לא רק ביום כיפור: האישה שתגרום לכם להתגבר על האגו ולבקש סליחה

בעקבות שני אירועים מכוננים שקרו לה, החליטה חדי חזן, אז מנהלת שיווק ופיתוח עסקי שעבדה בחברות מובילות במשק, לעזוב את הכל ולחקור סליחה. המקרה הראשון קרה לפני 12 שנה. "חבר מאד קרוב של בעלי שכח את יום ההולדת של אשתו היקרה", היא מספרת. "אשתו היא מסוג האנשים שמאד חשוב להם שיחגגו ויתכננו מראש, היא הכינה לו רשימה בה היא תיארה בדיוק איך היא רוצה לחגוג את יום ההולדת והוא פשוט שכח והלך לעבודה. בערב הוא הגיע הביתה וקיבל פרצוף מאד כועס. היא אמרה לו: 'חיכיתי כל היום, ואפילו לא הרמת לי טלפון'. היא הלכה לחדר, הוציאה תיק עם בגדים שלו ופקדה עליו לעוף מהבית".

"מדובר בחבר ילדות של בעלי, בן בית אצלנו, שיתפה חזן, "הוא בא אלינו מתייסר ולא ידע איך לבקש סליחה. גם אני וגם בן זוגי מתעסקים בשיווק ופרסום, שנינו מאד אוהבים להתעסק באינטרנט, אז ישבנו וחשבנו  איך הוא יבקש סליחה בצורה יצירתית? ואז עלה לנו רעיון - בוא נקים אתר אינטרנט שכולו מוקדש לבקשות סליחה. תוך לילה אחד הקמנו את - סליחה לחיים רגועים יותר, אתר חברתי ללא מטרות רווח, שהמטרה שלו היא לעודד אנשים לבקש סליחה ולסלוח לאורך כל השנה, ולא רק ביום כיפור. האתר מאפשר לשלוח את מכתב הסליחה ישירות למייל של הנמען".

"המיזם המקורי הצליח לשמחתי, האישה התרגשה לקבל את מכתב הסליחה מבעלה, והם כמובן חיים באושר ובעושר. מה שהדהים אותי יותר מהכל זאת החשיפה שנוצרה לאתר ואיך הכל התגלגל. למרות שאני באה מתחום הפרסום והשיווק, לא עשיתי שום פעולה אינטרנטית, רק נתתי במה לאנשים", משחזרת חזן, "ראיתי שאנשים כותבים, משתפים ויש כאלה שאפילו דורשים מאחרים שיבקשו מהם סליחה - למשל מישהו שכותב לחבר שפגע בו כשלמדו בבית ספר".

בינתיים האתר התמלא, אנשים החלו לכתוב ולבקש סליחה. אלה היו סליחות מאד מגוונות, למשל, בקשת סליחה של פקח חניה שמתנצל על כל הדוחות שהוא מחלק לאנשים או בקשת סליחה של אימא קרייריסטית שכל היום חושבת רק על עצמה ושוכחת לאסוף את הילד שלה לחוג.

מה קשה יותר - לבקש סליחה או לסלוח?

חזן החליטה לחקור את נושא הסליחה ובמשך שעות ארוכות בספריות ציבוריות, בכריית מידע ברשת, גילתה שסליחה היא מילה עוצמתית ופופולרית בכל העולם. באפריקה, למשל, בכל שבט ושבט לוקחים את הסליחה למקום אחר. אם למשל אדם פוגע באחר, אז הנפגע נלקח למסע בכפר, וכולם מתאספים סביבו ואומרים רק את התכונות הטובות שלו. בתאילנד מפריחים בלונים ויש יום סליחה בינלאומי. בנצרות יש וידויים וביהדות יש את יום כיפור שמאפשר פעם בשנה לעשות "ניקיון". "אני אומרת – אל תחכו לכיפור, חשבו איך אפשר לסלוח או לבקש סליחה, כי ברור שזה קשה, זה אגו וזה כבוד עצמי וזה מאד קשה לשני הצדדים – גם המבקש וגם הסולח".

"העניין הוא שכשמישהו פוגע בנו, אנחנו מגיבים מאד קשה. אנחנו לוקחים את זה איתנו לכל מקום, מוציאים את התסכול על האנשים היקרים לנו, אנחנו פוגעים בהם גם וכך זה מתגלגל", ממשיכה חזן. "באתר חילקתי את הסליחה לקטגוריות: סליחה במשפחה, סליחה בעבודה, סליחה בין ילדים, סליחה באוניברסיטה ואז כל אחד יכול לצלול לשם, להזדהות עם הסליחות של אחרים ולמצוא בתוכו את הנכונות לבקש סליחה או לדרוש שיבקשו סליחה ממנו".

חדי חזן. צילום: דפנה טלמון

קודם כל – לבקש סליחה מעצמך

האירוע המכונן השני שדחף את חזן היה המוות של אמה: "לפני 3 שנים גילו אצל אמא שלי יום אחד את מחלת הסרטן, הוא היה כבר בשלב סופני אחרי אבחנות שגויות. לא ידעתי איך מתמודדים. נכנסתי למצב הישרדות והתמודדות כדי להציל אותה. עשיתי כל מה שיכולתי, אבל אימא נפטרה. אחרי שהיא נפטרה מצאתי את עצמי מלאה ברגשות אשמה. כאן הבנתי כמה אנחנו הרבה פעמים פוגעים בעצמנו. אם נתקלים במצבים שמוציאים אותנו מאיזון – מישהו בעבודה אמר לנו מילה לא במקום, או מישהו חתך אותנו בכביש, אנחנו מרגישים מפסידנים, כועסים על עצמנו ועל חוסר היכולת שלנו, על הפקשוש ומאשימים את עצמנו. הבנתי שהאשמה הזאת מאד מנהלת אותי והבנתי שאני צריכה לבקש סליחה בעיקר מעצמי. היום אני מעבירה הרצאות וסדנאות בנושא. אני רוצה לצעוק לעולם – יש לכם מתנה, לא צריך לקנות אותה באינטרנט או בסופר, אפשר רק לפתוח את הדלת ולקחת את הסליחה ככלי עבודה לחיים, כלי פרקטי".

אחד האתגרים האישיים של חזן היה לקחת את הסליחה שנחשבת למאד רוחנית ו"יום-כיפורית" כזאת, ולהפוך אותה לכלי עבודה יום-יומי. בתור אשת שיווק שרגילה לראות דברים במבט פרקטי, פתאום היא נאלצה להתמודד עם משהו רוחני, כמו הסליחה. היא הבינה שהיא חייבת לשנות את דרך החשיבה אם היא רוצה להמשיך לחקור את הסליחה. "אי אפשר לעבור תהליכים שכלתניים בלי לעבור דרך רגש", היא אומרת. "ברגע שאנחנו לומדים להסתכל על עצמנו בעיניים סולחות, אנחנו מצליחים להשתחרר מכל העכבות".

"כמה פעמים אנחנו לא מבינים האחד את השני, ובגלל חוסר הבנה כזה צועקים אחד על השני, וזה גם משהו שבעיניי מתקשר מאד לסליחה. אנחנו מתבצרים בעמדה שלנו ולא מאפשרים שום גמישות מחשבתית. עבודה על הכלי של הסליחה מאפשרת לנו את זה. כאשר אנחנו מגיבים על אוטומט בכל הכעס, זה פוגע קודם כל בנו".

אבל זה לא משהו כזה שמאפשר לך לפגוע ולבקש סליחה? זה לא נותן פתח לפתרון הקל – אני פגעתי ועכשיו אני מבקש סליחה והכל שוב בסדר?

"אני לא מאמינה שאפשר לשכוח דברים, כל דבר שקורה לנו משאיר צלקת. אם זורקים סליחה באוויר, אין לזה משמעות. בעיניי סליחה זה תהליך. צריך להבין: מה עשיתי? איך פגעתי במישהו אחר? איך פגעתי בעצמי? יש משפט מאד חכם: "טעות אינה טעות, אלא אם לומדים ממנה לקח". אנחנו צריכים לקחת אחריות על מה שעשינו כדי שנוכל לקחת את זה למקום אחר. זה לא רק לצאת מדי חובה, אבל השלב הראשון בסליחה זה לשחרר.

"כמה פעמים קרה לנו שכעסנו על מישהו כל כך שהחלטנו שלא נלך עכשיו יותר למקומות אליהם הוא הולך? בכל פעם כשאנחנו רואים אותו בפייסבוק או ברשת אנחנו מתכווצים מכעס? כמה זה אפקטיבי וכמה אנחנו פוגעים בעצמנו. אם מישהו פגע בנו, צריך לדעת – אי אפשר לתקן את העבר. אי אפשר לשכוח דברים – אפשר ללמוד לחיות איתם. כך תהליכי סליחה כפי שאני רואה אותם זה להפסיק להתווכח עם המציאות ולעשות שינוי. זה אפילו לא להחליט, פשוט לרצות. כמה אנחנו רוצים להישאר באזור הנוחות, באזור הכאב? אנחנו לפעמים אוהבים כשמרחמים עלינו. צריך כוח כדי לצאת ממקום פגוע. צריך אומץ כדי לעשות שינוי".

חדי חזן. צילום: שחר פרלמן

אז איך בעצם משתמשים בסליחה ככלי?

"השיטה היא כלי פרקטי לחיים. אין כאן משהו חדש, הכל נמצא בתוככם. תתחילו בקטן. קחו תובנה אחת, תחליטו לאן אתם רוצים להגיע. צריך אומץ לעשות גם צעדי אחד קטן. יש גם עניין הטיימינג. אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. אולי הצד השני עוד לא מוכן לסלוח? מה עושים במקרה כזה? זה בדיוק המקום שבו צריך לעשות תהליך סליחה עם עצמנו, להבין איפה טעינו ולקחת אחריות. לא רק להגיד סליחה ולטאטא מתחת לשולחן. צריך להבין מה קרה פה. למה אותו בן אדם כל כך נעלב. להבין את הרגש שלו. כדי ללמד כמה שיותר אנשים את השיטה, אני מעבירה היום סדנאות והרצאות בנושא הסליחה בארגונים ברחבי הארץ וכמובן מפעילה את האתר".

חזן מאמינה שבתהליך הסליחה יש שלושה שלבים:

שלב ראשון: להבין מה אנחנו רוצים להרגיש אחרי שנסלח קודם כל לעצמנו. להבין שאנחנו לא מושלמים.

שלב שני: להבין מה מעכב אותנו – נסיבות החיים, זמן, שלפעמים צריך לעבור, הסביבה שלנו. אנחנו מאד רוצים לרצות את האנשים שחשובים לנו. במיוחד אצלנו, הנשים, שכל כך רוצות להשמיע את הקול שלנו, שלפעמים פוגעות באחרים וקודם כל בעצמן.

שלב שלישי: איך משחררים? איך מנהלים רגשות? איך מאפשרים לכעס ולאשמה לא להשתלט עלינו. האגו הוא דבר נפלא ואמור להגן עלינו, אבל לפעמים הוא משבש את הראיה שלנו.

אם אתם מרגישים שאתם רוצים לבקש סליחה או להבין איך תוכלו לסלוח למישהו, ב-13.09 מתקיים אירוע "שרשרת הסליחות" השנתי. מדובר בטקס ייחודי שבו תוכלו לסלוח לעצמכם, להיפרד ממשקעים ופחדים ולסגור מעגלים באוויר המיוחדת. שעת ההתחלה 18:30. לפרטים נוספים והרשמה – ניתן לבקר בעמוד הפייסבוק של האירוע.