סיפורה של ורד לב, 52, מתחיל לפני מעל 30 שנה, אז התחתנה עם בחיר ליבה. מהר מאוד היא נכנסה להריון, אך כבר בירח הדבש - תיאור רחוק שנות אור מאותה חופשה מסויטת - בעלה החל להכות אותה ולהתעלל בה עד שהפילה את עוברה. לאחר שהתגרשה ממנו התחתנה ורד עם בחור אחר, איש קבע. לשניים נולדה ילדה בשם שירי. לאחר שהכניס את הבית לחובות עתק ובגד בה, החליטה ורד להתגרש מבעלה השני בתהליך ארוך וכואב. המצב הקשה הביא אותה לבצע ארבעה ניסיונות לשים קץ לחייה והמצוקה הנפשית נתנה אותותיה וורד מוגדרת כיום כנכה 100% החולה במחלת הקרוהן ועוד.

אבל, כל זה לא הפריע לוורד לפרוח למרות הכל. בשנת 2008 חייה השתנו. אולי זה נשמע לכן כמו עוד סיפור סינדרלה, אבל הפעם מדובר בסינדרלה שלא הייתה זקוקה עוד לנסיך. ורד הצליחה להקים בית קפה שנותן שירות לנשים נוספות הנמצאות במצוקה, נשים שחוו אלימות וניסיונות התאבדות – וכעת יש להן מקום להיות ביחד ולהתמודד בחברותא עם המאורעות הלא פשוטים שהחיים יכולים לזמן לכל אחת ואחת מאיתנו. כל הכנסותיו של בית הקפה, חוזרות לנשים המפעילות אותו – עבורן ועבור המשך פעילות למען נשים אחרות.

בית הקפה החברתי שהקימה ורד לזכר חברתה הטובה אלמירה פיסחוב ז"ל מנשות באר שובע, המסייע לנשים להתחיל מחדש. באופן סמלי, הוא נפתח בתחילת החודש, ביום האישה הבינלאומי בעיר העתיקה בבאר-שבע. ורד מספרת שהכל התחיל במפגש מקרי ב"באר שובע", בית תמחוי מוכר וידוע בבאר-שבע. נשים רבות היו מגיעות לבאר שובע יחד עם ילדיהן כדי לאכול ארוחה חמה, אשר מגיש שתי ארוחות חמות ביום לכל מי שצריכים וצריכות. ושם, בבאר שובע, נרקמה לה תכנית ייחודית בשם "נמ"ש – נשים מובילות שינוי".

"גיליתי את נמ"ש דרך קרובת משפחה שלי. היא הגיעה לנמ"ש והחיים שלה השתנו. היא הציעה לי להגיע למפגשים ומאז אני חופשיה", מספרת ורד בהתרגשות, "התכנית ממש הצילה אותי".

מדובר בקבוצת נשים הנפגשות על בסיס שבועי בבית התמחוי. הנשים משתפות אחת את השנייה בחוויותיהן, מעבירות בעצמן סדנאות ובעיקר מרגישות בעלות ערך. בסיוע התכנית, הן עברו שינוי מהותי בחייהן, ומנתמכות סעד הפכו למפרנסות עצמאיות. זו השאיפה של כל תכנית שיקום והעצמה, שהמשתתפות יוכלו לעשות את זה לבד. ולאחר שהרימו עצמן על הרגליים, היה ברור שצריך להעביר את זה הלאה.

עשייה בבית הקפה. צילום עצמי

מימין ובכיוון השעון: סדנת תכשיטים, מפגש עם פרץ לב ניצול שואה, סדנת נגרות, נסיעה לכנסת ישראל. צילום עצמי ויח''צ JNF UK

בית הקפה נפתח בסיוע הארגון הפילנטרופי הבריטי JNF UK אשר תרם את הריהוט והכלים למטבח ואת השיפוץ והריהוט לקומה השנייה המשמשת כבית הקפה החברתי. הארגון פועל כבר למעלה ממאה שנה, וממלא תפקיד מרכזי בבנייתה של ישראל בכל תחומי החיים במדינה. הארגון שותף בפרויקטים רבים ומגוונים שנועדו לתמוך באנשים החיים ביישובי הפריפריה של ישראל, ולאפשר להם הזדמנות שווה בדומה לתושבי המרכז.

ורד ויתר הנשים נפגשות בבית הקפה בבאר שובע על בסיס שבועי, ומעבירות אחת לשנייה סדנאות יוגה, תכשיטנות ובישול וגם צופות יחד בסרטים. הן נהנות משעות פנאי עשירות ומספקות ומחיי חברה תוססים. הטעם חזר לחיים. במקביל לתחביבים החדשים, מי שבוחרות בכך יכולות להשתתף בפרויקט "אוניברסיטה בע"מ", המייצרת חיבור חדשני בין מוקד כוח וידע ציבורי, לבין אוכלוסיות שאינן יכולות להגיע אליהם בדרך המקובלת. שם נחשפות המשתתפות לתחומי לימוד רבים ומתחזקות. עוד פעילות מבורכת המתקיימת בבאר שובע ובמסגרת בית הקפה, היא קיום מפגשים עם נשים בדואיות הנמצאות במצב הדומה לשלהן, ויחד הן אף הגיעו לכנסת ישראל ונפגשו עם חברות וחברי כנסת.

גם ורד כמובן הייתה בכנסת, ולפני מספר חודשים לאחר מאבק עיקש ברשויות, שכלל גם נאומים בוועדות בבית הנבחרות והנבחרים שלנו, ורד התבשרה כי קיבלה דירה מעמידר. היא וכלביה לוסי ושוקי גרים בה באושר גדול, והדירה מאפשרת לוורד להיות בתוך סביבה בטוחה ויציבה.

ורד ובתה שירי. צילום עצמי

ורד ובתה שירי. צילום עצמי

אך אין לשכוח שבתוך השיקום המעודד של וורד, היו גם נקודות פחות חיוביות. מדהים ככל שיישמע, קורות חייה של שירי סול, 29, בתה של ורד, דומים מאוד לאלו שחוותה אימה. בתחילה נישאה שירי לבחור שבגד בה לאחר שנולד להם ילד. בנישואיה השניים, חוותה אלימות קשה והתגרשה. לאחר הגירושין הכירה בחור שישב בכלא, נכנסה ממנו להריון בזמן ששהה בכלא, וכיום הם ידועים בציבור.

אחרי שעברו טלטלות בחייהן, כאלה שיכולות למלא ספר או שניים, החליטו ורד ושירי להנציח את ההתגברות והשחרור, בקעקועים רבים המעטרים את גופן. "הם מסמלים עבורנו את החירות, את החופש שיצאנו אליו, לאחר שהשתחררנו מהבעלים האלימים והבוגדניים", מספרת ורד.

"זו זכות אדירה לתת לנשים היקרות הללו ההזדמנות להבין כמה הן שוות וכמה הן מסוגלות להעניק", אומר ארז נגאוקר, מנכ"ל באר שובע. "לאחר שחוו קשיים מורכבים בחייהן, הענקה לאחר ולאחרת, היא חוויה שפשוט שינתה אותן". ואולי המילה הנכונה היא הצילה אותן. למרות שחג הפורים כבר מאחורינו, הסיפור של ורד, שירי ונשות בית הקפה, ממחיש כי יש מי שכתר מעטר את ראשן לא רק בחג הכי שמח בשנה, אלא בכל יום מימות השנה. 

תמונה ראשית: בעת ביקור בכנסת. צילום באדיבות המצולמים והמצולמות.