יעלה בוצר, בת 27, גרה ברמת גן, סטודנטית למדעי ההתנהגות ולמשאבי אנוש ועובדת בסוכנות לייעוץ פנסיוני, גילתה לפני קצת יותר משנה גוש מחשיד בשד. "אני לי שום קשר גנטי או משפחתי לסרטן השד וחליתי בגיל 26", מספרת יעלה, "גיליתי את זה ממש במקרה: למזלי אני אוהבת לישון על הבטן. בסוף חודש אוגוסט 2017 ניסיתי להירדם כהרגלי על הבטן ומשהו הציק לי ולא היה לי נוח בחזה. לא חשבתי בכלל להיבדק אבל היו כבר בכל מקום פרסומות של קמפיין "אחת מתשע" ושל חודש המודעות. חשבתי אפילו שזה כנראה קשור למחזור, אבל גם אחרי שהוא הסתיים, מיששתי את עצמי והגוש היה שם".

השלב הבא היה פנייה לרופא המשפחה. "הוא היה מדהים ושלח אותי מידית לכל הבדיקות הרלוונטיות כולל בדיקה של כירורג. "גם לאחר ההפניות לא מיהרתי לעשות את כל הבדיקות, טיילתי, עבדתי, למדתי והבדיקות נדחו עד לתור אצל הכירורג", נזכרת יעלה, "הכירורג הרגיש משהו ואמר שממרום שנותיו במקצוע הוא נתקל רק בשלוש נשים עם סרטן השד בגיל שלי. בכל זאת המשכתי לכל הבדיקות כשעל כל ההפניות היה רשום 'דחוף'".

נקודת המפנה שמדובר בגוש סרטני ולא במשהו שפיר או הורמונלי הייתה במהלך בדיקת האולטרסאונד שעברה יעלה. "לפי התגובות של הצוות במהלך הבדיקה ראיתי שמשהו לא תקין, אם כי לא נמסר לי פענוח במקום. לאורך כל התקופה לא שיתפתי אף אחד, אפילו לא את אמא שלי ולא את בן הזוג שלי. כעבור יומיים כבר היה לי תור לממוגרפיה ומיד ביופסיה שבה נלקחה דגימה מהגוש", מספרת יעלה על סדר ההתרחשות, "כשהכירורג הזמין אותי להגיע למרפאה שלו כבר הבנתי עד הסוף שמדובר בסרטן השד. במרפאה הוא סיפר לי ולבן זוגי שמדובר בגוש סרטני ושאני חולה בסרטן השד שלב 2 עם גוש די גדול של 2.5 ס"מ. לאחר מכן המשכתי לבדיקות כמו MRI ו-Pet-ct ולמזלי לא היו גרורות".

יעלה בוצר בעת הטיפולים. צילום: באדיבות המצולמת

יעלה בוצר בעת הטיפולים. צילום: באדיבות המצולמת

השלב הבא היה לדבריה "ניהול המחלה" וכלל בדיקות וחוות דעת של טובי המומחים בתחום, בדיקות, טפסים, התנהלות מול גורמים ביורוקרטיים ובעיקר התמודדות פיזית ונפשית, כולל לספר למשפחה ולחברים. "זה היה השלב שבו עשיתי שימור פוריות (שאיבת ביציות והקפאתן) וכמה ימים לאחר מכן כבר התחלתי טיפולי כימותרפיה שהיו נוראיים. לא דילגתי על אף תסמין גופני – חולשה, כבדות, השמנה, איבוד שיער, חיוורות, ועם זאת במקביל עבדתי ולמדתי - פחות אמנם, אבל היה לי חשוב לשמר סוג של שגרה ולא להיכנס ללופ של הסרטן 24/7. עברתי גם ניתוח שימור שד כדי שהוא יישאר אותו דבר וזה כלל הוצאת הבלוטה בבית השחי, השלב הבא היה הקרנות נוראיות. ב-29 באוגוסט, בדיוק שנה אחרי, נערכה ההקרנה האחרונה ועכשיו אני מנסה לחזור לחיים, תוך כדי המעקב והמשך הבדיקות".

המסר של יעלה חד משמעי: "להיבדק ולא משנה באיזה גיל, גם אם אין היסטוריה משפחתית. בלי מחשבות של 'לי זה לא יקרה'. למי שמגלה בזמן שהיא חולה יש סיכויי החלמה טובים, זה עובר. אני לא רוצה לחשוב אפילו מה היה קורה אם הייתי מגלה את הסרטן חצי שנה או שנה מאוחר יותר....", אומרת יעלה לסיכום.

"התעקשתי וניצלתי"

זה גם המסר הברור של יערה אילני, בת 31, תושבת קיבוץ גניגר, אם לתינוק בחופשת לידה שחלתה בסרטן השד בגיל 23. במקרה של יערה היא הייתה הסנונית הראשונה במשפחה כי אחריה חלתה גם אמא שלה, מיכל (בגיל 51). יערה הייתה הראשונה במשפחה ובגיל צעיר משמעותית מהסטטיסטיקה. "הרגשתי בגיל 23 גולה בשד ופניתי לרופא כירורג כדי לבדוק אותה. הרופא שאליו הגעתי בדק ואמר שמדובר בגוש שפיר ושהכל בסדר", מספרת יערה, "למזלי שלחו אותי ליתר ביטחון לבדיקת אולטרסאונד. התעקשתי לעבור ניתוחון להוציא את הגולה בכל מקרה. כמה שבועות לאחר הניתוח קיבלתי תשובה שהיה מדובר בגידול סרטני ולא שפיר כפי שחשבו הרופאים. לפי הפרוטוקול ההגיוני היו צריכים לשלוח אותי לביופסיה בכל מקרה, גם לפני שביקשתי ניתוח, וכך היו מגלים. לצערי לפני כמעט עשור הייתה פחות מודעות לסרטן השד בגילאים צעירים כל כך".

יערה אילני כשהחלימה. צילום: באדיבות המצולמת

יערה אילני לאחר שהחלימה. צילום: באדיבות המצולמת

התפנית חלה כשבעקבות הגילוי של יערה היא עברה גם בדיקה גנטית וגילתה שהיא נשאית הגן BRCA, מה שהוביל לבדיקות בקרב כל בנות המשפחה. התשובות לא איחרו להגיע והבשורה הייתה שכולן נושאות את הגן שעלולות להיווצר בו מוטציות ובסבירות גבוהה לפתח סרטן השד וסרטן השחלות. "אמא שלי, דודה שלי, אחותי ואני כולן נשאיות של BRCA. במקביל אליי אמא שלי חלתה ועברה טיפולים, אני כרגע מניקה את בני אך כשאסיים אעבור את הניתוח של כריתה ושחזור", מסבירה יערה על משמעות הגילוי, "הטיפול אז בגיל 23 כלל הקרנות, כימותרפיה, ניתוח של כריתה חלקית. מגיל 24 הכל שקט, חמסה חמסה".

המסר של יערה הוא מודעוּת: "בכלל לא ידענו על הגן ולא הייתה מודעות ללכת להיבדק לנשאות שלו, והמסר שלי הוא שגם אם הרופא אומר שאין סיכוי שיש לך סרטן השד ושאת צעירה לזה – תתעקשי לעבור את הבדיקות לגילוי. אלו החיים שלך, לא שלו. תדרשי את הבדיקות הכי מקיפות ויסודיות אם יש ספק ולא הכי קל", היא אומרת.

יעלה ויערה יצעדו ב-21 באוקטובר באירוע השנתי הגדול של און לייף להעלאת המודעות לסרטן השד "שלמות. לא מושלמות: שורדות סרטן השד על השטיח הוורוד", המתקיים בשיתוף מכבי שירותי בריאות ב"טוקהאוס" בתל אביב. כאן הלינק להרשמה

באירוע המרגש השנה יצעדו על המסלול הוורוד 40 נשים, חולות ומחלימות מסרטן השד, וידגמנו בגדים פונקציונליים שעוצבו במיוחד על ידי בוגרות לימודי האופנה של סטודיו 6והלבשה תחתונה של יאנה דרום. בנוסף, תוכלו לשמוע על הבמה את סיפורן של כחמש נשים, מדהימות, מרגשות וחזקות שחלו, לחמו וניצחו את סרטן השד.