סערת הסקרים: הטעות הגדולה של מינה צמח וקמיל פוקס
מפלגות קטנות, אחוזי הצבעה נמוכים וטעויות בחישובים. רמי יולזרי, מומחה לסקרים ומחקרי שוק, מנתח את הטעויות שהובילו לכישלון הסקרים במערכת הבחירות, ובסופו של דבר – לנאום הזכייה הבלתי נשכח של יו"ר כחול לבן בני גנץ
רגע לפני שמפרמטים את מינה צמח וקמיל פוקס ומאחסנים אותם בענן עד לבחירות הבאות בואו נדבר שוב על כישלון הסקרים במערכת הבחירות. אני לא מדבר על כישלון בחיזוי התוצאות אלא כישלון חוזר ומתמשך להכניס לתודעה שסקרים אינם תחזית. הדיון על תוצאות הסקרים לאורך מערכת הבחירות כאילו הם משקפים מציאות הוא מוטעה, לא נכון ומייצר במודע או שלא במודע פייק ניוז.
עיתונאים וסוקרים כאחד מתייחסים במהלך הבחירות אל הסקרים כאל מציאות קיימת בלי הסתייגויות מתבקשות הנובעות ממגבלות התחום (מדגמים מדויקים, קשיים בדגימת חרדים, ערבים, טעויות אמידה, קשיי ניבוי). העיתונאים מלהגים על הסקרים, בעיקר על הסקרים של הערוץ שלהם, כאילו מדובר במציאות, פוליטיקאים מגיבים, אך האשמה היא בעיקר על אנשי המקצוע שגם הם חוטאים בפסקנות לא מסויגת על התוצאות ומצטרפים ללהג.
החוק שקובע כי 5 ימים לפני הבחירות לא ניתן לפרסם תוצאות סקרים בכדי לא לעוות את ההצבעה הוא מגוחך ומשמש בעיקר כתירוץ לסוקרים שמשתמשים בו בכדי להסביר את כישלונם בניבוי התוצאות (אתם לא אמורים לעסוק בניבוי, אתם לא יכולים או יודעים לנבא). וזה נשמע בערך כך (מבלי להתייחס באופן אישי לסוקר זה או אחר כמובן): "מהרגע שמתפרסם הסקר האחרון ועד הבחירות יש דינמיקה ושינויים של הרגע האחרון שיכולים להכריע את הבחירות", מבלי לדעת האם זה עובדתית נכון או לא. אגב, זה שקר גס כי הם ממשיכים לאסוף ולנתח נתונים שלא מתפרסמים עד לרגע פתיחת הקלפיות.
כמה נקודות שחשוב לשים לב אליהן
לאורך כל מערכת הבחירות שבה נעשו כ-100 סקרים שפורסמו בתקשורת, לא דובר על העובדה שבגלל שהמון מפלגות מפלרטטות עם אחוז החסימה הסקרים יכולים להיות מוטעים. שאלת תם - אם ידעתם שזו העובדה למה לא הגדלתם משמעותית את המדגמים? בכל המדגמים שפורסמו בתקשורת טעות הדגימה הממוצעת שעומדת על כ-4% גדולה מאחוז החסימה שעומד על 3.25%. ההתבססות על מדגמים של 500-600 משיבים בעייתית בסיטואציה כזו.
אחוז ההצבעה בבחירות הנוכחיות (כ-65%) נמוך בכ-7% בהשוואה לבחירות הקודמות. בשום מקום לאורך מערכת הבחירות לא התנהל דיון או הוצגו נתונים או תחזיות לגבי אחוז ההצבעה. יירד או יגדל? למי זה טוב? למי זה רע? איך כל פעם אנחנו "מופתעים" מחדש משיעור ההצבעה? למה הוא לא נמדד בצורה סבירה בסקרים?
קחו לדוגמה את הסקר האחרון שנעשה עבור ערוץ 13 שתוצאותיו מופיעות באתר של ועדת הבחירות המרכזית, אם לוקחים בחשבון את מי שענה שלא יצביע ומי שענה 'לא החלטתי'/'לא יודע', זה מסתכם ב-9.6%, בפועל כ-35% לא הצביעו.
נקודת זכות
בדומה למערכות הבחירות האחרונות, הסקרים הצליחו למדוד במדויק יחסית את היחס בין הגושים. זאת בהנחה שגושים עדיין קיימים ובועטים, אך זה כבר דיון אחר שלא בתחום התמחותי.
******
הכותב עובד כסוקר אך לא נטל חלק בסקרים פוליטיים במערכת הבחירות הנוכחית מלבד סקר הבחירות הגדול של נשים של onlife שנערך ע"י מכון Zeta Tools. ראוי לציין כי בסקר הזה, הימין החדש, כבר לפני חודשיים, לא הצליח לגרוף את קולות המצביעות.