סיפור מותה של מזל הדדי ז"ל ממשיך להישאר מעורפל. מרבית השאלות במאורע הטרגי נותרו פתוחות, התשובות אליו מתגלות אט אט, אך עדיין רב הנסתר על הגלוי. הדדי, מנהלת החשבונות בחברה של לב לבייב, שמתנהלת נגדו חקירה תחת השם "יהלום שחור" בגין חשד להברחת יהלומים בהיקף של מיליוני דולרים, קפצה אל מותה מהבניין בו עבדה ביום שלישי האחרון. בעלה של הדדי, קובי, לא מוכן לקבל את האפשרות שמזל התאבדה, וטוען שאשתו לא התנהגה כמו מי שרוצה להתאבד, הייתה מלאת חיים וחיוניות וכל מה שהתרחש באותו היום היה פשוט מוזר.

הוא מספר שמזל שוחחה איתו בבוקר שלישי ולא היה לה חשק לעלות לעבודה. בערב, כשעשתה את דרכה הביתה, היא הגיעה לתחנה הרכבת בראשון לציון וקובי חיכה בחוץ כדי לאסוף אותה, אבל הדדי חזרה על עקבותיה מסיבה לא ברורה, ועלתה למגדל בו עבדה בפעם האחרונה בחייה.

כדי לפתור את התעלומה, שנראית כמו לקוחה מספרי הבלשים של אגתה כריסטי, נצטרך להבין מה קרה בטווח זמנים של בין רבע שעה לחצי שעה בהם חזרה הדדי לבורסה. זה הזמן החשוך שצריך להאיר ולבדוק - מה התרחש מהרגע בו הדדי עזבה את משרדה בקומה התשיעית בבניין עבודתה, ועד הרגע בו חזרה אליו, עלתה לקומה העשירית וקפצה אל מותה.

המקרה של הדדי מעלה לא מעט שאלות לגבי האופן בו היא מתה. האם כפי שקבעה המשטרה, אכן התאבדה? או שמא מדובר בגורם מוות אחר כפי שחש קובי, שמתקשה לשמוע את המילה "התאבדות" בהקשר של אשתו האהובה. עובדים לשעבר בחברת היהלומים של לבייב בטוחים שמזל ידעה משהו ועלתה על משהו. מישהו פחד שהחומר הזה יגיע למשטרה. העובדים סיפרו לגלי צה"ל, כי הם עצמם אוימו על ידי בכירים בחברה לאחר שחשפו חשדות לכאורה למעשים פליליים. אחד מהם סיפר כי מספר פעמים ביקש לשים קץ לחייו בשל הלחצים שהופעלו עליו בחברה, לאחר שפנה ליחידה להב 433.

ועוד שאלות שנותרו לא פתורות ומטרידות הן עם מי דיברה מזל בין הגעתה לראשון לציון ובין חזרתה לרמת גן? למה חזרה מהרכבת לעבודה? למה לא צלצלה להודיע לבעלה קובי שהמתין לה? למה לא הזעיקה מישהו? פנתה למישהו? האם הובהלה למשרד בחזרה על ידי אלמוני או שעשתה זאת בעצמה? האם מישהו המתין לה? האם מישהו ראה אותה חוזרת לבניין? ראה אותה עולה במעלית? האם יש שומר בבניין? מה הוא ראה? וכשעלתה לקומה העשירית - למה קפצה? האם קפצה עם חפציה? ולמה דווקא מהחלון הזה בקומה העשירית?

וגם שאלות הנוגעות לאופן הטיפול המשטרתי נותרות עלומות. האם המשטרה לקחה את הטלפון הסלולרי של מזל וניסתה לאכן את שיחותיו? מה מגלות מצלמות האבטחה הפזורות באזור ובבניין? ואולי - האם מישהו מחק את הסרטונים במצלמות שחושפים מה היה בזמן אמת?

אבל שאלת השאלות היא מה ידעה מזל הדדי שהיה צריך להשתיק אותה.

גם הדיוט שקורא את הפרסומים מבין שלא חקירת המשטרה, גסה ככל שתהיה, היא הגורם להתאבדות של הדדי. שאלה נוספת ומטרידה היא מדוע מהרה החברה בה עבדה מזל להוציא הודעה לתקשורת, בה היא מפנה אצבע מאשימה לעבר חוקרי המשטרה? "זכויות נחקרים נרמסו" הם אמרו. ואני שואלת - מה בער להם להוציא הודעה שכזאת, עוד בטרם הוכרע על ידי החוקרים בשלב הזה שהדדי אכן התאבדה?

נזכיר שבחקירת פרשת יהלום שחור, יש בידי המשטרה עד מדינה שהוא אחד ממקורבי לבייב. גם הוא יכול להאיר לא מעט על האופן בו מפעילים לחצים על עובדות ועובדים בחברה, אם אכן מופעלים כאלה, על-פי העדויות.

ובינתיים חוקר פרטי כבר לקח על עצמו לנבור בפרשה. הוא מכיר היטב את רזי התנהלותם של אנשי לבייב ושל לבייב עצמו. לא אוכל להוסיף עוד בשלב הזה, אך מה שבטוח ההוא שהתעלומה הזאת - ייקח כמה שייקח - תיפתר. עד אז לבעלה של מזל, לילדיה ולרבים אחרים, בהם אני, לא יהיה שקט.

לשמיעת הראיון של הדס שטייף ושל קובי הדדי בתכנית "נכון להבוקר" של ישי שנרב בגלי צה"ל, לחצו כאן