אלכסנדריה אוקסיו קורטז. תזכרו את השם.

אמנם חשבתי לכתוב על המועמדים הדמוקרטיים הפוטנציאליים לנשיאות בארצות הברית ואעסוק בכך בקרוב, אבל יש יותר מ-20 כאלה כרגע, ורק אלכסנדריה אוקסיו קורטז אחת. אוקסיו קורטז, או בקיצור AOC עושה יותר כותרות ורעש בשבוע האחרון - ולא תמיד באשמתה - ממה משחלקם עשו בכל הקריירה הפוליטית שלהם. אז מי זו ולמה היא חשובה?

אוקסיו קורטז והמעיל. צילום: Teen Vogue

אוקסיו קורטז והמעיל. צילום: Teen Vogue

AOC היא האישה הצעירה ביותר שנבחרה לבית הנבחרים האמריקאי בהיותה בת 29 בלבד. זה קרה לפני קצת פחות משבועיים והיא עשתה זאת אחרי שהדיחה בפריימריז הדמוקרטיים במחוז שלה, המחוז ה-14 של ניו-יורק - המייצג חלקים נאים מקווינס והברונקס - את הנציג ג'ו קרולי, עד לא מזמן מספר שלוש במפלגה הדמוקרטית. קרולי כיהן בה מאז 1999, ו-AOC הביסה אותו בפער של כ-14%, זאת לאחר שכמובן ניצחה את המועמד הרפובליקני בבחירות הכלליות בפער של עשרות אחוזים, כשקיבלה 78% מהקולות.

מדובר בדמוקרטית-סוציאליסטית, פרוגרסיבית לעילא. מצעה של AOC משיק במידה רבה לזה של ברני סנדרס, כאשר היא מטיפה ללימודים בחינם בקולג'ים ברחבי המדינה ומחיקת החוב המצטבר של סטודנטים בהלוואות, המוערך בכ- 1.3 טריליון דולר. היא תומכת בפירוק ICE, סוכנות ההגירה מעוררת המחלוקת, מציעה לגליזציה פדרלית של מריחואנה ומצדדת בפירוש ובישירות בפתיחת הליכי הדחה נגד הנשיא טראמפ. גם האמונה הדתית שלה כאישה נוצרייה, קתולית ומאמינה אדוקה נכנסת לתוך התערובת, כאשר מבחינתה מדובר בחלק מהבסיס האידאולוגי שלה. ועמדותיה ביחס לישראל? בואו נשאיר את החלק הזה לסוף.

את השבוע האחרון, שהיה שבוע ה'אוריינטציה' שלה ושל הנציגים החדשים בקונגרס שבוושינגטון, AOC העבירה ללא דקה אחת של שקט. היא הצטרפה לקריאה להחלפת ננסי פלוסי, יושבת הראש של בית הנבחרים בעבר והמתמודדת הבכירה לתפקיד בהווה משהדמוקרטים כבשו את המוסד שוב, כיוון שפלוסי לא פרוגרסיבית מספיק לטעמה; היא הצטרפה לקבוצת מוחים בתוך הקונגרס שקוראים ליישום 'ניו דיל ירוק' שיהפוך את ארצות הברית למדינה המסתמכת בראש ובראשונה ואף באופן מלא על אנרגיה ירוקה; היא שידרה בלייב דרך האינסטגרם, הטוויטר והפייסבוק שלה את קורותיה בשבוע הראשון באופן שגרם להמוני צעירים לצפות בכל סרטון שלה ולהתעניין בפוליטיקה - ועבור חלקם בפעם הראשונה. הגראנד פינאלה של השבוע העמוס היה בכך שהיא כיסחה (מטאפורית) כתב שצייץ שהמעיל שלבשה לא מעיד על הקושי הכלכלי שהיא מספרת שיש לה, ועל הדרך קרא לה 'ילדה' (Girl).

את הבוז שספג קשה לתאר, אבל מכל התגובות מלאות הזעם המוצדק שחטף, התגובה של AOC הייתה המדויקת והמושלמת מכולן: "אם הייתי נכנסת לקונגרס לבושה שק (כיאה למי שעבדה כמלצרית עד לפני שנה וחצי), הם היו צוחקים עליי ומצלמים את גבי. אם אני נכנסת במעיל נאה שנרכש זה עתה, צוחקים עליי ומצלמים את גבי. חושך שונא אור, לכן יש להילחם בו". לאחר שהכתב מחק את הציוץ, הוסיפה: "הוא חושב שהוא יכול למחוק את הציוץ והמיזוגיניה שלו תטוהר בלי להתנצל? אני חוששת שלא. אתה עיתונאי - הקוראים שלך צריכים לדעת איפה אתה עומד."

למרבה הצער עבור הרפובליקנים, נראה שהדבר הכי רע שיש להם להגיד על AOC זה שהיא לא לובשת שק תפוחי אדמה לעבודה. למרבה השמחה עבור הדמוקרטים, האישה המרשימה הזו נראית מרגע לרגע יותר כמו עתידה של המפלגה: מעורבת, דעתנית, אקטיבסטית ונשית, או כמו שתיאר זאת המגזין השמאל "יעקביני" (Jaocbin) - אחת מ"מאה סדקים שנוספו לתקרת הזכוכית השבוע".

ודבר-מה אחרון: ישראל. כשהחלו הצעדות לגדר בעזה והתגובה הישראלית בעקבות זאת, אוקסיו קורטז מיהרה לגנות את התנהלות ישראל וקראה לה "טבח בפלסטינים". לאחר מכן הסבירה שהיא תומכת בפתרון שתי המדינות אבל גם הודתה שהיא "לא בדיוק מומחית" ("I'm no expert") ושחלק מדבריה נועדו לייצג את הציבור שלה, וממילא, "הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא לא שולחן המטבח שלי", כלומר, לא הנקודה החזקה או המרכזית במצעה.

היא קיבלה אז את תמיכת J-Street, ברם, בעת האחרונה שברה עוד יותר שמאלה, כשנמנעה מלהביע תמיכה מחודשת בפתרון שתי המדינות. מאידך, גם נמנעה מלבטא תמיכה בחרם על ישראל. התוצאה של כל זה היא ביקורת עליה מימין - שם קוראים לה 'חסרת מושג' - וגם משמאל, שם מבקרים אותה כ"מישהי שכבר הפכה לחלק מהמיינסטרים", ברגע שהביעה תמיכה בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית. למזלה, לשמאלה התייצבה השבוע הנציגה הנבחרת הטרייה של המחוז החמישי של מינסוטה, אילהן עומר, אישה סומאלית-אמריקאית שהודתה בתמיכתה ב-BDS, אם כי לא כאמצעי למחיקת ישראל אלא לסיום הכיבוש. הולך להיות פה שמח.