במה שכבר הפך למסורת, נערך אתמול האירוע השני של "שלמות לא מושלמות" – ערב העצמה ותצוגת אפנה של נשים שמתמודדות עם סרטן השד, לרגל חודש המודעות למחלה. האירוע נערך בטוקהאוס שבתל אביב, בשיתוף מכבי שירותי בריאות, בוטיק יאנה פאשן וסטודיו 6b ובהנחייתה של מרב מילר.

צילום: בני גם זו לטובה

הדס גולדשטיין, מנכ"לית און לייף, פתחה את האירוע וסיפרה על ההירתמות המהירה של כל האנשים שאליהם נעשו פניות, ועד כמה הנושא הזה בוער בליבו של כל אחד ואחד. גם דניאל ספיר, מנכ"ל סטודיו 6b, הסכים עם הדברים, וסיפר על השתלשלות האירועים שהביאה עד לערב המרגש.

 

 

 

 

הדס גולדשטיין. תמונה: בני גמזו לטובה

הדס גולדשטיין. צילום: בני גם זו לטובה

דניאל ספיר. צילום: בני גם זו לטובה

דניאל ספיר. מנכ"ל סטודיו 6b צילום: בני גם זו לטובה

טוני כהן, ראש אגף שירות שיווק מכבי שירותי בריאות, הזכירה את הליווי הצמוד שמקבלות החולות מהקופה, ואת החשיבות שיש לכך במהלך הטיפול, וראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שנכח באירוע, סיים את דבריו בבקשה שלא נצטרך יותר חודשי מודעות כאלו, משום שהמודעות למחלה תהיה נוכחת כל הזמן.

טוני כהן. צילום: בני גם זו לטובה

טוני כהן. מכבי שירותי בריאות.  צילום: בני גם זו לטובה

רון חולדאי. צילום: בני גם זו לטובה

רון חולדאי. צילום: בני גם זו לטובה

את החלק הפותח של הערב סיימה יאנה דרום, בעלת רשת חנויות לנשים המתמודדות עם סרטן ובעצמה שורדת המחלה. יאנה סיפרה כיצד הגיעה אל התחום, לפני כחמש שנים: "שנתיים אחרי שחליתי בסרטן, נכנסתי לחנות הלבשה תחתונה וביקשתי חזיית הנקה עם ביטנה כפולה, בשביל הפרוטזה". לדבריה של יאנה, המוכרת שעמדה מולה החווירה והחלה לגמגם, ובאותו הרגע יאנה החליטה שהיא ונשים במצבה לא יאלצו יותר להתמודד עם סיטואציות מהסוג הזה. "בזכות החנויות שלא היה להן בקיני בשבילי, או חזייה צבעונית, הגעתי לשליחות חיי", אמרה. עוד סיפרה כי רק במהלך החודש האחרון היא איבדה שתי חברות בגלל המחלה "שהצטרפו לעשרות חברות שאיבדתי, כן עשרות. ואני מקדישה את התצוגה להן".

יאנה דרום. רון חולדאי. צילום: בני גם זו לטובה

יאנה דרום. צילום: בני גם זו לטובה

בחלק ההייד פארק של הערב, עלו לבמה מספר נשים אמיצות שהסכימו לחשוף את המסע הייחודי שהן עברו ועדיין עוברות, ואת האופן שבו הן ובני משפחתן מתמודדים עם המחלה. הראשונה שבהן, שרון איתן, סופרת ושחקנית, סיפרה על האופן שבו התגלתה המחלה בגופה ועל העובדה שהרופאים נתנו לה רק שנה לחיות. "הבנתי שזאת השנה שבה אני רוצה לעשות משהו, כי אם זה מה שנשאר לי לחיות, אני יכולה לבחור - או לשבת ולבכות ולהתבאס על מה שלא עשיתי ואני לא אעשה, או להיכנס בשנה הזאת בשיא הכוח, בשיא שמחת החיים, בשיא ההנאה וליצור זכורונות נעימים ורגעים קסומים עבורי, עבור ילדי ועבור האנשים שאיתי". מאז אותה אבחנה עברו ארבע וחצי שנים, שבהן היא פועלת לא רק למען עצמה, אלא גם עבור חולות נוספות, בין השאר בעזרת "שלובות" -  רשת חברתית המקיימת מפגשים בין נשים שמתמודדת עם המחלה. לדברי איתן, אלו לא מפגשים שבהם מדברים על המחלה ועל בתי החולים, אלא מפגשים של כיף והנאה.

שרון איתן. יאנה דרום. צילום: בני גם זו לטובה

שרון איתן. צילום: בני גם זו לטובה

דנית ענבר סיפרה שאם לא היו מוצאים לה את הגוש, היא בוודאי היתה ממשיכה במסלול המהיר שבו היא חיה עד לאותו רגע, "להתפתח כאמא, להתפתח בחיי האישיים, להוביל עוד פרויקט מיחשוב חוצה עולם, הייתי ממשיכה לרוץ ולעשות המון ספורט, ממשיכה לג'נגל בין בעל, ילדים, קריירה, ממשיכה. אבל אז יש את המשהו האחד הזה, זה שגורם לך להפסיק את הכל. ואת שתמיד העמדת את כולם במרכז, מבינה שאין לך ברירה אלא לבדוק, להיבדק, לשאוב אינפורמציה, לטפל – בעצמי, בי, אני המרכז, אני החולה".

דנית ענבר. צילום: בני גם זו לטובה

דנית ענבר. צילום: בני גם זו לטובה

בגיל 37 ילדה דנית את בתה השלישית גוני. במהלך ההנקה היא חשה בגוש, אך הרופאים מהרו לבטל אותה, כי היא צעירה ולה היה ברקע סיפור משפחתי. אבל דנית ידעה והרגישה שהם טועים. "אולי כי כל החיים התכוננתי לרגע הזה – בו אני נעמדת, אישה עצמאית וחזקה מול ממסד רפואי גדול ומנוכר ואומרת 'לא, זה לא בסדר. משהו לא תקין. אני יודעת. אני מרגישה. זה הגוף שלי'".

במהלך הטיפולים, דנית ניסתה להמשיך ולתפקד כרגיל, למען הילדים. "באותם ימים חשבתי במונחים של מלחמה, של קרב, של ניצחון. יש לי דרך לעבור ואני יוצאת להתקפה. הייתי תמימה. עברתי את הדרך, עשיתי הכל לפי הספר, הגדרתי את עצמי כגיבורה שניצחה, כשבעצם זו רק היתה היציאה לחופשה. לאחר שנתיים הסרטן חזר. בהתחלה בלבלב ואחר כך בצורה מפושטת, 'גרורות' כמו שהממסד קורא לזה. היום אני חיה בטרמינולוגיה אחרת – אני חיה עם הסרטן".

עוד הוסיפה שהילדים שלה אמנם ראו אמא כואבת, חלשה, מצולקת, שנמצאת הרבה במיטה, אבל הם גם ראו אמא נלחמת "אמא מתגברת, אמא מתמודדת, אמא לא מוותרת, אמא צוחקת ועושה דברים שהיא אוהבת. אמא שנופלת וקמה...הם ראו אבא שהוא מרכז הבית, אבא שהוא גם בעל, חבר, אח, רופא, ובימים הטובים שלי אני מדמיינת אותם מקימים בית שמושתת על אותם ערכים".  

שרית פישביין. צילום: בני גם זו לטובה

שרית פישביין. צילום: בני גם זו לטובה

שרית פישביין בחרה לתאר את החוויות שלה דווקא בדרך הומוריסטית, בין השאר סיפרה כיצד היא ובעלה הגיבו לידיעה על המחלה: "אנחנו נכנסים לאוטו. שתיקה מביכה ואני אומרת לבעלי 'תוך שנה יש לך מישהי חדשה. מה אתה דואג?' איזה סקסי זה להיות אלמן". עוד שיתפה שסבתה של בעלה נפטרה מסרטן השד ובתום השלושים למותה, הודיע הסבא שהוא מתחתן עם האחות שטיפלה בסבתא. "אמרתי לו תוך שנה יש לך רומן, תהיה לך אישה, אהבה חדשה, תמשיך בחיים. הכי מפרגנת לך, אבל שנה אתה מתאבל עלי – קודם אתה 'מתבאס רצח' ורק אחרי זה אתה ממשיך".

נגה קלינגר ומרב מילר. שרית פישביין. צילום: בני גם זו לטובה

נגה קלינגר ומרב מילר.  צילום: בני גם זו לטובה

את נאומי ההייד פארק סיימה נגה קלינגר, שסיפרה שאת הגוש אצלה היא מצאה בעקבות מעקב שהחלה בעקבות חודש המודעות. "אמרתי לרופאה שאני מרגישה גוש והיא אמרה 'נכון'". כשמרב מילר שאלה אותה מה דעתה על אלו שאומרות שהסרטן זו מתנה, אמרה קלינגר "זאת לא מתנה. עם זאת, אני חייבת להגיד שזה עושה לך שיפט למבט על החיים". קלינגר סיפרה שערב לפני תחילת הטיפול הכימותרפי, קרתה מתחת לבית שלה תאונה. "בעלי עומד בחלון, מסתכל ואומר 'תראי את רוכב האופנוע הזה. החיים שלו עכשיו נזרקו לתעלה. המשפחה שלו עוד לא יודעת. אין לו תוכנית טיפולים. אין לו מושג אם הוא יצא מזה. תראי איזה מזל יש לנו'".

יעלה בוצר. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

יעלה ואמא שלה ענת בוצר. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

דקלה שגיא ואחותה יעל. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

ליטל בן עזרי קליין. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

שירי מילשטיין. צילום: בני גם זו לטובה

לקראת סיום הערב נערכה תצוגת אופנה מיוחדת, בה צעדו 40 נשים שמתמודדות עם המחלה. כל הצועדות לבשו בגדים אותם הכינו תלמידי סטודיו 6B למקצועות העיצוב וכן הלבשה תחתונה של yana fashion. העיצובים נעשו בהשראת עולמן המורכב של הנשים, וחלקם כללו גם פתרונות פרקטיים. הנשים צעדו על המסלול באומץ, מבלי להתבייש, להסתיר או להתנצל. חלקן אף עלו למסלול עם בני זוגן או ילדיהן. המטרה היתה מובנת והמסר היה חד וברור, ממש כפי שניסחה זאת יאנה דרום בתחילת הערב: "להראות לסרטן שאתנו לא מתעסקים".

לינק לאלבום תמונות מהארוע>>

צילום: בני גם זו לטובה

יעלי דניאל עם בן זוגה. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

אביגיל ספי.  צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

לירון ארגמן. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

מיכל קולט ארבל. צילום: בני גם זו לטובה

ענבל מרנר  ובן זוגה איציק פינטו. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

ז'אנה אהרונין. צילום: בני גם זו לטובה

צילום: בני גם זו לטובה

יאנה דרום. צילום: בני גם זו לטובה