ממבט בטלוויזיה ומסקירה של המסעדות המובילות בעולם ובארץ, נראה שהעולם שייך לשפים בגיל העמידה, ואם יש כבר יש נשים בעסק, אז הן ספורות ודי מבוגרות. מהצד השני, המנחות צעירות וקופצניות והמתמודדות צעירות ושבריריות ונראה שהן רק ממתינות לחיבוק אבהי מהמנטור. אולם המצב בשטח שונה ועולם הקולינריה המקומי דווקא משתנה ומתחדש והיום הוא כולל לא מעט שפיות ומסעדניות עד גיל 35, שזה גבול הגיל העליון שנחשב לצעיר בעולם היזמות. הנה הצצה לקריירה של שבע שפיות ומסעדניות צעירות ומבטיחות (וגם מקיימות) בסצנה המקומית:

 

שם: מיכל לוי

גיל: 35

מסעדה: בראון ביסטרו

רזומה: לפני 3 שנים חזרתי לארץ אחרי שנים של עבודה בניו יורק, איטליה ואוסטרליה. רוב העבודה שלי הייתה באיטליה עם מוצרים מקומיים, סלואו פוד ומטבח ביו-דינמי. את המטבח למדתי תוך כדי תנועה, במסע קולינרי בעולם. ברומא סיימתי לימודי סומלייה בבית הספר AIS BIBENDA. היום ובשנתיים וחצי האחרונות אני שפית בבראון במתחם G, בתל אביב - מסעדה עם מטבח יצרני של מאפייה, קונדיטוריה וגלידרייה, זה מטבח מקומי ים-תיכוני עם השפעות מהמסע שלי באיטליה.

חלום מקצועי? להשפיע על הקולינריה בארץ, להוות דוגמה ש"אישה יכולה", לפתוח מסעדה.

מה התגובות לגילך הצעיר בעולם המסעדנות הגברי? תמיד יש כלפיי ספק, אבל החיבור שלי לאנשים ולאוכל הוא כל כך חזק וטבעי שמהר מאוד מבינים שזה המקום שלי.

להיות צעירה בתחום זה יתרון או חיסרון? אני חושבת שכמו לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. כשאתה מבין שלא משנה מה עשית עד היום, תמיד יש לך מה ללמוד בשביל מחר, הגיל לא באמת משנה. אתה גדל כל הזמן, מתפתח, מתעצב. המקצוע הזה מתעתע: מצד אחד הוא נועד לחולמים, להיפר-אקטיביים, לאנשים עם פנטזיה, כאלה שנותנים להם חומר גלם ביד והם יודעים להפוך אותו למוצר חדש. ויש כאן עוד צדדים, כמו אירוח, ספקים, לקוחות, כספים, לחץ, לעמוד על הרגליים, ניהול מחד ועבודת כפיים מאידך. מי שלא מאוהב ולא מוכן לעבור דרך - לא מתאים למקצוע הזה. ועוד דבר, זו אומנות והגיע הזמן שבארץ יתייחסו לשף כאל יוצר. זה המקצוע הכי סיזיפי והכי יצרי בעולם. והדבר האחרון והכי חשוב בעיני זה להבין כמה יופי ומשמעות יש בשפיות ומסעדניות נשים. זה דורש אומץ ובחירה לא פשוטה ללכת, בחירה שמחייבת ירידה לפרטים הקטנים.

 

שם: שיר אברך

גיל: 28

מסעדה: בראון ביסטרו, יחד עם מיכל לוי

רזומה: גדלתי והתחנכתי מקצועית ב-buy the way. התחלתי לעבוד שם בגיל 15 ועברתי בין תפקידים שונים. בהמשך למדתי לתואר בפסיכולוגיה ובמקביל לימודי ניהול מסעדות במסלול בשנקר. שואלים אותי הרבה פעמים מה הקשר בין שני תחומי הלימודים. אני מחייכת ובדרך כלל לא משיבה אבל עבורי, קיים קשר ישיר ביום-יום שלי - הרבה מהעבודה שלנו בסופו של יום מתמקדת ביחסים בין אנשים, במשברים ובדרכי הטיפול בהם.

חלום מקצועי? החלומות שלי נבנים, גדלים ומתפתחים בהתאם לדברים שקורים ומרגשים ומסקרנים אותי. אין לי חלום מוגדר שמוביל אותי. אני שואפת להתפתח ולהשתפר, לכן בנוסף ל-Brown פתחנו עכשיו את גלידריית 'פעם שלישית' ואת Browny ברמת אביב, בכל אחד מהעסקים המוטיב המרכזי הוא הטריות והאיכות של המוצרים שאנו מייצרים בעצמנו, ואני מאחלת לנו שנמשיך להיאבק על האיכות הזו, כי זה מאבק. זה פחות סקסי אמנם, אבל אני בדעה שחלומות צנועים הופכים לברי השגה וכך מתפנה מקום לחלום הבא. חשוב לי להתייחס לעתיד של הענף הזה, שאני מקווה בשביל כולנו שנוכל להמשיך לארח ולשמח, לצד להתקיים ולהתפרנס, שמסעדנות לא תהפוך לזן נכחד. באותה נשימה - כל מי שמגרש יזמים צעירים מהתחום הזה, אל.

מה התגובות לגילך הצעיר בעולם המסעדנות הגברי? זה עולמי. הקשיים שיש בו לא שונים מבחינתי מהמון תחומים תובעניים אחרים. אני לא מחפשת הקלות או סימפתיה ומעולם לא הקדשתי מחשבה לגיל או למגדר שלי בהקשר הזה.

להיות צעירה בתחום זה יתרון או חיסרון? בראיון שנערך לפני שנים עם רבין ז"ל הוא אמר שהוא מכיר המון אנשים צעירים ממנו שהם מבוגרים והמון מבוגרים שהם צעירים פי כמה. כך או כך אני כן יכולה לומר שהמקצוע הזה הוא שוחק. מהאספקט הזה בלבד אני מאמינה שככל שמתבגרים בתוכו זה לא הולך ונהיה יותר קל. לכל מטבע שני צדדים, כמו כל דבר בחיים.

 

שם: טל הניג

גיל: 34

מסעדה: דון קמילו במלון THE JAFFA

רזומה: לימודים בתדמור והכשרות נוספות בארץ ובצרפת, כולל סטאז' במסעדת Le Clos Des Sens באנסי. עשיתי גם אירועים פרטיים עם קייטרינג יוקרתי בכל אירופה. המשרה הראשונה שלי בתחום הייתה במלון הילטון תל אביב. משם, בגיל 22, עברתי למסעדת מול ים שבה עבדתי כ-10 שנים עד יום סגירתה. במול ים התחלתי כקונדיטורית צעירה והתקדמתי למנהלת המחלקה במסעדה. כיום אני שף-קונדיטורית במלון The Jaffa.

חלום מקצועי? להמשיך לעסוק במה שאני אוהבת, להמשיך ליהנות ולהתרגש מזה.

מה התגובות לגילך הצעיר בעולם המסעדנות הגברי? מעולם לא חשתי יחס שונה בגלל היותי צעירה או אישה. אני חושבת שיש הרבה כבוד, גיבוי ותמיכה.

להיות צעירה בתחום זה יתרון או חיסרון? אני מאמינה בעבודה קשה ולמידה לפני קידום. משום שהתחלתי לעבוד מוקדם, "הספקתי" להגיע להישגים בגיל צעיר יחסית. היתרון הגדול בעיני, היום, כשאני כבר אמא, הוא לייצב מעמד בגיל צעיר לפני שמקימים משפחה ומגיעים הילדים.

 

שם: שיראל ברגר

גיל: 27

מסעדה: Opa

רזומה: למדתי קולינריה ב-CIA בארצות הברית והתמחיתי ב-ABC Kitchen. עם חזרתי לארץ הייתי השפית של מסעדת הפופ-אפ הטבעונית "מיס קפלן" שפעלה תשעה חודשים, לאחר מכן הקמתי את חברת הקייטרינג The art of vegetables, ולאחרונה פתחתי את מסעדת Opa בשוק לוינסקי, שיש בה מנות עונתיות משתנות רק על בסיס ירקות, פירות ואגוזים.

חלום מקצועי? כרגע כל מה שמעניין אותי זה OPA, אני רוצה להיות תמיד במקומות בהם אני יכולה ליצור ולהמציא את עצמי ואת המטבח שלי כל יום מחדש.

מה התגובות לגילך הצעיר בעולם המסעדנות הגברי? אין יותר מידי התייחסות לגיל שלי. אני חושבת שהתוכן של העבודה שלי והמטבח שאני מביאה לוקח את רוב הפוקוס ומשאיר שאלות על גיל או מגדר כפחות מעניינות.

להיות צעירה בתחום זה יתרון או חיסרון? אני לא חושבת שיש משמעות לגיל כל עוד אתה נמצא במקום שאתה מאמין בו ויוצר בו, אני מכירה בני 20 שחיים חיים של בני 40 ובני 70 שחיים כמו היפים בוודסטוק, זה עניין של איך אתה תופס את החיים. אבל אם אני חייבת לבחור, אז זה יתרון כי יש לי עוד מלא מה ללמוד.

 

שם: נעה עינת

גיל: 23

מסעדה: וויסקי-בר מוזיאון

רזומה: למדתי קורס קונדיטוריה ב"בישולים בית הספר הגבוה לקולינריה", עבדתי בקונדיטוריית דלאל ובמסעדות כמו שילה, מסה, קלואליס ועוד. בגיל 18 טסתי לסטאז' במסעדת La bergerie בעלת שני כוכבי מישלן בבלגיה, ובגיל 21 טסתי למסעדתThierry Drapeau בעלת שני כוכבי מישלן בצרפת. כיום אני שף-קונדיטורית במסעדת וויסקי-בר מוזיאון במתחם שרונה בתל אביב ובעלת סטודיו לסדנאות אפייה בגבעתיים, מעבירה סדנאות אפייה מגוונות.

חלום מקצועי? להמשיך להעביר את הידע שרכשתי ולאפשר לציבור הרחב להיחשף לעולם הקונדיטוריה באופן נגיש וקל, לגרום להם להיפרד מהפחד שקשור לעולם האפייה והמטבח ולהתחיל להצליח ולהתאהב בעולם הקונדיטוריה ביחד איתי. ואולי בעתיד לפתוח קונדיטוריית בוטיק קטנה משלי.

מה התגובות לגילך הצעיר בעולם המסעדנות הגברי? מאז שהתחלתי אנשים מופתעים מהגיל שלי ומההספק שלי ושואלים אותי איך אני שורדת בעולם קשוח כזה. אני תמיד עונה אותה תשובה - אני חיה את החלום שלי ואת האהבה שלי. אין תחושת סיפוק יותר גדולה מלראות מישהו שאוכל את הקינוחים שלך או שמגיע לסדנה וסוף סוף מצליח לעשות את מה שנכשל בו לפני או שעד כה פחד ממנו.

להיות צעירה בתחום זה יתרון או חיסרון? אני מאמינה שכל עניין הגיל וההספק שלי הם לטובתי לחלוטין ובזכות הידע שרכשתי כל השנים יש לי אפשרות לעזור לאנשים להצליח ולצמוח.

 

שם: סימון שפירו

גיל: 29

מסעדה: רופטופ מלון ממילא

רזומה: אני ילידת ניו יורק שנדדה ללוס אנג'לס בגיל 18 בעקבות לימודי קולינריה. במקביל ללימודים עבדתי בבושון של תומס קלר. לאחר שלוש שנים עברתי ל"פר סה" בניו יורק ולאחר שנה עברתי ללמוד פלור ולעבוד ב"גראמרסי טאברן". נדדתי לצרפת לעבוד אצל השפית אן סופי פיק ובביקור משפחתי בישראל לפני כארבע שנים החלטתי להישאר. פניתי לשף קובי בכר בבקשה לעבוד אצלו באחת ממסעדות מלון ממילא ותוך שנה וחצי הפכתי לסו-שפית וכעת אני השפית בפועל של מסעדת רופטופ.

חלום מקצועי? בעבר חשבתי שארצה מסעדה משלי אבל עכשיו אני מבינה גם מה זה אומר, ולכן החלום שלי זה פשוט להמשיך ללמוד עוד ועוד.

מה התגובות לגילך הצעיר בעולם המסעדנות הגברי? יש אנשים שממש בשוק מזה ששפית צעירה מנהלת מטבח כזה גדול ויוקרתי. יש את אלו שמנסים לברר אולי אני השף קונדיטורית ולא שף המסעדה כולה, אבל לדעתי נשים במקצוע זה אך טבעי.

הגיל הצעיר הוא יתרון או חסרון? ברור שיתרון! יש לי עוד הרבה מאוד זמן לפני ולכן יש לי זמן ללמוד, זמן לעשות טעויות, זמן לטעום, לראות ועוד.

 

שם: ענבל רוקח

גיל: 33

מסעדה: בעלת הקייטרינג "אניבה", לשעבר במסעדת זכאים

רזומה: עבדתי כל החיים במסעדות אבל לא במטבח, שתמיד סיקרן אותי. למדתי קולנוע וטלוויזיה ולא נהניתי ובגיל 30 החלטתי לעבוד רק בדברים שאני אוהבת במשך שנה ואז להחליט לגבי העתיד. התחלתי לבשל ולמכור אוכל ולאחר מכן חיפשתי מסעדות לעבוד בהן כדי להתמקצע והגעתי למסעדת זכאים מכיוון שרציתי מסעדה עם אוכל מהצומח. הגעתי לניהול המטבח ובהמשך עזבתי כדי להקים קייטרינג משלי דרך ארגון "קרן שמש".

חלום מקצועי? בכל יום אני מזכירה לעצמי למה בחרתי בזה, כי זה עולם מאוד תחרותי ויש הכל מהכל. אנשים לא תמיד יזכרו מה היתה המנה הספציפית שהם אכלו, אבל הם תמיד יזכרו את התחושה או את ההרגשה, ואני רוצה לשמח ולרגש אנשים. היום אני גרה בגליל העליון, מעבירה פה סדנאות אוכל ומבשלת לאירועים.

מה התגובות לגילך הצעיר בעולם המסעדנות הגברי? אישה בעלת קייטרינג בעולם של ספקים גברים זה לא תמיד נוח בלשון המעטה. הם תמיד בטוחים שאת עובדת בשביל מישהו ורק השליחה. ולעומתם יש גברים בעולם שהבינו שאנחנו פשוט עושות טוב את העבודה. שמתי לב שיש קשר לגיל - מבוגרים לא רגילים לנשים מנהלות.