כמעצבת פנים כמות האירועים, ההרצאות, ימי העיון וההשקות אליהם אני מוזמנת יכולה למלא את היומן לגמרי. כדי שיישאר לי זמן גם לעבוד (וכן, גם להיות אמא, בת זוג, חברה וכל אלה) אני בוררת את אלה שיהיו מעניינים, מרחיבי דעת ו.. גם מהנים ומפרים. וועידת העיצוב השנתית היא לגמרי כזו, כך שבבוקר גשום וסגרירי (כיאה לחודשים האחרונים) התכנסנו כולנו לשמוע מה היה, איך זה משפיע על מה שיהיה ולמה, לפגוש קולגות ואפילו לאכול לא רע. יצא יום כמעט מלא... בכל טוב.

אז מה היה לנו שם?

חברתיות קהילתיות ושיתופיות: נראה שככל שהעולם מתקדם כך מחפשת אוכלוסייתו את החום והאנושיות הפשוטים והבסיסיים. מכיוון שכל צורת התקשורת השתנתה, הרי שהטכנולוגיה מתגייסת לייצר עבורנו את מה שלפני הופעת האינטרנט היה מובן מאליו: קשר עם אנשים. אמיתי. בלתי אמצעי. ללא תיווך מסך. 

איך עושים את זה? 

תכנון נכון ומודע, שלוקח בחשבון את חללי המחיה, המעברים והאינטראקציות שהם מאפשרים, ומייצר נקודות מפגש וחיבורים בין אנשים. אם פעם המטבחון במשרד היה חדרון עם מקרר ומיקרו, אליו נכנסים רק אם ממש חייבים, הרי שהיום מדובר במטבח פתוח ומזמין, עם בר ותאורה בהתאם, שתוכנן כך שאפילו שהייה קצרה תייצר שיחות, ישיבות משותפות וחיבור בין אנשים. אם פעם היה חדר ישיבות גדול, עם שולחן ומסך בעיקר, הרי שהיום ישיבה משותפת של מספר עובדים מתרחשת בלאונג׳ מעוצב עם פופים, נדנדות, ספות רביצה והליכוני כושר. בעצם, כל דבר שיספק לעובדים הרגשת ביתיות אינטימית, ותחושה שהקולגות שלהם הם בעצם משפחה. 

נכון, יגידו המקטרגים שכל זה נועד להשאיר את העובדים במשרד כמה שיותר זמן. העניין הוא שהלכה למעשה הם כבר ממילא שם, אז רצוי לייצר להם סביבה תומכת וחיובית, כזו שתשפיע לטובה על מצב הרוח והתפוקה. 

ועכשיו.. טרנדים 

הטרנדים ב- 2019 שואבים השראה מהתרחשויות גלובליות בתחומים שונים, בהם התחום הכלכלי, החברתי והתרבותי. כל זה מתורגם לצבעים, צורות טקסטורות. על פי טמבור, ארבעה טרנדים עיקריים מכתיבים את השנה הבאה:

Dark splendour שואב השראה מעולם הפנטזיה ההדוניסטי וכולל גוונים כהים ומעושנים. ניתן להגדיר את הצבעים כ׳״גבריים״ (בזהירות רבה כמובן, כי הכל מתאים לכולן/ם) ואת האווירה כשמרנית, אפלה, סטטית ולא ממש חובבת שינויים. גוונים כהים, עמוקים, אפילו קצת אפלים שמזכירים את אווירת הפילם נואר. מי שהכי מזוהה עם הטרנד הזה הוא דונלד טראמפ (האיש, לא כולל התסרוקת הססגונית). 

Soft Serenity הוא בן הזוג הבהיר של אותו טרנד. גוונים טבעיים, נייטרליים, בהירים, יש יגידו שמרניים, שכן הגוונים הטבעיים פה כבר כמה שנים. אז כן, הם פה כדי להישאר וגם להם יש מקום.  

Electric Dreams: חגיגה של גוונים שנראים כאילו נלקחו מסרט עתידני. הטרנד הזה מאמץ את השינוי ומחבק אותו בשפע של גוונים עזים ובוהקים של טכניקולור, שלעיתים נראים כאילו אין ביניהם הרמוניה. ניתן לומר שהדיסהרמוניה היא ההרמוניה החדשה והכל הולך. 

Violently happy מביא לידי ביטוי את רוחות השינוי, הביטוי אישי והחגיגה של השונות והגיוון. הטרנד האחרון (שבואו נודה בזה, הוא החביב עלי באופן אישי) הוא בעצם ההפך הגמור מהגבריות השמרנית. פה נמצא ביטוי אישי נשי חזק ועוצמתי, צבעוניות חזקה ממש עד כדי התנגשות, קידמה ודיגיטציה של אמנויות בסיסיות. הטרנד מתייחס גם לנושא ה #metoo שעלה לכותרות בשנה האחרונה, הטה את הכף לטובת המתלוננות ויצר גלי שינוי רבים של מודעות, השלת הבושה שליוותה נפגעות ותחושת עוצמה שהחליפה אותה. פה אין נכון ולא נכון. יש ביטוי אישי, בוטה לעיתים, לא מתנצל, שמותח את גבולות מוסכמות היופי ומתאפיין בצבעוניות עזה ורבודה. מי שמזוהה מאוד עם הטרנד היא נטע ברזילי, שהוכיחה שהכל אפשרי ועשתה את זה בבטחון לא מתנצל. 

ומה אתכם? מי אתם על רצף הטרנדים ואיך אתם מתייחסים לשינוי? בחיבוק אוהב ומאמץ, או בריחוק חשדני וגעגוע לימים עברו? 

או בקיצור, אם ממש נפשט את הדברים, טראמפ או נטע?