גם אם אתן לא אוהדות גדולות של הפוליטיקה המקומית, ערב שלישי היה בישראל סוער ומותח לכל הדעות. מלבד הציפייה המרגשת לתוצאות הבחירות שייקבעו איך יראו חיינו למשך חמש השנים הקרובות, נוסף אלמנט מגדרי שהיה נוכח ביתר שאת לכל אורך הבחירות. בשנה של מהפיכה פמיניסטית עולמית, הזירה הפוליטית הפכה למרכזית ומשמעותית, כמפתח לשיפור מצב חייהן של נשים בישראל, כמו בעולם. יוזמות רבות קמו השנה במטרה לעודד עוד ועוד נשים להצטרף לרשימות או לרוץ לראשות המועצה, ואמש נקטפו פירות של המאמצים המשותפים הללו: שבע ראשות מועצות ועיריות חדשות נוספו לישראל, מה שמגדיל את מספרן משש בבחירות 2013, לאחת עשרה בבחירות 2018. 

לא בוחרים בנשים רק כי הן נשים

שבע ראשות המועצה החדשות מצטרפות לארבע ראשות רשויות שנשארות בתפקידן. בנתניה ממשיכה לכהן זו הקדנציה החמישית מרים פיירברג, בגני תקווה הציבור בחר פעם נוספת בליזי דלריצ'ה וכך גם באור יהודה שם ניצחה עו"ד ליאת שוחט. ד"ר מטי צרפתי הרכבי נותרה ראשת המועצה האזורית יואב ובכך עומדת כמות הנשים המכהנות ראש מועצות ועיריות בישראל, על כעשר. בנוסף, בחלק מהישובים מתקיים סיבוב נוסף, כמו לדוגמה בישוב קדימה-צורן שם תתמודד קרן גרין ראש בראש עם יצחק גולברי, בהוד השרון בין אמיר כוכבי ויפעת קריב, בקריית טבעון בין רות קלנר-עקרון לעידו גרינבלום ובפרדס חנה-כרכור בין הגר פרי יגור ואלדד בר-כוכבא

ליטל שוורץ מתוך קמפיין "תתמודדי" של הרשות לקידום מעמד האישה. התמודדנו. צילום מסך: יוטיוב.

ליטל שוורץ מתוך קמפיין "תתמודדי" של הרשות לקידום מעמד האישה. התמודדנו. צילום מסך: יוטיוב.

שאלה שעולה מהגידול בכמות הנשים בראש הרשויות היא מדוע הן נבחרו. האם בשל העובדה שהן נשים ורוח קמפיינים מעצימי נשים בארץ ובעולם, או שמא שאין רלוונטיות לנושא. רבות מהמתמודדות אם לא כולן, לא שמו את הנושא המגדרי על סדר היום וכמסר מרכזי בקמפיין. אף אחת לא אמרה "תבחרו בי כי אני אישה", וחלקן אף הצניעו את הנושא המגדרי וביקשו לא להתעסק בו. בעיני מגמה זו משמחת כיוון שהיא מציבה נשים כפרסונות עצמאיות שהצלחתן לא נגזרת מהיותן נשים, אלא מהיותן בנות אדם מוכשרות המתאימות למילוי התפקיד. הבקשה לשפוט אותן על-פי עשייה והישגים, ולא כדי "לתקן עוול" מאפשרת להן להגיע לקהלים רחבים יותר, שמסתכלים עליהן בגובה העיניים. אחת ההוכחות לכך היא הנשים שנותרו ראשות רשויות, שנבחרו על-ידי הציבור בשל שביעות רצונו מהנהגתן.

אבל, לא הכל היה אופטימי במערכת הבחירות הזו. אלימות מילולית, מיזוגניה, סקסיזם, השפלות וקריאות שוביניסטיות קשות מאוד ליוו חלק מהתמודדות בעת המירוץ על הראשות. הן נשפטו על מראן החיצונית יותר מגברים, דבר שאינו חדש לנו, וכאשר רצו לתקוף אותן עשו זאת לא אחת בהקשר המגדרי. היו שלא התביישו להרים את ראשם המכוער ברשת ולכתוב לנשים ביטויים שמחזירים אותנו שנות דור אחורה, אך אחרי הכל התוצאות בשטח חיוביות יחסית. סוגיה נוספת היא מיקומן של נשים בתוך רשימות, והשאלה האם שובצו במקומות ריאלים או שמא צורפו רק כדי להציג מצג של רשימה שווה. את התשובה לכך ניתן אולי לקבל במיזם של טל ברייר בן מוחה, של האמנה לשוויון מגדרי - חזון הרשות השווה, שמחזק את התוכן השוויוני ולא רק את הנראות. ואחרי הכל, אני מאמינה שבבחירות 2022 תתרחש המהפכה האמיתית. יש לנו עוד דרך ארוכה כדי שב-257 הרשויות בישראל תהיה נציגות שוויונית לנשים, ויושמע קולן שאינו נוכח מספיק כיום בשולחן קבלת ההחלטות.

תגידו להן מזל-טוב: הנה שבע ראשות הערים החדשות

הנבחרות. מימין למעלה ועם כיוון השעון: ד"ר עינת קליש-רותם, ד"ר גלית שאול, ד"ר עליזה בלוך, אושרת גני-גונן, שושי כחלון-כידור, רותם ידלין. במרכז: טל אוחנה. קרדיטים: עמודי הפייסבוק של הנבחרות

הנבחרות. מימין למעלה ועם כיוון השעון: ד"ר עינת קליש-רותם, ד"ר גלית שאול, ד"ר עליזה בלוך, אושרת גני-גונן, שושי כחלון-כידור, רותם ידלין. במרכז: טל אוחנה. קרדיטים: עמודי הפייסבוק של המתמודדות

ד"ר עינת קליש-רותם – ראש העיר חיפה

ד"ר עינת קליש-רותם. צילום: פייסבוק

ד"ר עינת קליש-רותם. צילום: פייסבוק

בת 48. נשואה לבועז ואם לשניים, אדריכלית ומתכננת ערים ובעלת משרד עצמאי לתכנון ערים ואזורים. בעלת דוקטורט בהתחדשות עירונית ושימשה כמרצה שנים רבות בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב. מכהנת כיו"ר עמותת האדריכלים בסניף חיפה וחברה בוועד המנהל של "הקואליציה לבריאות הציבור". בבחירות 2013 זכתה לשלושה מושבים במועצה עם סיעתה "חיים בחיפה". קליש-רותם כמעט ויצאה מהמירוץ בבחירות 2018 כאשר מועמדותה נפסלה על-פי החלטת מינהל הבחירות וזאת בשל העובדה שרשימתה ורשימתו של המתמודד ישראל סביון ייצגו את מפלגת העבודה, בניגוד לחוק הבחירות. ערעורה של קליש-רותם שהוגש לבג"ץ התקבל, משום שפעלה "בתום לב". לאחר כשבועיים נבחרת לראשות העיר חיפה עם יותר מ-38 אלף קולות. יונה יהב, ראש העיר היוצא, קיבל 25 אלף קולות בלבד.

 

ד"ר עליזה בלוך - ראש העיר בית שמש

ד"ר עליזה בלוך. צילום: פייסבוק

ד"ר עליזה בלוך. צילום: פייסבוק

בת 51. נשואה לד"ר אהרון בלוך ואם לארבעה. אשת חינוך. גדלה בקריית-גת ולמדה באולפנה בערד. עשתה שירות לאומי כמרכזת סניפי בני עקיבא ובעלת תארים ראשון, שני ושלישי מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. הקימה את המחלקה לקליטת עלייה בבני עקיבא, הקימה את פרויקט "השחר" להעצמת עולי אתיופיה ושימשה כמחנכת וסגנית מנהלת בבית ספר בשכונת קטמון בירושלים. ד"ר בלוך הקימה את החטיבה העליונה בתיכון "ברנקו וייס" בבית שמש, ושימשה כמנהלת בית הספר במשך 14 שנים. בשנת 2014 מונתה למנהלת רשת תיכוני "ברנקו וייס", וב-2017 פרסמה את ספרה "לבנות את הגשר הזה". ביוני 2018 הודיעה על התמודדותה לראשות עיריית בית-שמש ובתום קרב צמוד מאוד עם ראש העיר המכהן, משה אבוטבול, ניצחה אותו ברוב קטן, אך משמעותי.

 

טל אוחנה – ראש העיר ירוחם

טל אוחנה. צילום: פייסבוק

טל אוחנה. צילום: פייסבוק

בת 34. כיהנה כראש מועצת הנוער בירוחם, בצבא שירתה כמפקדת צוות בחוות השומר ולאחר לימודיה עבדה כמנכ"לית עמותת "צעירים בירוחם". בעלת תואר ראשון. כיהנה כסגנית ראש המועצה מיכאל ביטון במשך שמונה שנים והחזיקה בתיק החינוך. במהלך הבחירות זכתה לתמיכתו של שר האוצר משה כחלון, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך במתמודדת המתחרה, נילי אהרון. אוחנה זכתה ב-3104 קולות בבחירות 2018 ובכך הפכה לאישה הראשונה שעומדת בראש העיר ירוחם, ועשתה היסטוריה.

 

אושרת גני-גונן – ראש המועצה האזורית דרום שרון

אושרת גני-גונן. צילום: פייסבוק

אושרת גני-גונן. צילום: פייסבוק

בת 47. תושבת נווה ימין, נשואה לדרור ואם לסתיו, שחר והתאומים יובל ועומר. בת למשפחת חקלאים ממייסדי נווה ימין. בעלת תואר ראשון ושני בחינוך. עוסקת בעשייה ציבורית למעלה מ-25 שנה. החלה להדריך נוער ביישובי המועצה, משם עברה לתפקידי ניהול בתחומי הנוער, לתפקיד מנהלת משאבי אנוש והדרכה במועצה וב-2015 נבחרה לאישה הראשונה שמכהנת כמנכ"לית העירייה. בשנת 2018 התמודדה גני-גונן על ראשות המועצה האזורית דרום שרון, המונה 31 ישובים וזכתה ב-77.79 אחוזים מכלל קולות הבוחרות והבוחרים.

 

שושי כחלון-כידור – ראש עיריית כפר-יונה

שושי כחלון-כידור. צילום: פייסבוק

שושי כחלון-כידור. צילום: פייסבוק

בת 53. נשואה למוטי ואמא לנועה ויעל. התמודדה באופן עצמאי ללא מפלגה שעומדת מאחוריה. כחלון-כידור השתחררה מצה"ל בדרגת סגן-אלוף והייתה מפקדת הגדוד הראשונה בהכשרות הקצונה בצה"ל. בעלת תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וארץ ישראל ותואר שני במדע המדינה. כחלון-כידור הייתה המנהלת הישובית הראשונה של התכנית הלאומית "עיר ללא אלימות" והתנדבה במיזמים נוספים בעיר. חברת מועצת עיריית כפר-יונה יו"ר האופוזיציה משנת 2013, והשנה, 2018, זכתה בבחירות בעיר והפכה לאישה הראשונה שעמדה בראש המועצה.

 

ד"ר גלית שאול – ראש המועצה האזורית עמק חפר

ד"ר גלית שאול. צילום: פייסבוק

ד"ר גלית שאול. צילום: פייסבוק

בת 48. נשואה ללירון, אם ליהונתן, אבישג, איתמר ויפתח. מתגוררת בכפר חוגלה, אחד מ-43 ישובים במועצה האזורית עמק חפר. כיהנה כמנכ"לית "מרכז רקמן" באוניברסיטת בר-אילן, מנהלת שרות התנדבות וקהילה ארצי במשרד הרווחה, מנהלת מיזם ההתנדבות הלאומי ועוד. בפעילותה הציבורית הובילה את מיזם השירות הלאומי לבעלי ובעלות מוגבלויות, ריכזה את הוועדה הבינמשרדית לבחינת זכויות נפגעי עבירה וחברת המועצה לקידום השירות הלאומי. בעלת תואר דוקטור בקרימינולוגיה, בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת תל-אביב ושני מהאוניברסיטה העברית, שניהם במשפטים ובוגרת מכון מנדל למנהיגות חברתית. בבחירות 2018 הציגה שאול את מועמדותה לראש המועצה האזורית וזכתה בניצחון מוחץ עם 10,287 קולות, כאשר למקום השני הגיע רני עידן, ראש המועצה הנוכחי עם 5,931 קולות.

 

רותם ידלין – ראש המועצה האזורית גזר

נועה ידלין. צילום: פייסבוק

נועה ידלין. צילום: פייסבוק

בת 37. נשואה ואם לשלושה, רצה באופן עצמאי לראשות המועצה. מכהנת כמנכ"לית "אוניברסיטה בעם", ארגון חינוכי-חברתי שמאפשר לאוכלוסיות מוחלשות ללמוד באוניברסיטה, עורכת דין במקצועה. חברת דירקטוריון במכללת לוינסקי לחינוך ובמיזמים חברתיים שונים ויועצת בכירה למזכיר הממשלה בלשכת ראש הממשלה. ידלין התמודדה לראשונה על ראשות המועצה בבחירות 2018 וזכתה ב-4557 מקולות הבוחרות והבוחרים, והביסה בפער קטן את ראש המועצה המכהן משנת 1994, פטר ויס שזכה ל-4141 קולות בלבד.

 

גילוי נאות: הכותבת חברה בסיעת "עצ - עוצמה לקדימה צורן" בראשות קרן גרין.