כמה ביבי נואש לקבל את הקולות של רוסים? הוא מוכן לעשות הכל בשביל זה:

ביום ראשון – לתלות פוסטר ענק שלו לוחץ יד לפוטין על מצודת זאב.

ביום שני – לפגוש באופן אישי עולים חדשים מאוקראינה.

ביום שלישי – לארגן מפגש עם בלוגרים רוסים.

לכאורה, נראה אחלה אסטרטגיה, אבל צריך להזכיר כמה דברים שנתניהו שכח או לא ידע מעולם:

לרוב המגזר הרוסי יש סלידה מפוטין וממה שהוא מייצג (קג"ב והמשטר הטוטליטרי), האוקראינים לעומתם באים ממדינה שנמצאת במלחמה עם רוסיה, שפתח אותה פוטין כדי לספח את חצי האי קרים ואילו המפגש עם הבלוגרים הרוסים אליו הוזמנו בעיקר נציגי "העלייה האיכותית החדשה" (ככה קוראים לעצמם אלה שעלו לכאן בשנת 2015 והלאה בגלל כל מיני סנקציות של פוטין), העמדה של אלו זהה. אה, ולא נשכח שהמפגש האחרון התרחש דווקא בשעות שאביגדור ליברמן מפרסם את הרשימה שלו בגני התערוכה וזוכה לקריאות "או אה הנה ראש הממשלה הבא" המסורתיות.

רגע. זה נשמע גרוטסקי ומאד רוסי ואיך זה בכלל קשור לישראל? אז הנה.

ביום שבת נעצרו במוסקבה מעל 1000 אנשים שהפגינו נגד החלטת הרשויות לא לאפשר לחלק מהמועמדים להתמודד בבחירות המקומיות במוסקבה, נעצרו בצורה ברוטלית, תוך שימוש באלות וגרירה על האספלט. זה המנהיג שביבי לוחץ לו יד. זה המנהיג שהוא גאה בקשרים טובים איתו.

אני לא יודעת, אם הפוסטר עם פוטין נועד לגרום למגזר הרוסי להצביע ליכוד, מדובר במקרה הטוב בהחלטה מאד גרועה ובמקרה הרע בעצת אחיתופל שהוא קיבל מהיועצים שלו, אבל זה מצביע בעיקר על חוסר הבנה כללי של המגזר.

בכל פעם שנתניהו פונה לרוסים הוא מדבר על שתי בעיות – פתרון לבעיית הדיור והפנסיות של פוטין. את שני הדברים האלה הוא מבטיח בערך משנת 2009 ואולי אף לפני כן.  אנחנו, ותרשו לי רגע לשייך את עצמי למגזר הזה, זה לא רק הפנסיות לקשישים ולא רק הדיור למבוגרים. מדובר באנשים שגרים כאן, מתפרנסים בכבוד ומפרנסים את המשפחות שלהם, גם את הילדים שנולדו פה וגם את הדור המבוגר, משרתים בצבא, משלמים מיסים, אתה יודע - אזרחי המדינה הזו.

נתניהו בביקור במוסקבה 2016. האם לרגל הבחירות נתניהו י בקר בישראל?

נתניהו בביקור במוסקבה 2016. האם לרגל הבחירות נתניהו י בקר בישראל?

עוקבים אחרינו באינסטגרם של און לייף? ובפייסבוק? מחכים לכם שתצטרפו 

לחזור כמו תוכי פעם אחרי פעם על המנטרה של הדיור והפנסיות, לארגן מפגש בפאב לקבוצה מאד מצומצמת של אנשים שנבחרו בפינצטה על ידי הלשכה של ראש הממשלה, פלוס העקיצה של תזמון מעידים בעיקר על עליבות.

אני לא ממצביעי ביבי, אבל מדהים לראות איך כל הכישורים הפוליטיים שלו נעלמים כשזה נוגע למגזר הרוסי. כמה חוסר הבנה, כמה חוסר היכרות וגם חוסר רצון להתעניין. נראה שנתניהו תקוע בניינטיז, אפילו בתחילתם, כשהגיעו לכאן מטוסים של רוסים פעורי פה שהתרשמו מבננות ותפוזים בחנויות הירקות והיו מוכנים לתת את קולם למנהיג תמורת חולצת טי וכובע מצחייה עם המיתוג של המפלגה.

או שהוא דווקא יודע ש"הרוסים" שחיים כאן קצת יותר מחמש שנים כבר לא מאמינים לאף מילה שלו ולכן בחר להזמין למפגש איתו בעיקר "בשר טרי", אלה שהגיעו לכאן לפני 4-5 שנים ועדיין יכולים ליפול בקוסמיו? ועדיין מה קשורה לחיצת היד עם פוטין. והשמועות העיקשות על כך שפוטין יבוא לבקר בישראל בחודש הקרוב? האם ראש הממשלה כל כך לחוץ לקבל את הקול הרוסי שהוא מנסה לשבת עם ישבן אחד על שני כיסאות בו זמנית, כפי שגורס הפתגם הרוסי, המקבילה של "לרקוד על שתי חתונות"?

אביגדור ליברמן. צילום ישראל ביתנו

ח"כ אביגדור ליברמן. צילום ישראל ביתנו

אבל מה שהכי מדהים אותי זה שנתניהו עדיין בטוח ש-"ישראל ביתנו" זו עדיין מפלגה סקטוריאלית. מפלגה מגזרית. מפלגה ש-"רק רוסים" מצביעים לה. האם זה עיוורון או מהלך אסטרטגי כל כך מבריק שאף אחד פשוט לא מבין אותו? או שזה אולי פחד אמיתי מהפסד?

אגב, לא רק ביבי. לא רק הוא אלא רוב המפלגות ממשיכות לנהוג כלפי המגזר הרוסי כמו במשחק "פרה עיוורת". עם עיניים קשורות הם תועים באפלה, מגששים אחרי משהו שאין להם מושג מה הוא ואיפה בדיוק הוא נמצא וכן, מה לעזאזל אפשר עשות איתו -  מבוכה גדולה. וזה אולי מסכם את היתרון הגדול של ליברמן על כל השאר. ובחיי שבא לי הפעם להצביע לו רק כדי לראות מה יקרה.

עוקבים אחרינו באינסטגרם של און לייף? ובפייסבוק? מחכים לכם שתצטרפו