השנה החולפת הייתה פמיניסטית במיוחד. מאבקים למיגור אלימות מינית, קידום מודלים אלטרנטיביים של נשיות, עשיית צדק עם נשים, שמירה על זכויותיהן וניפוץ סטראוטיפים שמשאירים אותנו מאחור, היו נוכחים על סדר היום הציבורי בעצימות גבוהה. ריכזנו את שמונת ההישגים הכי הכי שלנו, ועוד אחד שנרצה לשנה הבאה.

  1. המאבק באלימות מינית כלפי נשים עושה היסטוריה

עוד בניצניו של קמפיין MeToo היה ברור שיש כאן משהו ענק, שאנחנו עושות היסטוריה. ההאשטאג המפורסם שהוביל לחשיפת עשרות אם לא מאות מקרי תקיפה מינית בהוליווד, היווה אכסניה בינלאומית למיליוני נשים לקום ולומר – לא עוד! גם בישראל אירועי תקיפות והטרדות מיניות נחשפו, כשהמסר הוא אותו מסר - כללי המשחק השתנו ואנחנו לא שותקות. אלכס גלעדי, גבי גזית, חיים יבין וזאב רווח היו בין השמות המוכרים שנשים התלוננו כנגדם על ביצוע תקיפות והטרדות מיניות, ובמקביל התרחשו שני אירועים מכוננים שהשאירו את המאבק באלימות מינית כלפי נשים בראש סדר היום הציבורי.

האחד, הרשעתו וכניסתו של איש חיי הלילה אלון קסטיאל למאסר. בינואר האחרון הורשע קסטיאל בהסדר טיעון בניסיון אונס, מעשה מגונה בכוח, מעשה מגונה והטרדה מינית. באוגוסט נגזר דינו והוא נשלח לכלא לתקופה של ארבע שנים ותשעה חודשים. כמו כן נגזר על קסטיאל לשלם פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים לארבע מהנפגעות.

בתחילת הפרשה וכשהחלה החקירה המשטרתית בענייניו הוגשו על קסטיאל כ-14 תלונות שונות, והעובדה שרובן לא הוכנסו לכתב האישום גררה ביקורת ציבורית נרחבת, כששיאה בהגעתה של עירד מרציאנו צייגר לבית המשפט, עם שלט עליו כתוב "אלון קסטיאל אנס אותי". צייגר, אשר הוצאה מבית המשפט, אמרה לאחר מכן "בית המשפט של מדינת ישראל זה לא מקום של צדק ואמת".

עירד מרציאנו. צילום: מיכל פעילן

עירד מרציאנו. צילום: מיכל פעילן

מצד אחד, מדובר בהישג- האיש שהטיל אימה על חיי הלילה של ת"א נכנס סוף סוף למאסר. מצד שני, מדובר במאסר קצר נוכח ההיקף והחומרה של המעשים. ומה יקרה כשקסטיאל ישתחרר מהכלא? ובכן, הנה, ההימור שלנו.

בין לבין, בחודש מאי, התקיימה בתל-אביב צעדת השרמוטות הגדולה ביותר שהתקיימה בישראל אי פעם. יותר מ-5,000 נשים וגברים יצאו לרחובות כמחאה על תרבות האונס והאשמה כלפי קורבנות תקיפה מינית. "המילה שרמוטה נבחרה דווקא בגלל המשמעות השלילית שלה", נכתב בעמוד הצעדה בפייסבוק. "כי זו מילה שקוראים בה לכל אישה כדי להצדיק אלימות מינית, בעיני התוקף, החברה והמערכת שנועדה להגן עליה. בין אם את לובשת ג'ינס או שמלה, מאופרת או לא, מחייכת או לא, עונה או לא – לא משנה מה את עושה, את תמיד מסתכנת שיקראו לך שרמוטה ושיגידו שביקשת את זה. שיטילו את האחריות עלייך – על משהו שנעשה לך. אנחנו מוחות על התפיסה הזו, יוצאות לרחובות ואומרות בקול ברור – שום דבר הוא לא הצדקה לאונס או תקיפה מינית. שם בגד, שום מעשה, לא זה לא וכן זה כן". צעדות נוספות התקיימו בבאר שבע ובירושלים, כולן בהובלת עמותת "כולן", לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל.

  1. נשים חרדיות עותרות לבג"ץ נגד אגודת ישראל:

"חבר מפלגה יכול שיהיה: כל איש יהודי מגיל 18 ומעלה, שומר תורה ומצוות", נכתב בתקנון של מפלגת "אגודת ישראל", סעיף שהוביל ביולי האחרון חמש נשים חרדיות שרוצות להירשם כחברות במפלגה, להגיש עתירה לבג"ץ בטענה לאפליה. העתירה הזו מגיעה לאחר יותר מחמש שנות מאבק עיקש של נשים חרדיות לקחת חלק במפלגות שמייצגות את החברה החרדית.

"אני חושבת שהשינוי צריך להיות מערכתי", הסבירה אסתי שושן, אחת ממובילו המאבק, "אני מסתכלת למשל על המאבק הסופרג'יסטי. גם להן אמרו – "למה דווקא זכות בחירה?", יש מאבקים כל כך חשובים קודם. אבל הייתה להן ההבנה שדווקא דרך בית המחוקקים ומוקדי קבלת ההחלטות אפשר לשנות לא רק את המציאות שלך, את המציאות של אמא שלך והחברות שלך, אלא את המציאות של כולן".

הדיון על הסעיף המפלה התקיים בסוף יולי, כאשר בסופו בג"ץ הורה למפלגת אגודת ישראל להסביר בתוך חודש מדוע לא יימחק הסעיף מתקנון המפלגה. אנחנו ממשיכות לעקוב ומקוות שהנשים החרדיות יעשו היסטוריה ויוכלו לראשונה להיכנס למפלגה שהדירה אותן ממנה מיום הקמתה.

אסתי שושן. צילום מתוך ויקיפדיה

אסתי שושן. צילום מתוך ויקיפדיה

  1. המאבק של יעל שרר בערכות האונס שהושמדו

בינואר האחרון נחשף מחדל בקנה מידה לאומי בטיפול בנפגעות אונס. התברר כי מאות "ערכות אונס" המכילות דגימותDNA , שרידי זרע, שיער, רוק ודם שנלקחות בבתי החולים מנשים שנפלו קורבן לאונס ושאמורות לשמש אותן כראיות בתיק אונס עתידי – הושמדו. את הפרשה החמורה חשפה עיתונאית Onlife והפעילה החברתית יעל שרר, שגילתה כי הנוהל הנחה על שמירה של ערכות האונס לתקופה של שלושה חודשים בלבד. לאחר תקופה זו משרד הבריאות היה רשאי להשמיד את הערכות, מה שאכן נעשה כיוון שרק בשנה שעברה הושמדו יותר ממאה ערכות אונס. המשמעות היא שאם אישה נאנסה כדאי לה להגיש תלונה במשטרה לא יאוחר משלושת החודשים העוקבים, כיוון שאם תעשה זאת לאחר מכן, סביר להניח שכבר לא יהיו לה ראיות פורנזיות לשימוש בבית המשפט.

חוסר ההתחשבות והאטימות בציפייה שאישה שעברה אונס תגיש תלונה בתקופה של עד שלושה חודשים לאחר האירוע הטראומתי, כולל תשובות מגומגמות שהגיעו לידי שרר בדבר גורלן של מאות ערכות אונס אבודות, הובילו אותה לצאת למאבק ציבורי ארוך ועיקש שבסופו הוארכה תקופת השמירה על ערכות האונס משלושה חודשים - לשנה שלמה. ועדיין, השאלה כיצד המדינה בכבודה ובעצמה משמידה ראיות שיכולות לסייע בהפללת עברייני מין ולקדם עשיית צדק עם הנפגעות - נותרה עלומה.

יעל שרר. צילום: בני גם זו לטובה

יעל שרר. צילום: בני גם זו לטובה

  1. המאבק בזנות וסחר בנשים עולה שלב

השנה האחרונה הייתה סוערת והיסטורית בכל הנוגע למיגור הזנות בישראל. בתחילת אוגוסט אישרה וועדת שרים לחקיקה את הצעתה של שרת המשפטים איילת שקד לאיסור צריכת זנות. בדיון המיוחד, שהתקיים בזמן פגרת הכנסת, הוחלט כי החוק יועלה לקריאה ראשונה באוקטובר, עת ייפתח המושב החדש ובנוסף התקבלה החלטה על הקמת וועדת יישום בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, אשר תהיה אחראית לבניית התכנית הממשלתית לתקצוב המהלך הכולל של מיגור הזנות.

את קידום הנושא מובילים בין השאר המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות שפועל בנושא במשך שנים רבות ביחד עם חברות הכנסת שולי מועלם, עליזה לביא, זהבה גלאון וכן השרה שקד, וחברות כנסת שקידמו את הנושא בעבר כמו אורית זוארץ. החוק החדש כולל קנס שיוטל על צריכת זנות (1,500 ₪) כאשר אם תוך שלוש שנים יעבור אותו אדם את אותה עבירה, יוגדל הקנס (ל-3,000 ₪), ובמידה ויחליט, בית המשפט רשאי להגדיל את הקנס לסכום של עד 75,300 ₪. "היום ממשלת ישראל אומרת בצורה חד משמעית שהמדינה מקבלת אחריות ל-14 אלף נשים וגברים בזנות", אמרה עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטרה למאבק בסחר בנשים ובזנות ביום אישור החוק בוועדת השרים.

ומה נשים בזנות חושבות על החוק החדש? תוכלו לקרוא כאן.

איילת שקד. בני גם זו לטובה

איילת שקד. בני גם זו לטובה

  1. נשיא המדינה מעניק חנינה לאישה שרצחה את בעלה

"נור גדלה בתנאי שבי בשבט בדואי מרוחק ומבודד", מתארת עו"ד רוני אלוני סדובניק את סיפורה של נור, נערה בדואית אותה ייצגה בתיק רצח שארע לפני יותר מחמש שנים. "היא רצתה ללמוד וחלמה לנסוע לעיר הגדולה באר-שבע, בה מעולם לא ביקרה. היא חלמה להינשא לבחיר ליבה. אבל, נאסר עליה ללמוד והיא לא סיימה יסודי, הייתה כשפחה לאחיה והוריה עד שאביה מכר אותה לגבר זר תמורת כסף. היא נאנסה והוכתה שם וברחה פעמים רבות אך נלכדה והושבה לבית "הבעל". היא ניסתה להתאבד ורק אז אושפזה והוחזרה לבית הוריה, הפעם כשדגל שחור מעל ראשה: "פגעה בכבוד המשפחה". המטרה סומנה. שוב נמכרה בניגוד לרצונה למרות שבכתה והתחננה, והפעם הועברה כחפץ לגבר שכבר נשוי ומבוגר בשלושים שנה ממנה. כבר בלילה הראשון כשסירבה למגעו, הוא היכה אותה נמרצות ואנס אותה באופן משפיל במיוחד. אז נטלה מהמטבח סכין, החביאה במגבת והמתינה לשעת כושר. למחרת בבוקר כשלא היה מרוכז דקרה אותו בלבו וצעקה: "אני לא רוצה אותך לא רוצה לא רוצה".

באמצע אוגוסט נשיא המדינה, רובי ריבלין, קיצר בכשש שנים את עונש המאסר של נור, שעמד על 11 שנים. הצעירה, שהסגירה עצמה לידי המשטרה לאחר הרצח, מיוצגת כאמור ע"י עו"ד אלוני סדובניק, שהודתה בפוסט המטלטל שפרסמה על הסיפור, גם לשרת המשפטים איילת שקד - על המלצתה לנשיא לחון את הצעירה. בספטמבר נור צפויה להגיע לוועדת השחרורים, לעזוב את הכלא ולהתחיל בחיים חדשים.

רוני אלוני סדובניק

רוני אלוני סדובניק

  1. שיא בכמות חברות כנסת מאז קום המדינה

השנה נרשם מספר שיא של נשים המכהנות כחברות בכנסת ישראל. לא פחות מ-34 נשים נמצאות משכן, והן מהוות 28.3 אחוז מכלל 120 נבחרות ונבחרי הציבור שלנו. מספר השיא הגיע בעקבות פרישתם של מספר חברי כנסת או מעברם לתפקידים אחרים, מה שפינה מקום ברוב המקרים – עבור נשים. בכנסת הראשונה והשנייה היו 12 נשים, בשלישית 14, ומאז חלה ירידה במספר הנשים כאשר נרשם שיא שלילי עם 8 נשים בסך הכל בכנסת השביעית. מספר הנשים החל לעלות בצורה משמעותית החל מהכנסת החמש עשרה, בה היו 17 נשים, ואילו בכנסת הקודמת, ה-19 במספר, עמד מספר הנשים על 27. כיום כאמור, ישנן 34 נשים, שמשתייכות לכמעט כל המפלגות, מלבד החרדיות בהן אין נשים כלל.

גם בממשלה מספרן של נשים גדול יחסית. מתוך 22 שרים, ישנן ארבע שרות: איילת שקד היא שרת המשפטים, מירי רגב מכהנת כשרת התרבות והספורט, גילה גמליאל כשרה לשוויון חברתי וסופה לנדבר ממלאת את תפקיד שרת העלייה והקליטה, מה שמייצר מצב של 18.1 אחוז נשים בתפקידי שרות. בנוסף, מתוך 9 סגני שרים ישנה סגנית שר אחת – ציפי חוטובלי, הממלאת את תפקיד סגנית שר החוץ, מה שמוביל לייצוג נשי של 11.1 אחוז מסך כל סגני השרים.

השרות בכנסת ישראל

סופיה לנדבר (צילום מתוך ויקיפדיה), גילה גמליאל (צילום: בני גם זו לטובה), מירי רגב (צילום: שאטרסטוק) ואיילת שקד (צילום מתוך ויקיפדיה)

  1. נטע ברזילי זוכה באירוויזיון

שבועות של המתנה מורטת עצבים, מיקום גבוה בטבלאות ההימורים, מיליוני צפיות ביוטיוב, ראיונות, כתבות, טורי דעה מנומקים ומעריצים מכל העולם – היו רק הכנה לטירוף שאחז בישראל (ובעולם!) לאחר הזכייה של נטע ברזילי עם "טוי" באירוויזיון. קשה שלא להתרגש שוב כשאנחנו חושבות על הרגעים המותחים לפני חלוקת נקודות הקהל, כשעוד חשבנו שיש בין ישראל לקפריסין תחרות צמודה. לאחר מכן התברר שנטע שלנו זכתה בפער, ושהמסר הפמיניסטי הכל כך מדויק לרוח התקופה, "אני לא הצעצוע שלך" – הוא משהו שמיליונים ברחבי העולם לא מוכנים לוותר עליו. השואו היה מושלם, ברזילי הייתה מהפנטת, דגלי ישראל מילאו בגאווה והיה נראה שהצעירה שקטפה את המקום הראשון לוקחת את כל הקרנבל הזה בהרבה יותר קלות מאיתנו. החל משיחת הטלפון עם ראש הממשלה וכלה בהתנהלות מופתית מול התקשורת – נטע ברזילי הוכיחה שהיא מביאה משהו אחר שלא ראינו קודם.

"תכלס", מסכמת אפרת אדמון, "הצ'ופר הכי גדול של הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון, הוא שבמיליוני בתים, הלילה בישראל, ישבו ילדים צעירים ונערות צעירות וראו איך האישה המופלאה, הצבעונית, הגדולה והחוצפנית, עושה קסמים, בביטחון עצמי, בכישרון מתפוצץ. ויום אחד – הם גם ירצו להיות נטע ברזילי".

נטע ברזילי. צילום: רויטרס

נטע ברזילי. צילום: רויטרס

  1. מאבקה של שדולת הנשים בהדרת נשים בצה"ל

שדולת הנשים הפכה בשנה האחרונה לאחד הגופים הפמיניסטיים הכי בולטים, משמעותיים ומשפיעים על השיח הנשי בפרט והחברתי בכלל בישראל. נכון שהיא תמיד הייתה פעילה ואיגדה נשים נפלאות שפעלו למען נשים, אבל השנה האינטנסיביות של פעילותה עלתה שלב, והמעורבות הרבה בקידום נשים בכמעט כל תחום שעמד על סדר היום הייתה מורגשת. כך גם בנוגע להדרת נשים בצה"ל. השדולה אספה בשנים האחרונות עשרות עדויות של חיילות שמספרות שצה"ל השתנה ואיגדה אותן בדו"ח שהובילה אלינור דוידוב. מתברר כי היום נשים בצה"ל מקבלות יחס שונה ונלקחות מהן זכויות שהיו להן קודם, כיוון שנוכחותן עלולה לפגוע ברגשותיהם של חיילים אחרים, ברוב המקרים חרדים.

המקרה האחרון שעורר סערה התרחש בתחילת אוגוסט, רק שבוע לאחר שהוציא האלוף מוטי אלמוז, ראש אכ"א, איגרת שמטרתה להדיר תופעות פסולות של הדרת נשים שפשו בצבא. האיגרת נכתבה לאחר שהלחץ שהפעילה השדולה למתיחת קו ברור בכל הנוגע להדרה ופגיעה בנשים בצה"ל עבד, והובהר מעל לכל ספק כי חל איסור להחמרת הפקודות כך שיגבילו את חירותן של נשים. אבל, במקרה של נועה חליוה המשרתת כמדריכת צניחה בצנחנים, ובמקרה גם בתו של ראש אגף המבצעים אלוף אהרון חליוה, האיגרת לא כובדה. חלויה הושפלה במהלך הדרכה שגרתית כשעשרות חיילים בוגרי ישיבות הפנו לעברה את הגב. מדוע? כי היא אישה. דובר צה"ל מסר בתגובה כי "בעקבות האירוע התקיימה שיחה עם החניכים ובה הבהיר להם מפקדם כי על פי פקודות צה״ל לא תהיה הפרדה בין מדריכים למדריכות בשום שלב בהכשרת הצניחה וחניך שינהג בחוסר כבוד כלפי מדריכות לא ימשיך בהכשרה".

 

ואחד לשנה הבאה

ייצוג גדול יותר לנשים בבחירות המקומיות – יותר חברות מועצה ויותר ראשות ערים.

ב-30 לאוקטובר יכולה להתרחש מהפיכה אמיתית בישראל. לאחר ייצוג דל במיוחד של נשים בעיריות וברשויות המקומיות, וכהונה של שש נשים בלבד כראשות ערים או מועצות (מתוך 257 רשויות), נראה שהבחירות הקרובות ישנו את המצב בלא מעט ערים וישובים בארץ. הפוליטיקה, שנחשבת בקרב לא מעט אנשים כזירה גברית, הפכה למקום שאינו מייצג בצורה הולמת את הרכב האוכלוסייה בישראל - כך נוצר מצב בו קולות רבים מהשטח, אינם נשמעים. אבל, לא עוד. מאות אם לא אלפי נשים מוכשרות, מנוסות, פעילות חברתיות, אכפתיות ומנהיגות קהילתיות עם קבלות, החליטו השנה להתמודד בבחירות ולקחת חלק במשחק הפוליטי.

קואליציית מקומיות 2018 בהובלת ארגון כ"ן וקרן פרידריך אברט וקרן "דפנה" המונה 28 ארגוני נשים, מעודדת ומסייעת לנשים במסע המורכב והמאתגר להפוך לנבחרות ציבור או לעמוד בראש העיר או הישוב בו הן גרות. במקביל יוזמות נוספות כגון "צעירים לוקחים רשות" מעודדים צעירים וצעירות לקחת חלק בבחירות המקומיות וקמפיין "יוצאות להצביע" של המיזם "פוליטיקאיות צעירות" (גילוי נאות: הכותבת היא מקימת המיזם) מעודד נשים לצאת להצביע ביום הבחירות. קבוצת "שוויון מגדרי ברשויות המקומיות" בפייסבוק מפתחת את השיח על קידום חלוקת משאבים הוגנת ברשויות, מיזם #הנבחרת המעודד נשים חרדיות להיכנס לפוליטיקה ומקיימת הליך הכשרה למנהיגות ציבורית ופוליטית ועמותת "נבחרת" שהקימה יערה ישורון, למען נשים המתמודדות ברשויות המקומיות.

אנו מקוות שאת התוצאות של העשייה האינטנסיבית למען ועל-ידי נשים, שבסופו של דבר מקדמת את החברה כולה נוכל לראות ב-1 לנובמבר. מעניין מה יביאו עימו הסיכום של שנה הבאה.

 

תשע"ט, אנחנו שועטות אלייך!