ביום רביעי הקרוב, ה- 20 פברואר, רגע לפני סגירת הרשימות לבחירות יערך בראשון לציון כנס ייחודי , כנס "בוחרות 2019 - עיר לכולן" של עיריית ראשון לציון ואון לייף, בו יופיעו ראשי מפלגות לבחירות הקרובות ויתבקשו להתייחס למצע המפלגות בהקשר של שוויון מגדרי וכן יוצג בו מודל הפעולה הייחודי לשיוויון מגדרי שפותח בעיר ראשל"צ - "רשת נשים".

עמותת "איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי" שהתוודעה לעשיה העניפה של רשת הנשים בראשון לציון, נרתמה להמשיג עשייה זו לכלל מודל, ממנו יוכלו ללמוד ערים נוספות. - תכנית "עיר לכולן" בעמותה. בשנתיים האחרונות תיעדה והמשיגה תכנית "עיר לכולן" את מודל הפעולה של ראשון לציון על מנת לסייע להטמיעו בשתי ערים נוספות - טייבה ועכו. בשתי ערים אלו אומצו על ידי ראשי הערים והנהלת העיר אמנות ותכניות פעולה לשויון מגדרי אשר כבר מיושמות. בשנה זו פועלת תכנית "עיר לכולן" גם בעיר חיפה. דרך העבודה בערים השונות מחזיקות העמותה בידע ייחודי כיצד לקדם גישה מגדרית בתכניות עבודה ועיצוב מדיניות עירונית דרך הליכי מעורבות ציבור.

שויון מגדרי הוא ערך קשה להמשגה וליישום. אולם, במציאות שבה מרבית העניינים הנוגעים לחיינו ברמה היומיומית (בטחון אישי, רווחה, חינוך ועוד) מוסדרים בזירה של השלטון המקומי- ישנה חשיבות רבה לפיתוח תכניות ומודלים שמצליחים לעשות זאת ברמה העירונית, כפי שמנסה לקדם תכנית "עיר לכולן".  ראשון לציון היא סיפור הצלחה, במובן הזה.

מי שאמונות על השויון המגדרי ואמורות לצקת תוכן לנושא הן היועצות לקידום מעמד האשה, אשר ממונות על פי חוק שאינו מסדיר נכון להיום סוגיות רבות ומשאיר את הממונות לתפקיד בעמימות רבה.. אל תוך אתגר זה פסעה לפני כעשור איריס כגן חכמון, יועצת ראש העיר לשויון מגדרי בעיריית ראשון לציון. באופן מסורתי ראשון לציון הינה אחת הערים הבודדות אשר בהן היועצת הינה במשרה מלאה ונהנית מתקציב שמאפשר להזיז כמה דברים. כגן-חכמון הבינה כי עליה להוביל ולתכלל פעילות בכמה מרחבים משלימים, היוצריםיחד רשת פעולה עדינה ומורכבת שיש בה זרימה:

  1. מרחב ראשון הוא עידוד נשים למעורבות יוזמה ומנהיגות; נכון להיום פעילות ב"רשת נשים" של המשרד לקידום מעמד האשה בראשון לציון כ-5000 נשים ונערות, בפורומים ומיזמים שנוצרו על ידי נשים סביב צרכים רבים ומגוונים- ספורט, דת ומסורת, אירועי תרבות "ממבט מגדרי" ועוד.

2. מרחב שני הוא פיתוח תפיסת פנאי ושוק תעסוקה מכבד צורכי משפחה במרחב המוניציפאלי;  בין היתר על ידי קידום שעות עבודה גמישות ופיתוח כישורים לתעסוקה ויזמות. 3000 נשים פעילות בפורום נשים עסקים וקריירה, שאף הוא חלק מ"רשת הנשים".

3. מרחב שלישי ונדבך חשוב הוא יצירת מעגלי תמיכה ומיצוי זכויות – כחלק מהאחריות העירונית;

נדבך מאוד חשוב במבנה "רשת הנשים" אשר מתקיים בראשון לציון באופן ייחודי בארץ, הוא מרכז זכויות נשים עירוני (מ.נ.ע) אשר הוקם בשנת 2006 ומנוהל על ידי עורכת הדין דנה אייזנר- לביא והמעניק שירות ליותר מ-3000 נשים בשנה. עו"ד אייזנר-לביא מובילה את התפישה שנגישות לזכויות (לרבות השרדות כלכלית/חופש מאלימות ובטחון אישי/הסדרת חובות כלכליים) היא הנדבך הראשון והבסיסי בפירמידת הצרכים  של מסלאו , המאפשר לנשים לתפקד על רצף החיים והינה כלי מרכזי לצמצום הפערים המגדריים. "רשת נשים" מספקת בנוסף גם מעגלי תמיכה רבים, החל מילדות ובתוך מערכת החינוך, נערות, סביב לידה ועד זיקנה.

4. ולבסוף, מרחב רביעי וחשוב בתוך מודל הפעולה של "רשת נשים" ראשון לציון הוא פיתוח מדיניות עירונית  עירונית רגישת מגדר- באופן תקצוב תוכניות ופעולות ובאופיין ותוכנן.  באמצעות "איסוף" סוגיות וצרכים מהשטח ומהמרחבים השונים ברשת, יכולה היועצת לקידום מעמד האשה להיות קול לשויון מגדרי ולצרכי נשים בתוך המערך של השלטון העירוני, וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם המחלקות השונות בעיריה ובעבודה עם ראש העיר מר רז קינסטליך וממ וסגנית ראש העירייה מחזיקת תיק קידום מעמד הנשים- גב' ליאל אבן זוהר.

כאמור, היועצת לשויון מגדרי היא המנצחת והמתכללת של כל המקהלה הזו, וקושרת את כל הקצוות לכלל פעילות משלימה, בה לכל אשה (ועל כן גם לכל משפחה) בראשון לציון יש כתובת ומקום בתוך רשת עניפה .

ראשון לציון מציעה מודל מודולרי אשר בבסיסו יועצת לקידום מעמד האשה כגורם מתכלל ומרכזי בין הקהילה לבין קובעי המדיניות. ראשון לציון הינה גם העיר היחידה בארץ שמפעילה ומתקצבת מרכז זכויות נשים עירוני תוך ההבנה שקידום זכויות יביא לצמצום הפערים המגדריים (הן בעזרת סיוע פרטני במיצוי זכויות והן באמצעות שינוי מדיניות ציבורית). כך הפעולה המשותפת עם כל השירותים העירונים מקדמת שוויון מגדרי בעיר, ומתאפשרת בזכות  התכנית האסטרטגית שמובילים  ראש הרשות והנהלת העירייה  שצופים את פני העתיד ומבינים כבר כיום שעיר שטובה לנשים טובה לכולם.

החזון של תכנית "עיר לכולן" בעמותת "איתך מעכי" היא שככל שיותר ערים יכנסו למעגל של עשיה מקדמת מגדר, דרך חיזוק תפקיד היועצת, והובלת הליכי שיתוף ציבור- ישפיע הדבר גם על מדיניות ארצית וחוזר חלילה.