"חברים יקרים, אני צריך את עזרתכם," כתב בפייסבוק בעל אופנוע מיוחד מסוג ימהה, שנגנב ממנו ביום שישי. זמן קצר אחר כך הוזעקה המשטרה לטפל בתאונת דרכים קשה: בנהריה, רוכב אופנוע התנגש בעץ, ונהרג.

האופנוע? היה האופנוע הגנוב,

ההרוג? צעיר בן 28 מנהריה, שהשתחרר מהכלא יום קודם לכן, במסגרת שחרור 1000 האסירים, בשחרור מינהלי.

בג"צ קבע והחליט כי איכות כליאת האסירים בבתי הכלא בישראל ירודה. הם חיים בצפיפות לא אנושית, ויש לשפר מיד את תנאי כליאתם.

רק ששיפור כזה, מצריך זמן שאין, וכסף רב שגם אין. הפתרון המיידי היה, שחרור אסירים שנכלאו לעד 4 שנות מאסר.

העבירות שביצעו אותם משוחררים? פדופיליה, עבירות מין נוספות, אלימות במשפחה, גנבות, ועוד.

מה לא נאמר על השחרור ההמוני הזה?

כמעט כולם קטרגו. טענו כי מחצית מהמשתחררים ימצאו עצמם בחזרה תחת סורג ובריח. המערכת האזרחית נטען ,איננה מוכנה לקליטת אסירים משוחררים כה רבים. אין תקציב, רבים לא השלימו את תהליך  שיקומם בכלא. יהיה קושי גדול בלהחזירם לקהילה, למצוא להם מקומות עבודה. ולרבים צריך למצוא גם מקומות לינה.

עוד בטרם הסתיים הד המקהלה של המתנגדים לשחרור, וראשון האסירים,כאמור היה מעורב בתאונה קטלנית לאחר שביצע פשע גניבה.

כיוון שהיה מעורב בתאונה הקטלנית, סיפורו נודע ברבים,אבל, על כמה סיפורים כאלה, בהם אסיר משוחרר חזר לבצע עברות פליליות, אנחנו לא שומעים?

כמה קרובי משפחה של האסירים הללו, חזרו להיכלל במעגל הנקראים, בסיכון? באופן רשמי שוחררו 238 אסירים שריצו מאסר על אלימות במשפחה. לפי הרשות לשיקום האסיר, מתוך אלף אסירים, בדרך כלל כ-400 חוזרים לכלא.

ריבי, צעירה בת 19 שאביה המכה השתחרר,גם הוא ביום חמישי, סיפרה לי בבכי שהיא פוחדת. היא וחמשת אחיה הקטנים, הם ילדים מוכים. "אבא" היא אמרה, "לוקה בנפשו. מעולם לא טופל, ואנחנו, היינו הקורבנות. מלבד המכות הפיזיות שנהג לתת לכולנו, הוא מתעלל נפשית", סיפרה ריבי והוסיפה. "הוא קרה לי זונה מגיל קטן, משך לי בשערות, לפעמים גם בלי סיבה, כשעמדתי ואולי הפרעתי לו לעבור, דחף אותי. זה היה המגע היחידי שקיבלתי ממנו. אחי הקטן, קיבל גם בעיטות. אמא לא התערבה, פחדה, הוא המפרנס, עד שאני סיפרתי בבית הספר. הוא אומנם הלך  עכשיו לגור אצל הדוד לי, אח שלו שגר לא רחוק מאיתנו, במושב, אבל הוא רוצה לחזור הביתה. אמא  חלשה, אני יודעת שתתן לו. אני יודעת שהגיהינום מחכה לי בפתח. הוא מבטיח שלא יפגע בנו, הוא הלך לשיקום בכלא, אבל לא יודעת מה יקרה, אני פוחדת שירצה אולי להתנקם בי, כי אני הלשנתי. שני אחים שלי בפנימייה. אבל אני והאחיות בבית. מפחדות." 

ריבי שייכת למשפחה אחת שבן משפחה אלים השתחרר במסגרת השחרור המנהלי. אבל כמוה יש 1000 קרובי משפחה אחרים ויותר, גם הם, פוחדים. על אחד וסיפורו, כל אחד והמחיר שישלם, את קולם של הרוב, לא נשמע, וגם לא נדע.

238 אסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה - שוחררו. צילום אילוסטרציה shutterstock

238 אסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה - שוחררו. צילום אילוסטרציה shutterstock

מי שומר על הילדים?

רבות ועוד לא די, מדברים על אלימות במשפחה כשהמרכז הוא הנשים, ובצדק. סופם של יותר מדי מקרי אלימות כאלה מסתיימים ברצח האישה, הרעיה. אבל מעט מידי מדברים על רצח יום יומי של נפשם של ילדים רכים. ילדים חסרי אונים מול האב המכה. האב המתעלל, האב או האם שהילדים עבורם הם שק החבטות, הם רכושם הפרטי לעשות בו מעשים חמורים.

ילדים רכים, שגדלים לא רק עם גוף פצוע, אלה עם נפש מדממת, לעיתים למוות. כי החיים שלהם לעולם לא יהיו שלמים. מעט מאוד יודעים, שהבת של השכנה, גדלה באימה כי אבא או אמא שלה, מגדלים אותה  באווירה של פחד, אימה. שבשבילה הבית המחבק לכאורה, הוא כלא, צינוק של חייה.

כשמדברים על אלימות במשפחה, אני רוצה להאיר על עשרות אלפי ילדים, שפוקחים עיניים לעוד יום של מלחמה על החיים שלהם. אותם, את אותם ילדים, אנחנו לא רואים וגם לא שומעים. כי אין להם קול או כוח, ולא תמיד יש מי שיסייע להם, ויציל אותם מהתופת שבשבילנו הן שתי מילים, אלימות במשפחה.

הדלת המסתובבת, ממשיכה להסתובב, הרבה לפני שתנאי כליאת האסירים, כנדרש, ישופרו.  על זה נאמר מה הועילו חכמים.