את ד"ר קירה רדינסקי (33), אחת ממדעניות המחשב המפורסמות ביותר בארץ וגם בעולם, אנחנו פוגשים ברכבת של קצת אחרי 9:30 בבוקר, בקו בין תל אביב לנתניה.  ד"ר רדינסקי, שגרה בזיכרון יעקב, חזרה מפגישת עבודה מוקדמת בתל אביב, בחזרה למשרדי Ebay ישראל בנתניה.  "הלוז שלי מאוד עמוס. זה בטח לא יפתיע אותך. אין לי זמן, לרוב, לבזבז על פקקים וחיפוש חניה. רוב הנסיעות שלי הן לתל אביב וממנה, מזיכרון לנתניה וכמובן לנתב"ג, ולכן הרכבת כמעט חצי בית", היא מחייכת. "לפעמים רק המחשבה על להזיז או להתניע את האוטו, לא רק לנסוע איתו – מבאסת" היא אומרת ומצביעה על הצומת העמוסה שהרכבת בדיוק דוהרת במקביל לה – במהירות.

צילום: בני גם זו לטובה

 

אם אתם לא מכירים את ד"ר רדינסקי, היכונו לרשימת תארים ארוכה מאד: רדינסקי היא, כאמור, מדענית מחשבים, מתמחה בכריית מידע, יזמת היי-טק (שמכרה את הסטרטאפ שלה ב-40 מיליון דולר), דירקטורית, מדענית ראשית ב-eBay ישראל, מנחת עבודות אקדמיות בטכניון ואם לסכם במילה אחת – עוזרת לאנושות להתמודד טוב יותר עם כמויות מידע עצומות. היא גם נשואה פלוס שניים, הבת הגדולה בת שנתיים ויש גם תינוק בן שלושה חודשים בלבד.

התחלנו עם השאלה הכי מסקרנת: על מה היא עובדת עכשיו. וקיבלנו התחמקות מאוד מרשימה: "אני לא יכולה לתת הרבה פרטים על הפרויקט החדש שלי" היא מתנצלת על ההתחלה. "אני כן יכולה לספר על הפרויקט הקודם שנעשה עם "מכבי" שירותי בריאות. בדקנו אם יש תרופות מסוימות שמיועדות לסוג מסוים של מחלות – אם הן יכולות לרפא 'על הדרך' גם מחלות אחרות", היא מספרת. לדבריה, הדבר התאפשר בזכות מאגר המידע הרפואי האישי העצום שקיים בישראל. והכל קרה במקרה, בעצם: בשנות ה-90 הוחלט לרכז את כל המידע על מטופלים בבתי החולים וקופות החולים השונות. המאגר הזה בעצם משמש היום לגילוי מוקדם של מחלות ופיתוח תרופות מותאמות לכל אדם.  "אנחנו לוקחים מידע אנונימי לגבי נטילת תרופה מסוימת ובודקים האם יש דיווחים על כך שאותה תרופה עזרה בנוסף למחלה ממנה הייתה אמורה לעזור, גם במחלות נוספות וגילינו מידע מאד מהימן" היא מספרת.  את הממצאים של המחקרים האלה מתוך כמויות המידע העצומות, שנקראות בעולם "ביג דאטה", היא והצוות שלה מפרסמים במגזינים מדעיים כדי לקבל עליהם גושפנקא וההמשך של כך הוא שינוי פרוטוקולים של טיפול בחולים גם במדינות אחרות.

 

צילום: בני גם זו לטובה

את עולה בבוקר ברכבת לפגישה, חוזרת מיד חזרה למשרדים, אחהצ את עולה על רכבת אחרת לפגישה בדירקטוריון, נראה שאת לא נחה לרגע. גם בן הזוג שלך איש הייטק ושניכם עסוקים כל היום. איך זה עובד?

"למדנו לא להרגיש אשמים כשאנחנו עובדים קשה, בתקופות מסוימות. אני טסה הרבה לחול, וגם שגיא, בן זוגי, וזה משהו שהבנו שאנחנו צריכים לקחת בחשבון, כשיש ילדים" היא מסבירה. "אני מאד מאמינה באוטומטיזציה ואאוטסורסינג. למשל, אני אפילו משתמשת בשירות שמאתר עבורי מאמרים בנושא מסוים ושולח לי אותן למייל כבר עם תקצירים. זה נכנס אצלי ל-'משימות' ופעם ביום אני מנקה את 'המשימות' האלה. אפילו זה בקטנה , אני קונה מראש כרטיסים און ליין לרכבת, שזה פשוט וחוסך לי זמן של קניית הכרטיס, שגם הוא זמן מבוזבז, לפעמים", היא אומרת.

צילום: בני גם זו לטובה

האיזון, כך אומרת רדינסקי, נשמר, לתקופות. "יש תקופות בהם אני יותר זמינה והבית הוא במקום ראשון בסדר העדיפות, כמו בחופשות הלידה, למשל. ויש תקופות, כמו עכשיו, שאני מנצלת את הזמן כאן על הרכבת ובמקום לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה, אני פותחת את המחשב בקרון השקט וממשיכה לעבוד ולקדם את כל הפרויקטים והיוזמות שאני מעורבת בהן". רוצים דוגמאות לעוד פרויקטים? בבקשה – קבלו את חולצת הא.ק.ג - חולצה שמטרת את מצבו של המטופל לאורך היום והלילה ואוספת נתונים על מצבו הבריאותי. "זה הרבה יותר מדויק, מאשר בדיקה של טכנאי או רופא. מדובר בבדיקות שעורכות דקות בודדות ומה אם הבעיה הספציפית של אותו בן אדם לא התגלתה? חולצת האק"ג מצוידת בחיישנים והיא לא רק מנטרת את פעילות הלב אלא גם לומדת את המטופל וכך מסייעת בליצור עבורו טיפול כמה שיותר מותאם אישית". נשמע מדליק, תודו.

קירה, לא נפריע לך יותר. המשך עבודה מהנה עד התחנה הבאה שלך בנתניה!

צילום: בני גם זו לטובה