בזמן שאנחנו עדיין מבכים את ההתרסקות של "בראשית", חקר החלל דווקא רשם לו הצלחה מרשימה בסוף השבוע האחרון. החור השחור, שנחשב לאחת מהתופעות המסקרנות ביקום, תועד לראשונה. פריצת דרך זו הושגה בזכות שיתוף פעולה של מאות מדענים, אך מי שהפכה לפנים של הפרויקט היתה קייטי באומן, ד"ר למדעי המחשב בת 29, שפיתחה את האלגוריתם אשר סייע לרשת הטלסקופים, שהורכבה משמונה טלסקופי רדיו קרקעיים, לצלם את התמונה.  

ד"ר באומן עבדה על האלגוריתם במשך שלוש שנים, עוד כשלמדה את הדוקטורט שלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בראיון עמה תארה את המטרה: "זה כמו לצלם תמונה של אשכולית על פני הירח, עם טלסקופ רדיו". עם זאת, ד"ר באומן לא היתה היחידה שאחראית לפרויקט, אלא אחת מצוות שהורכב מ-200 מדענים, בהם 40 נשים, אך היא הפכה לפנים שלו, אחרי שתמונה שלה נרגשת מתמונת החור השחור פורסמה.  

מאז פרסום התמונה, ביום חמישי, הפכה ד"ר באומן לכוכבת ומהרו להכתיר אותה כמודל לנשים צעירות שמעוניינות ללכת במסלול המדעי. אלא שלא כולם מתלהבים מההצלחה של ד"ר באומן, או לחילופין מהאופן שבו סוקרים אותה בתקשורת וברשתות החברתיות. בתוך דקות ספורות מרגע פרסום התמונה יוצאת הדופן, התחילו להתפרסם פוסטים וידיעות לא מחמיאות עליה, ברובן כאלו המפקפקות באמינות של ד"ר באומן או מזלזלות ביכולות שלה, בין השאר תוך התייחסות לתמונות פרטיות שהיא העלתה לרשתות החברתיות. חשבונות אנונימיים העלו ליוטיוב סרטונים על כך שהיא עשתה הרבה פחות עבודה מהגברים שאיתה בצוות. לעומתם, פעילות פמיניסטיות התחילו לטעון שהעוול שנעשה לד"ר באומן נובע ברובו מעצם היותה אישה, ובכלל, שכל התייחסות התקשורת אליה – אפילו זו החיובית לכאורה - מקטינה, משום שרבים מתייחסים אליה כ"קייטי" ומשמיטים את היותה דוקטור. כך, למשל, פוסט שעלה בעמוד Occupy Democrats שנועד לפרגן לד"ר באומן, זכה להרבה תגובות זועמות על כך שהשמיט לגמרי את התואר של ד"ר באומן ובאופן כללי התייחסו אליה כמו אל חברה שאיתה משחקים ברביות ולא כאל דוקטור שאחראית לפריצת דרך משמעותית.  

ד"ר באומן עצמה מיהרה להגיב שהיא לא היתה האחראית בלעדית לגילוי, אלא הוא תוצאה של שיתוף פעולה עולמי בין מדענים שעבדו יחד בניצוחו של שפ דולמן, אסטרונום במרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה. "אף אלגוריתם או אדם עשו את התמונה הזו. היא דרשה צוות מדהים ומוכשר של מדענים מכל רחבי הגלובוס. זה באמת מדהים ואני מרגישה ברת מזל שהיתה לי הזדמנות לעבוד עם כולכם".

כמה שעות מאוחר יותר, ד"ר באומן דיווחה לניו יורק טיימס שהיא נאלצה לסגור את הטלפון שלה בגלל כמות ההודעות – החיוביות והשליליות – שהיא קיבלה. "אני כל כך שמחה שכולם נרגשים כמונו ושאנשים מוצאים את הסיפור שלנו מעורר השראה", כתבה. "עם זאת, הזרקור צריך להיות על הצוות ולא על אדם בודד. התמקדות באדם אחד כזה לא עוזרת לאף אחד, כולל אותי".

כאמור, ד"ר באומן היא לא האישה היחידה בצוות, וגם לא היחידה שהגיבה לחדשות הטובות. "בכנות, זה היה חלום שהתגשם", אמרה סנדרה בוסטמנט, טכנאית טלסקופים שעבדה על הפרויקט, בראיון שנערך השבוע.

שרה עיסאון, בת 24, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת רדבוד בהולנד שעבדה על המחקר, הגיבה ואמרה "יש נשים המעורבות בכל צעד ושלב בפרויקט המדהים הזה. כאישה שעובדת על הפרויקט, אני יכולה לומר שזה טוב שיש מודלים לחיקוי שנערות צעירות ונערים צעירים יכולים ללמוד מהם".

פריאל אוזל, אסטרונומית ופרופסור לאסטרופיזיקה באוניברסיטת אריזונה, שהיתה במועצת המדע של הפרוייקט, ושפרסמה לראשונה מאמר על הדמיה של חור שחור בשנת 2000, כינתה את הצילום "רגע מתוק שבמשך זמן ממושך היה בעשייה".

בראיון מיום חמישי, היא אמרה שמרגש לראות אנשים המעוניינים בתפקידן של נשים במדע, אך הדגישה את העבודה המשותפת של הנשים והגברים כאחד. "אני חושבת שלתת קרדיט לאדם יחיד - בין אם זה גבר או אישה, צעיר או זקן - פוגע בשיתוף הפעולה".

פן שפרד, שעובדת בארגון Girls Inc אשר מציע תוכניות לאחר שעות הלימודים לתמיכה בנשים הלומדות במדע, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה, ככל הנראה סיכמה את הפרשיה בצורה הטובה ביותר. לדבריה, תשומת הלב שקיבל הסיפור של ד"ר באומן מוכיח עד כמה נשים במדע נמצאות בתת ייצוג ועד כמה הרצון לראות אותן בפרונט הוא גדול, לאחר עידנים שבהם עבודתן לא זכתה לקרדיט הראוי. "זו היתה הזדמנות לראות אישה מוכשרת משחקת תפקיד חשוב וזוכה להכרה. זה משמעותי משום שזה מוכיח לנערות ולנערים שנשים לא רק יכולות להיות מדעניות, אלא הן כבר מדעניות".

כך שנראה שזה לא באמת משנה עד כמה התפקיד של ד"ר באומן בצוות היה משמעותי וגדול, בסופו של דבר המסר שעובר צריך להיות אחד וברור: גם עבור נשים החלל הוא לא הגבול.