השינוי כבר כאן. עולמות הדיפלומטיה ומדיניות החוץ משתנים לנגד עינינו לאחר שבעבר הם נתפסו כמעוז של גבריות, עכשיו הסיפור משתנה  והתמונה של קורס הצוערים שנפתח בשבוע שעבר במשרד החוץ מדגימה זאת, רוב נשי מובהק של 74%.

תמיד היו יוצאות מן הכלל, נשים שבלטו בשירות החוץ. דווקא ברומניה מונתה שרת החוץ הראשונה בשנת 1947. אנה פאוקר, בת למשפחה יהודית אורתודוקסית, בישראל רשמנו את השנייה לתפקיד. שרת החוץ בשנת 1956 הייתה גולדה מאיר, ואילו בארצות הברית זה לקח עוד שנים רבות,  רק בשנת 1997 מונתה מדלן אולברייט לשרת החוץ הראשונה בתולדות המדינה. 

הגם שהולכת ומתרחבת ההבנה שיש לנשים הרבה מה לתרום בזירת היחסים הבינלאומיים, הרי שעדיין הנוף הדיפלומטי הוא ברובו גברי. לצד הרצון להימנע מהכללות וסטראוטיפים 'גבריים' לצד 'נשיים', ניתן לומר כי מבחינת המיומנויות הנדרשות מדיפלומט, עולה הרושם כי דווקא שימוש במיומנויות הנחשבות 'נשיות' מסייע להצלחה בתפקיד. בין מיומנויות אלו ניתן לציין יכולות בינאישיות ברמה גבוהה, הקשבה וקריאה בין השורות, הכלה של סיטואציות מורכבות, אמפתיה, העברת מסרים בצורה ברורה ונעימה ועוד תכונות והתנהגויות המשויכות לרוב, לנשים.

לאור השתלבותן של יותר נשים בתחום מדיניות החוץ, אך טבעי שיתקיים דיון אודות השינויים שעוברים על הדיפלומטיה המודרנית. אם בעבר העבודה הדיפלומטית התמקדה בהשפעה על מנהיגים וקובעי מדיניות בממשל, היום התווספו זירות נוספות ומשקל רב מושם גם על דיפלומטיה תרבותית, פעילויות אקדמיות וחברה אזרחית והחיבור הישיר לדעת הקהל. היכולת לפעול במגוון רחב של זירות ו"ללהטט" במקצועיות בין תחומים שונים, היא מיומנות שהדיפלומטית מכירה היטב גם מחייה הפרטיים. אבן דרך חשובה נוספת היא החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, שאומצה בשנת 2000 תחת הכותרת "נשים, שלום וביטחון", אשר בין היתר קראה ההחלטה להגברת שילובן של נשים בתהליכי משא ומתן לשלום, ובעולם הדיפלומטי.

משיגות את תמיכתן של מדינות עוינות

דוגמה אחת מיני רבות לחיבור לא שגרתי עם קהל מקומי, מתוך אחווה נשית ואמפתיה, ניתן לראות בפעילותה של הדיפלומטית שלי הגלר ליבנה, בעת שירותה בשגרירות ישראל ברומניה, יחד עם צוות השגרירות החליטו במדינה למקד מאמצים בנושא קידום המודעות למאבק באלימות נגד נשים. הצוות יצר כר פעילות רחב תוך גיוס משרדי ממשלה, פרלמנטרים, שגרירויות בבוקרשט ועמותות מקומיות העוסקות בתחום, כאשר בין היתר הפנו את תקציב קבלת הפנים של אירוע יום העצמאות המסורתי לטובת אירוע שיצר תהודה לנושא ואף הוביל לשינוי חקיקה והחמרת העונשים כלפי גברים אלימים. על פועלה זכתה הגלר ליבנה בעיטור כבוד לאומי מנשיא רומניה, ומיקמה את ישראל בחזית המאבק באלימות כנגד נשים בקרב דעת הקהל המקומית.

 

 

שלי. צילום: אבי חיון

שלי הגלר ליבנה מקבלת את עיטור הנשיא משר החוץ של רומניה תיאודור מלשקנו, במעמד סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. צילום: אבי חיון

יוזמה חשובה נוספת בתחום ניתן לראות בהישג הדיפלומטי המרשים שהובילה היועצת לזכויות האדם במשלחת ישראל לאו"ם, נלי שילה. שילה קידמה הצעת החלטה ישראלית שמגנה את תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה. בתום שבועות ארוכים של משא ומתן, התקבלה ההחלטה הישראלית פה אחד בוועידת האו"ם למצב האישה (CSW), וזאת למרות שבוועדה חברות גם מדינות שמתנגדות באופן תדיר למהלכים שמובילה ישראל, דוגמת איראן וקטאר.

התמודדות לא פשוטה, אך מחשלת

במדינות רבות בעולם, הדימוי הישראלי עודנו זה של הצבר הקוצני, החייל הקשוח והלוחמני. הדיפלומטיה הישראלית פועלת לגיוס תמיכה בינלאומית רחבה והבנה מעמיקה של האתגרים הביטחוניים העומדים בפנינו, הן בעתות שלום והן בעתות מלחמה. קולה של הדיפלומטית מעניק יתרון רב בהעברת המסרים והאופן בו הם מתקבלים בדעת הקהל העולמית. מדובר במקצוע משמעותי וחשוב. זו הזדמנות לייצג את המדינה ולתרום לחוסנה המדיני, הכלכלי, החברתי והתרבותי של ישראל. יחד עם זאת, מדובר במקצוע המציב אתגרים לא פשוטים, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. רבות נאמר כבר על כך שנשים צריכות להתאמץ יותר על מנת להוכיח את עצמן ולשבור סטיגמות ודעות קדומות, אך יכולות אלה נותנת לדיפלומטית יתרון משמעותי בהתמודדות עם האתגרים הייחודים של התפקיד, כגון הסתגלות לסביבה חדשה, התמודדות עם פערי תרבות ועוד.

קורס צוערים ל"ה. צילום: אבי חיון

קורס צוערים ל"ה. צילום: אלרם מנדל, משרד החוץ

אני מאמינה כי לא רחוק היום בו לא נתרגש עוד מעלייה באחוז הנשים בקורס הצוערים של משרד החוץ, אבל עד שזה יקרה, נציין את קורס ל"ה שנפתח בשבוע שעבר, בו בפעם הראשונה ניתן למצוא רוב מובהק של צוערות נשים - 17 מתוך 23, המהוות 74%. אני מברכת את הצוערות והצוערים שהצטרפו השבוע למשפחת משרד החוץ, ויביאו את קולותיהם וקולותיהן הייחודים לקידום מעמדה של ישראל בעולם. לא רחוק היום שבו לא נדון עוד במאמץ להשגת שוויון מגדרי בין נשים וגברים בעולם הדיפלומטיה, אלא נסתפק בהזמנה ידידותית לעמיתינו הדיפלומטים לשפר את ביצועיהם, באמצעות התחברות ל"צד הנשי" שלהם.

מיכל מעיין. צילום: אלרם מנדל, משרד החוץ

מיכל מעיין. צילום: אלרם מנדל, משרד החוץ

******

הכותבת היא סגנית הדובר במשרד החוץ.