אתמול השרה מירי רגב גילתה שהיא אישה. לפני שהיא מירי, לפני שאני ניצן, לפני שאת ליאת או נעמה או עמית – מידי פעם אנחנו מקבלות תזכורת שבישראל אנחנו קודם כל נשים. ומה המשמעות של להיות קודם כל נשים? שאנחנו עדיין נתפסות כנחותות ביחס לגברים. מותרות. שאפשר להעיר לנו הערות סקסיסטיות ולרמוז שאנחנו לפני הכל אובייקט שנועד לספק מין ולהביא לעולם צאצאים, וששאר הדברים שאנחנו עושות לא באמת חשובים. 

ולמרות שח"כ אלעזר שטרן, שאמר אמש לרגב שהוא "יודע איך התקדמה", הוציא הודעה בה הוא מנתק את ההקשר הסקסיסטי מאמירתו, קשה שלא להתייחס אליה שכזו. ההבהרה הזו נראית כמו היתממות שבאה לשמור על תדמיתו, והלוואי ואני טועה. אבל העיקר הוא לא שטרן. מבחינתי העיקר היא רגב, שזו הפעם הראשונה בה שמעתי אותה מביעה קול נחרץ שכזה כנגד אלימות כלפי נשים. קול שאנחנו צריכות בנואשות כדי לשנות כאן מציאות. אנחנו כבר הרבה זמן היינו צריכות את הקול הזה ממך, השרה מירי רגב.

לפני פחות מחודש, כשאנגוץ וואסה הפכה לקורבן העשרים של רצח נשים על-ידי בני זוגן, פנינו באון לייף לכל חברות וחברי הכנסת בשאלה "מה אתם עושים כדי למנוע את הרצח הבא?". את התגובות ריכזנו בכתבה שהציגה את התשובות במלואן, ואפילו המשכנו לעדכן תשובות שהגיעו לאחר העלייה לאוויר. תגובת השרה מירי רגב לא הגיעה עד עכשיו, ודרך אגב גם לא של השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, שהרשות לקידום מעמד האישה פועלת תחת סמכות משרדה. רגב או גמליאל מוזמנות כמובן (כמו חברי וחברות כנסת אחרים שטרם ענו) לעדכן כיצד יפעלו בנושא.

אך כעת, כשהנושא מגיעה לפתחה של השרה רגב והיא מגדירה עצמה קורבן של התייחסות פוגענית וסקסיסטית מגבר, היא מזדעקת. וכיוון שרגב היא דמות כל כך מרכזית ועוצמתית בקרב הציבור הישראלי, אני מרשה לעצמי לשאול אותה – איפה היית עד עכשיו? איפה היית כשנשים נרצחו בידי בני זוגן? איפה היית כשמהפיכת metoo או "לא התלוננתי" קרו? איפה היית כשאלפי נשים יצאו לרחובות בדרישה לחיים בביטחון? איפה היית כשנאמרו אמירות סקסיסטיות ומחפיצות על-ידי בנו של ראש הממשלה שאת כל כך אוהבת כלפי נשים שונות? את לא עמדת לצד נשים אוטומטית רק כי הן נשים, למה את מצפה שאנחנו נעשה את זה עבורך?

אתם חושבים ש"עדת הפמינסטיות" (שכוללת גם גברים) פועלת באופן אוטומטי ותגונן על כל אישה באשר היא אישה לא משנה מה? בתיאוריה כן. כי זה עקרוני ולא פרסונלי. אבל כשמשתמשים בכוונות הטובות של אותם אנשים לקידום אישי בצורה צינית – אני אומרת שלא. לא תהיה תמיכה אוטומטית. ומה שהשרה רגב עשתה, ובייחוד עם השלט "יו טו" שהרימה בסיום סרטון התגובה שלה לדבריו של שטרן, זה לנצל את התמיכה הציבורית כלפי קורבנות תקיפה מינית, ולהשתמש בה כקרדום לניגוח פוליטי.

אם הנושא באמת בנפשה, היא הייתה צריכה להביע הרבה יותר תמיכה בשנה וחצי האחרונות כלפי ההתעוררות הפמיניסטית האדירה ששוטפת את העולם. יש לה כוח רב לשנות, ולא רק לה – גם לנשים רבות שנמצאות בצד הפוליטי בו מרוחה החמאה. חלקן פועלות בצורה מדהימה לקידום נשים, אבל חלקן ממלאות פיהן מים כשנשים סובלות מאלימות ומתחננות להגנה. אבל מי הצבועות? נכון, "הפמיניסטיות".

אז אם לשיטתכם אני צבועה, אז אני צבועה. אבל אני לא פועלת על אוטומט. אל תצפו שאספוג אש ואלימות עבור כל הנשים, כשאלה שיכולות לעזור בצורה משמעותית לא עושות דבר ולא סופגות אש עבור נשים בעמדות חלשות משלהן. אל תצפו ממני להעניק חיבוק לא משנה מה, מדוע? כי אני יודעת מה יכולת ההשפעה של שרות וחברות כנסת בקואליציה, שאינה ממומשת ברובה.

אז מה אני רוצה עכשיו? אני רוצה שכל מי שהגן על השרה רגב ותקף את שטרן על סקסיזם, ימשיך את המאבק באלימות כלפי נשים לא רק עבור רגב אלא עבור כל הנשים. אם זה כל כך חשוב לכם, תעשו משהו בעניין. תוכיחו שזה לא רק פוליטי, אלא עניין עקרוני. אני מצפה שתוקיעו באותה התלהבות שהגנתם על רגב, שלל ביטויים סקסיסטיים ומיזוגניים שיאמרו כלפי נשים אחרות - לא משנה מי אמר אותם וכמה הוא חשוב הוא או מקורב לצלחת. ובעיקר אני מצפה כעת מהשרה רגב לתמוך בנשים בפומבי - בעמוד הפייסבוק שלה ובהודעות לתקשורת. ואם זה לא יקרה, תחשבו למי אתם קוראים צבועות.