אני עמית רוז סמואל, בת 26 ומתגוררת באשקלון. אני עובדת בחברת טלדור ושחקנית בהצגת יחיד בשם "אישיות בתוך קליפה" המדברת על קבלת השונה והאחר בחברה, ועל כך שצריך לראות את האישיות של בני אדם מעבר לחיצוניותם. יש לי מגבלה פיזית, C.P. קל, שהיא שיתוק מוחין כתוצאה מחוסר חמצן למוח שהתרחש בזמן הלידה. שיתוק המוחין מתבטא בקשיים במוטוריקה העדינה ובלקות בדיבור, אבל חוץ מזה, אני הולכת ומדברת ועושה כל מה שאתם עושים. למדתי בבתי ספר רגילים לחלוטין, התנדבתי לצבא ואחרי שהשתחררתי למדתי במשך שלוש שנים איך לנהל חיים עצמאיים. למדתי לבשל, לכבס ולנווט ממקום למקום באופן עצמאי ויש לי חיי פנאי עשירים. אני מבלה, יוצאת ורוקדת סלסה עד השעות הקטנות של הלילה וחברה בארגון החברתי Link 20 – התנועה לקידום צעירים עם מגבלות.

אני חושבת שהמסע שלי למציאת אהבה התחיל מאז גיל ההתבגרות. כמו כל נערה, נדלקתי על מישהו ופשוט התאהבתי. היו לי שתי מערכות זוגיות עם גברים עם מגבלה שכלל לא הבחנתי בה והתאהבתי באישיותם נטו. נפרדנו כי זה פשוט לא הסתדר.

כל חיי נמצאתי בסביבה של אנשים ללא מוגבלויות. היו לי ידידים ללא מגבלה שהתאהבתי גם בהם, וכשהייתי מאוהבת הייתי באופוריה. הבעיה הייתה שהם לא ידעו על ההתאהבויות האלה. חששתי לשתף אותם ברגשות שלי מעצם התגובה שלהם ופחדתי שזה היה קצת גדול עליהם, שהידידות תיהרס.

אז שמרתי את זה לעצמי. ההתאהבויות בכל אחד מהם היו נפלאות אבל במקביל לתחושות הטובות, הייתי מרגישה קושי וכאב להתאהב בהם ולחשוב עליהם כל היום. אמרתי לעצמי "למה את מכניסה לעצמך לראש דמיונות על סיפורי אהבה שלא יכולים להתרחש במציאות". חוויתי כאב בלב שלאט לאט דעך, ביחד עם אותן רגשות מרוממות רוח. ידעתי שהמגבלה מהווה בעיה. אבל למרות המחשבות האלה, עדיין מלווה אותי האמונה שיכולה להיווצר זוגיות מיוחדת בין מישהי עם מגבלה למישהו ללא מגבלה. זה יקרה כשהבחור יבין שמאחורי המגבלה יש אישיות.

אני מאמינה שאמצא את אותו הבחור ולא משנה אם הוא עם מגבלה או בלי מגבלה. אני לא פוסלת דבר.

עמית רוז סמואל. צילום ביתי

האהבה שדעכה בגלל המחשבות הביקורתיות. עמית רוז סמואל. צילום ביתי

אני מקווה שאתם מבינים שאני לא באמת שונה. אני עוברת כל מה שאישה בשנות העשרים לחייה עוברת. וכן, החוויות האלה כוללות גם התנסויות באפליקציות היכרויות כמו טינדר, לאב איי אל ועוד. אני גם מנסה לבחור מהן גברים שנראים לי מתאימים, ואם נמצאת התאמה אני מתחילה לפתח איתם שיחה. אולי תצא משם אהבה.

אתם בטח סקרנים לדעת אם כתבתי שיש לי מגבלה. שמתי תמונת פרופיל וכתבתי קצת אודותיי. כתבתי את הגיל שלי ושאני שחקנית בהצגת יחיד על קבלת האחר והשונה בחברה. חלק מהגברים שלחו אליי הודעה בגלל העובדה הזו, הם רצו לברר מה עומד מאחורי זה. הסברתי להם וסיפרתי להם את האמת - שאני בחורה עם מגבלה פיזית המתבטאת בדיבור ובמוטוריקה עדינה ושיש להתייחס אלי כמו אל כולם. לחלקם זה לא הפריע והם המשיכו לדבר איתי.

אבל לחלקם זה כן. אני זוכרת שני בחורים שהתקשרו אלי לשמוע את הקול שלי, ופשוט ניתקו אחרי המילה הראשונה שיצאה מפי. הרגשתי תסכול ועצב. לא הבנתי למה ואיך אחרי מילה ראשונה בחור חוסם אותי בוואטסאפ ובורח. ולמרות זאת, היו גברים שידעו על המגבלה והמשיכו לדבר איתי כמו כל אחד. הקשרים נפסקו בגלל שזה לא התאים, כמו שקורה בלא מעט קשרים, אבל לא בגלל המגבלה.

עמית רוז סמואל רוקדת סלסה. צילום: לואיס נחמן

כן, זו אני. רוקדת סלסה. עמית רוז סמואל. צילום: לואיס נחמן

ואני ממשיכה הלאה, אני ממשיכה לנסות ולא להיכנע. אני מאמינה באפשרות שאני יכולה להכיר מישהו שיאהב אותי באמת. מישהו שיראה אותי כבת אדם שהיא קצת שונה בחברה, שיכולה לאהוב ולהתאהב ולנהל מערכת יחסים כמו כל אחת. נשים עם מוגבלויות מסוגלות לעשות את אותם הדברים כמו כל אישה ללא מגבלה. נשים עם מגבלה הן נשים חזקות, סקסיות, בעלות שיחה עמוקה, כישרוניות, שמנהלות חיים עצמאיים. גם אנחנו יוצאות לבלות, גם אנחנו שותות, גם אנחנו רוקדות. גם אנחנו מטיילות ועובדות ומנהלות קריירה. גם אנחנו רוצות שיסתכלו על האישיות שלנו ולא רק על המגבלה.