זהו, העונה השנייה של "חתונה ממבט ראשון" הגיעה לקיצה. זוגות נפרדו, צעקות נצעקו, דרמות נעשו, ובעוד הקהל הישראלי נאלץ לצפות בסאגה בלתי נגמרת ומרוחה להחריד של אסופת רגעים מביכים שהורכבו בעיקר משתיקות ופרצופים לחוצים, בארצות-הברית הסתיימה העונה התשיעית. הפער הזה יכול לסכם לא רע את הפרקים הארוכים והמייגעים של "חתונה", שגם שכבר צפיתי בהם במלואם, התקשיתי להישאר מרותקת למסך וזפזפתי לערוצים אחרים, ביניהם זה האהוב עליי - הטינדר. אחרי שכבר בתחילת העונה הבנתי שאני לא יכולה להשתתף בעונה השלישית (באמת מעניין למה), תרתי אחר בן זוגי לעתיד (בעל! בעל!) באפליקציה הידועה לשמצה, אך המנחמת. ואם כבר בטינדר עסקינן, אחד הדברים הברורים שקרו העונה, היה אימוץ עקרון ההתמדה ההפוך לחלוטין ממה שקורה באפליקציה, שאומר - לא נורא אם זה לא מתאים, בסוף מתרגלים להכל.

את הזוגות של "חתונה" השנייה אתם כבר מכירים. צוקית ודודו שהוכיחו שאפשר להתגבר על חוסר משיכה והחליטו להישאר ביחד, אורטל ועידו שהוכיחו את ההפך אבל היו עדיין בקבוצת המיעוט שהחליטה להפריד כוחות, בת-אל ויוגב שהדבר הכי מעניין אצלם היה שהעלו לדיון את שאלת שינוי שם המשפחה של האישה וגרמו לי לסלוד עוד יותר מיוגב המיושן, דקלה ואלון שסיימו עם הסוף הכי טוב שאפשר (היא זרקה אותו, הללויה!) ושירי ולירן, המינוס והמינוס שיצרו את הפלוס המפתיע. נחזור אליהם בהמשך. על הדרך היו גם שרונה ואיך קוראים לו, שגם הם ככל הנראה ישבו חסרי סבלנות מול המסך כשהחלקים שלהם שודרו, כי זה היה סו פאקינג מרדים. ליאור, סליחה.

אולי נדמה לכם שאני קרבית במיוחד היום. אתם צודקים. "חתונה ממבט ראשון" של השנה הייתה תכנית שוביניסטית ומייגעת. תכנית ששימרה סטראוטיפים מגדריים מגבילים, שפגעה בגברים ושהותירה את רוב הצופות והצופים עם תחושה חמצמצה כלפי זוגיות. זה לא מה שהבטחתם לי חברים, יצא לכם מעיק ועצוב. חוץ ממה שקרה עם שירי ולירן כמובן. אבל עוד קצת סבלנות.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

רק האהבה תנצח ⁦♥️⁩ @keshet12 נתראה בעונת החתונות הבאה

A post shared by חתונה ממבט ראשון (@married_at_first_sight_il) on Jun 23, 2019 at 1:01pm PDT

 

סיימתי לצפות, כיביתי את הטלוויזיה וחשבתי לעצמי שהמאמץ לזוגיות לא שווה את הסבל. כי מה אקבל בסוף? בילוי בשניים על הספה בסוף היום ועננת בינוניות בלתי נגמרת? שתיקות מביכות? חיפוש מתמיד אחר נושאי שיחה? יאללה איזה שעמום. לא הייתה נחת, לא היה סקס אפיל, לא הייתה שובבות. למה צריך את זה בכלל? לצערי הדבר העיקרי ש"חתונה" לימדה אותי, זה שבכל זוגיות יש הרבה ספקות, המחשבה של "מישהו טוב יותר מחכה לי בפינה" נוכחת כל הזמן והתפשרות היא שם המשחק. הכל היה ליד, חצי כוח, לא עד הסוף. קשה לי להיזכר ברגעים עסיסיים ומלאי תשוקה, באינטימיות שיכולתי להזדהות איתה ובפריצות דרך אישיות וזוגיות אמיתיות, עם הסתייגות קטנה שנוגעת לשירי ולירן. אבל באובר אול זו הייתה עונה יבשושית, כמו הזוג שלקח את כל הקופה.

אז שירי ולירן. לירן ושירי. אני לא יודעת אם אלו הפכים משלימים או שני אנשים שמרוב ייאוש החליטו לא לוותר ויהי מה, אבל מה שקרה ביניהם במהלך העונה היה מרתק. לרוב, הציפייה גדולה ממימושה, ובסיפור של שירי ולירן זו הייתה התחושה התמידית. משהו עומד לבוא, שירי תשתחרר, לירן ידבר, הנה זה ממש על הקצה. חיכיתי שהם ייפתחו ויפרחו ויצחקו בלי לפחד, שהמתח המיני יורגש ושיהיה שם בשר, אבל איכשהו, למרות שהקשר ביניהם לא כלל יותר מידי מילים או מגע, הוא היה מסקרן ביותר.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מרגשים! שירי ולירן חותמים את רגע ההחלטה בנשיקה 📷 @ortal_dahan_ziv

A post shared by חתונה ממבט ראשון (@married_at_first_sight_il) on Jun 23, 2019 at 1:37pm PDT

 

והם, הזוג המוזר וחסר הכריזמה, הפכו להיות כוכבי התכנית. שניהם נראים כמו סוסים למודי קרבות ולא מעט מאצ'ים כושלים (שוודאי התרגמו לדייטים, כי צריך לצאת, להמשיך ולנסות), וביחד יצא מהם ריקוד מביך של תקוות, פחדים, חרדות והרבה מאוד מבטים עורגים, של לירן כמובן. לא יודעת איך לומר את זה, גם אני קצת התאהבתי בשירי. שירי המתאמצת והלא מתאמצת, האותנטית והכנה. שירי שחוותה התקף חרדה מול כל עם ישראל וריגשה אותנו, שירי שאומרת ששמה על עצמה את תווית "המשוגעת" כדי שיהיה הסבר לשרשרת הכישלונות שחוותה. שירי, שבסופו של דבר נראית הכי נורמלית שיש, נראית אנחנו, נראית אני. כולנו שירי. ולירן עדיין חי. איזה מזל שהייתה ל"חתונה" זוגיות משעממת ומרתקת כמו של שירי ולירן. אני לא חושבת שהייתי שורדת את התכנית בלי הסיפור המיוחד הזה, שבין כל הייאוש שהשתלט על פרק הסיום (למרות שרוב הזוגות החליטו להישאר ביחד, זה עדיין היה מייאש איכשהו), נתן לי את שביבי התקווה שאני כל כך מחפשת. אהבה היא אפשרית. כי אם זה מתחיל הכי גרוע שיש, אפשר רק לעלות.