"חוק האימוץ הפריט את היכולת של המדינה לחתום על הסכמי אימוץ עם עמותות", מסביר הבוקר רועי נוימן, ממובילי מחאת חוק האימוץ של קהילת הלהט"ב ומי שעדכן הבוקר את עמוד הפייסבוק שלו בפוסט שזכה לשיתופים רבים בשל צורת המחאה היצירתית, שכללה הצבת עשרות בובות של תינוקות על מדרגות בית ז'בוטינסקי בתל-אביב. "בגלל עניינים כלכליים העמותות חתומות היום רק עם שתי מדינות: רוסיה וסרביה, שלא מאפשרות ללהט"בים לאמץ. החוק שאנחנו רוצים שיעבור היום מחזיר את היכולת למדינה, ומחייב את המדינה לחתום על הסכם לפחות עם מדינה אחת שמאפשרת אימוץ ללהט"בים, ולפחות מדינה אחת שמאפשרת לחד הוריים."

"אמנת האג מסדירה את השמירה על זכויות ילדים ובאה להגן מפני חטיפתם, מכירתם, וכן מפני זנות ילדים ופורנוגרפית ילדים, ובכלל זה עוסקת האמנה גם באימוץ בין ארצי", מוסבר בתיקון להצעת החוק שיעלה היום להצבעה, אותה מגישים בין השאר חברי וחברות הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), רועי פולקמן (כולנו), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), יעל כהן פארן (המחנה הציוני), יואל חסון (המחנה הציוני) ועוד. "בחודש ינואר 1998, בעקבות אשרור אמנת האג על ידי מדינת ישראל, נכנס לתוקפו תיקון לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, המסדיר את ההליך לאימוץ בין ארצי בישראל וקובע כי העיסוק בתחום ייעשה באמצעות עמותות שאינן למטרות רווח. מאז חוקק התיקון קיבלו בישראל 20 עמותות הכרה לפעול באימוץ בין ארצי במדינות שונות, ואולם לאורך השנים חלה ירידה דרסטית במספר הילדים המועמדים להימסר באימוץ בין ארצי בכל העולם, והחמרה בתנאי הסף המאפשרים לאזרחי מדינות זרות לאמץ משטחן. לכך השפעה ישירה על מספר הילדים המאומצים באימוץ בין ארצי על ידי תושבי ישראל, ועל מספר המדינות אשר ניתן ליצור איתן קשרי אימוץ.

כיום נותרו רק שתי עמותות מוכרות לאימוץ בין ארצי הפועלות מול ארבע מדינות בלבד – רוסיה, קזחסטן, סרביה ורומניה. זאת, למרות שיש מדינות נוספות המוכנות להתקשר בהסכמים לאימוץ בין ארצי. מכיוון שעל פי אמנת האג את כללי המסירה קובעת המדינה המוסרת ומבין ארבע המדינות עמן מקיימות העמותות הנותרות קשרי אימוץ, נכון להיום אין מדינה אחת המאפשרת מסירה להורים יחידאיים או לזוגות בני אותו מין, בפועל אזרחים רבים נותרים ללא אפשרות אמיתית לאמץ גם אם החוק אינו מונע זאת מהם."

"הצעת החוק מבקשת להחזיר את האחריות בנושא האימוץ מחו"ל לידי המדינה", מסכם נוימן. "המדינה - ולא עמותות פרטיות - היא זאת שצריכה לקחת את המושכות וליזום הסכמי אימוץ בינלאומיים עם מדינות נוספות, ליברליות, שיאפשרו גם לזוגות להט"ב ולהורים יחידניים לאמץ. בגלל שהממשלה מאוד צרה, אם נצליח להעביר 2-3 הצבעות מהקואליציה לטובתנו, יש מצב שחוק האימוץ יעבור היום", אמר. 

כמו כן המפיקה והפעילה החברתית רעות נגר, אחת ממקימות הפנתרות הוורודות שביצעו את הפעולה, מסרה: "שינוי חברתי מתחיל משינוי תודעתי וזאת עבודה אפורה, סיזיפית וקשה. אבל כשהיא נושאת פרי, פרי עץ הדעת - זה שווה את הכל. יש תקרה למה שאפשר לעשות לבד וכדי להתפתח ולהתעלות צריך לשתף פעולה. שיתופי פעולה מבוססים בעיקר על אמון, כמו במולקולות של כימיה - צריך לשתף מטען כדי לבסס קשר שבו חולקים את המטען יחד. המטרה שלנו, הפנתרות הוורודות, היא לדאוג לשוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב. נעלה את המודעות לנושאים הבוערים, ולא ניתן לאף אחד שם למעלה במנגנונים לשכוח שאנחנו כאן ובכל מקום."

עוד הוסיף נוימן שהפעולה אותה הם מבקשים מהציבור לעשות כעת, היא לשלוח אסמסים לחברות וחברי הכנסת שיש סיכוי שיצביעו בעד התיקון, ביניהם רועי פולקמן, אחד מיוזמי החוק שבאופן אבסורדי אמור להצביע נגד החוק בשל משמעת קואליציונית. "צריך לכתוב לו שזה החיים שלו ולא עניין של אופוזיציקה וקואליציה", אמר נוימן, מה שכזכור לא היה רלוונטי עבור חברות הכנסת שהצביעו נגד הצעת החוק להקמת וועדת חקירה ממשלתית לטיפול באלימות נגד נשים.

"בנוסף לפולקמן נבקש לסמס גם למירב בן-ארי (כולנו) שאמורה להימנע מהצבעה ואנחנו רוצים שתצביע בעד, ולאמיר אוחנה (הליכוד), שאמנם משתייך לקהילה אך לא מובן מאליו שיצביע איתנו וחשוב מאוד ללחוץ עליו."

"המדינה מונעת מאוכלוסיות שלמה את הזכות להיות הורים", מסרה גם ח"כ כהן פארן, מיוזמות החוק. "רק השבוע סגרה המדינה את אופציית הפונדקאות לזוגות הומואים. ומה נותר להם? הצעת החוק שלנו דורשת מהמדינה לקחת אליה בחזרה את האחריות וליצר הסכמי אימוץ עם כל המדינות שיש לה עימן קשר דיפלומטי, ובתוכן לפחות עם אחת שמאפשרת מסירה גם ליחידאים וללהט"בים. תהליך ההפרטה, שהעביר את ניהול נושא האימוץ לגופים פרטיים כשל. המדינה חייבת לחזור ולפרוש רשת של ביטחון סביב כל מי שמבקש להיות הורה ולסייע לו בדרך הבטחה ביותר להגשים את זכותו הבסיסית, גם מעבר לים."