2018 הייתה שנה של מהפכות עבור נשים בעולם ובישראל. הפוליטיקה היא השדה אליו מתנקזים הדברים, כאשר קביעת סדר היום הציבורי וחלוקת המשאבים מזמן לא היו משימות שרבות כל כך שואפות להן. לעומת שנים עברו מספר המתמודדות לרשויות המקומיות זינק ועומד על כ-3,400. המספר היה גדול בהרבה אם בישראל הייתה חובת ייצוג של 40 אחוז נשים בכל רשימה. כיום יש מפלגות שאין בהן נשים כלל וחקיקה כזו בישראל נדמית בלתי אפשרית. ההנחה החיובית היא שמספר הנשים המתמודדות צפוי להכפיל עצמו בבחירות הבאות שיתקיימו ב-2023.

ב-30 לאוקטובר, שלושה שבועות מהיום, יערכו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. עוד טרם ניתנה יריית הפתיחה הסתמן כי אחד הנושאים הבולטים בחגיגה הדמוקרטית יהיו נשים, ואם נבקש לדייק – היעדרן של נשים. הרשויות המקומיות בישראל לוקות בחוסר מהותי בכל הנוגע למגוון מגדרי והנתונים מדברים בעד עצמם; בחמש השנים האחרונות מתוך 257 רשויות מקומיות כיהנו כשש נשים בלבד כראשות מועצה, וחברות מועצה היוו 14 אחוז בלבד מכלל נבחרי המועצה. ב-98 מועצות ורשויות אין ולו חברת מועצה אחת ובערים הערביות מכהנות שש נשים כחברות מועצה, המהוות אחוז אחד בלבד מכלל חברי המועצה.

נשים בפוליטיקה. צילום: מיה רודיך

יערה ישורון המתמודדת למועצת מזכרת בתיה, באירוע של פורום דב לאוטמן והאוניברסיטה הפתוחה. צילום: מיה רודיך

חינוך, דמוקרטיה ונשים בפוליטיקה היוו את מרכזו של רב השיח "מקדמות יחד – חינוך לדמוקרטיה ושותפות בישראל", שנערך אתמול בתל-אביב ביוזמתו של פורום דב לאוטמן והאוניברסיטה הפתוחה והתקיים במשרדי משרד יחסי הציבור והייעוץ האסטרטגי, בן-חורין אלכסנדרוביץ'. המפגש, אותו הנחתה העיתונאית ואשת התקשורת רינה מצליח, כלל דיונים ערים בנוגע לחוסר  השתתפותן של נשים במשחק הפוליטי והמורכבות החינוכית והדמוקרטית בישראל.

לני מילוא מנהלת פורום דב לאוטמן: "תשתית המחקרים של פורום דב לאוטמן בשנתיים האחרונות הצביעה על הזירה של השלטון המקומי ועל כוחן של נשים להוביל שיח ערכי משמעותי ונוקב על סוגיות מרכזיות שנוגעות לתחום של חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים.. השנה - 2018, שנת הנשים במובנים רבים,  מצאנו הזדמנות ייחודית במקום שבו חינוך ודמוקרטיה נפגשו בזירת הבחירות של השלטון המקומי.

באירוע השתתפו נציגות מכ-14 רשויות בישראל, מצפון ועד דרום. מזכרת בתיה, ירוחם, המועצה האזורית גזר, נציגת עמותת "נבחרות" הפועלת לבחירת נשים ברשויות החרדיות, הרצליה, קדימה – צורן, עמק חפר, תל-אביב, קצרין, כפר קרע, הישוב הבדואי כעביה טבאש חג'אג'רה, עין קנייא וכפר סבא היו הערים והישובים שזכו לייצוג בפאנל, כאשר מנעד הגילאים של המשתתפות נע בין 25 ל-60. המשתתפות שהגיעו לכנס הציגו רזומה מרשים שכלל פעילות חברתית ופוליטית ורצון כן להשפעה חיובית בקהילה בה הן חיותאת הדברים פתחה מצליח ואמרה ש"לנשים הרבה יותר קשה להתמודד ולכן הצלחתכן צריכה להיות מוערכת".

"צריך בן זוג עשיר"

לדברי רוב המתמודדות הקושי המרכזי הוא להיכנס לפוליטיקה ללא תמיכה כלכלית, "או בלי בן זוג עשיר", משום שלמפלגות קיימות יש תמיכה נרחבת ולרשימות עצמאיות אין. לנהל קמפיין זה דבר יקר ולכן יש צורך במציאת פתרונות יצירתיים. מירית שקד, המתמודדת לראשות עיריית כפר-סבא והעומדת בראש סיעת "התפוזים", מצאה פתרון למצב והצליחה לגייס בקמפיין מימון המונים כ-150 אלף ש"ח. שקד סיפרה על כך בהתרגשות אך הודתה כי זה לא מספיק והאתגרים עימם נאלצת להתמודד רבים ומגוונים. איומים ותביעות השתקה הם גם חלק ממנת חלקן של מתמודדות ואותה שקד עומדת כיום בהליך משפטי מול מתמודד נוסף לראשות העיר, ניצב משנה לשעבר יוסי סדבון שתובע אותה על פוסט שפירסמה בפייסבוק. לאור העובדה שסדבון הוא גבר שמגיע למערכת הבחירות הזו מקושר, עשיר ויציב בהרבה ממנה, הוא מניח שתביעה מאין זו תשתיק אותה, לדבריה.

"נמאס מכל הגנרלים האלה"

"אין דמוקרטיה בתל-אביב", טוענת מיטל להבי, חברת מועצת עיריית תל-אביב מזה כ-15 שנה ויו"ר מרצ בעיר, המתמודדת לראשות העיר. “מלכתחילה מדובר בשדה עם תפיסת עולם של אנשי צבא, כאשר המערכת היררכית וחד סטרית, בטח אחרי 15 שנה שאני בתוכה. בנוסף, מקורה של השחיתות בשלטון המקומי הוא חוסר דמוקרטיה."

גם חשיבותה של מערכת חינוך איכותית עלתה לדיון בקרב המשתתפות. למרות שלא רק נשים צריכות לעסוק בחינוך, בפועל, גם המועמדות וגם קהל הבוחרים מייחסים להם את התחום כמעט באופן בלעדי.  הדוברות הסכימו כי מערכת החינוך בישראל רחוקה מלהיות דמוקרטית או שוויונית., לימודי ליבה עדיין אינם נחלת כלל התלמידות והתלמידים, וישנם פערים משמעותיים בנתוני מערכת החינוך במגזרים השונים. גם בין מורות ומורים רבים נשמעות טענות הנוגעות לחוסר אמון בשיטות הלימוד, בתכנים ובתנאים.

נשים בפוליטיקה. צילום: מיה רודיך

רב שיח בהנחיית העיתונאית רינה מצליח. צילום: מיה רודיך

מרחב התמרון בין מדיניות משרד החינוך לבין יישומה בפועל ברשות המקומית, מביא לכך שמספר בתי הספר הפרטיים שקמים מתוך יוזמות מקומיות, גדל. בחלק מהמקרים מדובר במערכות אנתרופוסופיות ודמוקרטיות המחזקות את הערכים האלו בדיוק, אך למרבה האבסורד ברוב המקרים המערכת עצמה אינה מכירה בהם או מסגלת אותם לעצמה". לסיכום ציינו המתמודדות כי בכוחן של נשים לקדם חינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים וכי בעזרת ביקורת, פיקוח והשקעה, אפשר לצמצם את הפערים.

לצפייה בפאנל המלא: