"תמיד נעים לזכות באהדת הציבור וכייף לראות שגם אחרי כל כך הרבה שנים ההישגים, הראשוניות ופריצת הדרך זוכים להערכה", אומרת בגאווה הספורטאית יעל ארד, לאחר שהתבשרה על היבחרותה לספורטאית חגיגות ה-70 למדינת ישראל, וזכייתה בפרס מטעם משרד התרבות והספורט. "אני מאוד פעילה במהלך היומיום ומשקיעה את מירב זמני בעולם היזמות והעסקים, אך נדמה שהעבר ממלא אותי לא פחות מההווה והעתיד."

היום, 22 שנה אחרי שפרשה מהספורט המקצועי בישראל, ארד נחשבת למומחית בתחום המסחר של מותגים לילדים ונוער, במיוחד אלה הנשענים על סדרות טלוויזיה מצליחות. היא מנהלת את הפעילות המסחרית של מותגי ויאקום בישראל, ובמקביל מובילה מיזמים העוסקים בחדשנות, מלווה חברות בהיבט האסטרטגיה השיווקית והפיתוח העסקי ומרצה על מצוינות בספורט, בעסקים ובחיים לחברות עסקיות מובילות, וכן לשירותי הביטחון ולגופי חינוך. ארד גם חברה במקביל בהנהלת הוועד האולימפי הישראלי, פועלת בציבור לקדם את הספורט, ומפתחת מצוינות, יזמות ומנהיגות בקרב בני ובנות נוער.

בשנת 1992, לפני 26 שנה, זכית במדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה. האם אחרי כל כך הרבה שנים הזכייה עדיין מעוררת בך גאווה?

"התשתית והבסיס ליכולותיי ומבנה האישיות שלי נגזרים מקריירת הספורט שלי, שעיצבה אותי בזכות האכזבות והכישלונות - לצד ההצלחות והאושר העילאי שבהגשמת החלומות. אני אוהבת את הקריירה שהייתה לי ולצידה את זו החדשה שבניתי, ובוודאי שמחה על ההכרה בהישגים שלי לאורך השנים."

למה בעצם עזבת את הספורט?

"פרשתי בשנת 96' אחרי 21 שנות קריירה. רציתי לעבור לעולם העסקי, להתנסות ולהתפתח בעולמות חדשים ומרתקים, והעובדה שהתחלתי חוג ג'ודו בגיל שמונה לא מחייבת שאמשיך בזה כל חיי. אז לקחתי 20 שנות צינון, הכרתי תרבות ארגונית חדשה ותמיד הבטחתי לעצמי שכשאהיה בלתי תלויה כלכלית, אחזור לספורט על מנת להשפיע על החזון והמדיניות של הספורט בישראל ממקום נקי."

ואז חזרת לספורט.

"לפני כשבע שנים הרגשתי שזה הזמן כאשר התחילו חילופי דורות בספורט הישראלי. רציתי להיות חלק מהשינוי. התחלתי לעבוד עם יו"ר הוועד האולימפי החדש יגאל כרמי, תעשיין מצליח ובעל ניסיון רב בפעילות ציבורית בעולם הספורט אשר קיבל אותי בזרועות פתוחות, ויחד איתו עבדתי גם עם גילי לוסטיג, איש ספורט הישגי, ספורטאי ומאמן עבר, אשר מכהן היום כמנכ"ל הוועד האולימפי. ביחד התחלנו להניע את השינויים."

וכיום את חברת הנהלה בוועד האולימפי בישראל.

"נכון. ואני עומדת בראש הוועדה המקצועית וחברה במועצה הלאומית לספורט, כאשר את כל אלה אני עושה בהתנדבות מלאה. השאיפה היא לשים את ההון האנושי במרכז, מה שמאוד ברור בתחומים רבים אבל לא כך היה בספורט. בנוסף, בעידודו של אלכס גלעדי השתלבתי בוועדת השיווק של ה-IOC, הוא הוועד האולימפי הבינלאומי, והשנה גם הוזמנתי להצטרף לוועדת הדיגיטל והטכנולוגיה. לשמחתי אני נחשפת לתהליכים מדהימים שנעשים באחד הגופים הגלובליים והמובילים בעולם."

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

Esport in the Youth Olympic games in Bueno Aires with Jake Lyon from US May it ever become Olympic sport?

A post shared by יעל ארד (@yaelarado) on

בצילום - ארד באולימפיאדת הנוער בבואנוס איירס, אוקטובר 2018

 

קיבלת בשבוע שעבר את פרס משרד התרבות והספורט לספורטאית ה-70. אם היית רוצה לקבל היום פרס על מה היית רוצה לקבל אותו ?

"אני פועלת בתחומים השונים שלא על מנת לקבל פרסים. זה ממש לא מעסיק אותי. כשהייתי ספורטאית התאמנתי על מנת לנצח, וכשניצחתי בתחרויות וזכיתי בתארים זה היה הפרס אליו שאפתי."

איפה את כן מרגישה את הנחת על כל כך הרבה ניצחונות?

"אני כבר לא ספורטאית, לא מחפשת ניצחונות, אלא עשייה. ההצלחות שלי הן בעולם העסקי, וביכולת ההשפעה על חזון ומדיניות בעולמות העשייה הציבורית."

לאחר שנים רבות כל כך כפרסונה מוכרת בציבור הישראלי, וכמי שחשופה לתהליכים במגזר העסקי והציבורי, מה הערכים שחשוב לדעתך להנחיל בקרב החברה הישראלית?

"אני חושבת שעדיין יש בספורט הישראלי פוטנציאל רב בלתי ממוצה, והוא עוד ביטוי למצוינות האנושית המקומית - בדיוק כמו באקדמיה, בסטארטפים ובעסקים. לצד ההתפתחות היפה הקיימת והטיפול המיטבי בספורטאים הבכירים, אנחנו עדיין לא מפנים מספיק משאבים לספורט הישראלי ולא מטפחים כראוי את הנוער והמאמנים. נכון שהתקדמנו היום לעומת מה שהיינו לפני 20 שנה, אבל יש מה לעשות. בעולמות האחרים הכי הייתי רוצה לראות את תרבות הדיון של נבחרי העם, יותר טובה ומאופקת."

ולסיום, בואי נדבר על הזווית הנשית. אנחנו בעידן של התעוררות היסטורית של נשים, מהפיכת MeToo ו"לא התלוננתי" ותחושה של עצמה נשית. איך את רואה את הדברים?

"כמי שצמחה בעולמות גבריים בצבא ובספורט אני יכולה לומר שכולנו התמודדנו עם הנושאים האלה לאורך השנים. אני חושבת שמה שקרה וקורה בשנתיים האחרונות הוא חשוב, אבל צריך להיזהר מלהגזים בתהליך הזה. צריך לזכור שאנו רוצים להגיע לעשייה משותפת יחד - גברים ונשים. מה שקרה חשוב אבל צריך לאזן ולהיזהר מלעשות משפטי שדה ומשפטי פייסבוק. ההשתלחות ברשתות החברתיות היא דבר מסוכן. בכל תהליך צריך להשתמש בדרכים הנכונות כדי להגיע לצדק, וגם כאמא לבת 17, החינוך שלנו הוא ללמד נערות צעירות לעמוד על שלהן, להבחין בין טוב ורע, בין חיזור להצקה, ולא לתת לאיש לפגוע בהן".