הודאת נאשם בהליך פלילי מוגדרת כ"מלכת הראיות". לכאורה זו הראיה המנצחת והחזקה ביותר לכך שהנאשם ביצע את המיוחס לו. הרי לפי ההיגיון הבריא, מי שלא ביצע פשע לא יודה בו. אולם כל סטודנטית למשפטים שלמדה קורס בסיסי בדיני ראיות יודעת גם שהודאות שווא של חפים מפשע הן מאוד נפוצות. טענה זו מגובה במחקרים רבים וזו גם המטרה המרכזית של פרויקט החפות האמריקאי, בו מנסים סטודנטים למשפטים להביא לזיכוי של אנשים שהורשעו על לא עוול בכפם. לאחרונה גם זכינו לדוגמא חיה לתופעת הודאות השווא – המקרה של הפלסטיני שהודה בחטיפת החייל שכלל לא קרתה. לכן, כשדיווחו בחדשות לפני כשבוע שהצעירה הבריטית מפרשת קפריסין הודתה כי בדתה את האונס מליבה, לא מיהרנו לחרוץ את גורלה.

הצעירה הבריטית

הצעירה הבריטית

אבל לא רק ההיכרות עם תופעת הודאות השווא גרמה לנו לספקנות, אלא גם העובדה שאנחנו יודעות ומכירות כיצד מתנהלת מערכת המשפט בחקירת אונס, כיצד מתבצעים עימותים, כיצד מתייחסים למתלוננות ותחת איזה מכבש לחצים הן נמצאות. התנהלות זו, אנו בטוחות, אינה שמורה רק למערכת המשפט הישראלית. בסופו של יום, הפטריארכיה חיה ובועטת בכל רחבי העולם, ומניסיון שלנו אינה שמורה למדינה כזו או אחרת.

ליווינו מתלוננות בהליכים פליליים ואזרחיים, נחשפנו לעדויות מצמררות ושמענו נשים שהודו שחשבו על לחזור בהן מתלונתן עקב מה שהגדירו "אונס שני" במשטרה. במקרה הספציפי של פרשת קפריסין, מההתחלה היה ברור שיש כאן סיטואציה שבקלות עשויה להסתבר כפלילית - העובדה שמדובר במעשים שלכאורה בוצעו, במישרין או בעקיפין, על-ידי קבוצה של 12 נערים בצעירה אחת, העובדה שהיה מעורב שם אלכוהול רב, והעובדה שהאירוע צולם על ידי אותם הנערים ללא ידיעתה של המתלוננת. כל אלו, יחד עם היכרותנו עם היחס למתלוננת, גרמו לנו לסבור שיותר סביר שהמתלוננת הבריטית נכנעה ללחצים שהופעלו עליה ופשוט קרסה בחקירה, מאשר שהיא באמת ובתמים החליטה לבדות תלונה מליבה ממניעים סמויים. התרענו על כך ברשתות החברתיות, קראנו למגיבות ובפרט לקהילה הפמיניסטית לא לזנוח את תמיכתן במתלוננת הבריטית ולקרוא כל דיווח שכזה, שבוסס בעיקרו על דברי עורכי דינם של הנערים העצורים, באופן ביקורתי.

תמונה: רויטרס

תמונה: רויטרס

כעת מתברר שתחושת הבטן שלנו לא הייתה בחלל ריק. אתמול (שני) דיווחו אתרי החדשות שהמתלוננת הבריטית טוענת כי תוכן ההודאה שלה הוכתב לה, כי היא נחקרה שעות ארוכות תחת לחץ וללא נוכחות עורך-דין וכי המשטרה הקפריסאית איימה שתעצור את חבריה אם לא תודה. לא צריך להיות משפטנית כדי להבין שמדובר בהתנהלות לא לגיטימית ולא תקינה. אכן, ייתכן שמדובר בטענה שנולדה לאחר היוועצות בעורך דין. אבל היי, מה עם אותה חזקת החפות שכולם זעקו שעומדת לנערים? פתאום כשמדובר במתלוננת, נדמה כאילו כולם המתינו שהיא תישבר, כדי שיוכלו לרקוד על דמה ולהטיח בפני הפמיניסטיות שיש כזה דבר תלונות שווא.

אנו סבורות שבתור ארגון פמיניסטי, אין זמן נכון יותר מאשר להצהיר את המובן מאליו עבורנו: אנחנו עומדות מאחורי המתלוננת הבריטית, ומאחורי כל המתלוננות באשר הן. אנו מאמינות לנשים. אנו מאמינות לנפגעות תקיפה מינית. ואנו סמוכות ובטוחות שבפרשת קפריסין טרם נאמרה המילה האחרונה.

כולן בפייסבוק