אני זוכרת את הרגע הזה שהבנתי שאני חולה בסרטן השד. זה היה מפחיד. היה לי חושך בעיניים ושקט באוזניים ולא שמעתי כלום חוץ מהפחד. ובין ים התחושות והמחשבות שהציפו אותי, אמרתי לעצמי "רגע, שנייה, אז איך ארגיש סקסית שוב?"

כשאישה מקבלת את הידיעה שהיא חולה משהו שם נכבה. אבל מבחינתי, המסע שלי עם הנשיות לא הסתיים. כולם מסביב אמרו לי 'שתהיי בריאה' ו-'העיקר הבריאות', אבל להיות בריאה זה גם להרגיש בטוחה בעצמך ולהרגיש טוב מבחינה נפשית ולא רק פיזית.

בואו נקרא לילד בשמו – סקס. נדמה שנשים מפחדות לדבר על זה ולהודות שהן רוצות בזה, ואם הן חולות אז יש תחושה כללית של 'למה את צריכה את זה בכלל?' אני החלטתי ששום דבר לא ישנה אותי ולא ינהל אותי, לא המחלה וגם לא הטיפולים. נשים שחלו בסרטן שד אומרות תמיד שהחשק לסקס נעלם להן, ושהכדורים והטיפולים מייבשים אותן שם למטה כמו הנגב. כששמעתי שאני חולה, התחלתי לקרוא ולהתעניין בנושא ופשוט נכנסתי לחרדות - למה אני, איזבל, צריכה לסיים את הקריירה שלי בגיל 34?

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

כל כך רציתי לכתוב משהו אחר לכתוב על דברים טובים אבל אני לא יכולה לשקר לעצמי . באמת שלא הכנתי את עצמי למקום הזה לתחושות האלו חששתי אבל לא באמת הבנתי מה ארגיש. לפני שבועיים עברתי חוויה מדהימה נפרדתי בתמונות מהחזה שלי על פניו נראה שאני שלמה ומרגישה בסדר אם המצב אבל ביומיים האחרונים נפלתי . וגם לי מותר ליפול גם לי מותר להישבר. התחושה הזו של דימוי גוף שהוא לא שלם וכנראה לעולם לא יהיה שלם באמת אני כרותת שד אחד. הכאב הוא פיזי ועצום תחושה של כאב בבית החזה מתיכה של העור ושריפה בבית השחי. הצלקות גדולות התפרים גם. בינתיים אני עם חזה אחד טבעי שלי גדול והשני כרות וחצי מנופח עד שיצליחו לנפח לדמוי שד אני סוג של מוזרה .ותגידו מה שתגידו אני מרגישה ככה . נמעס לי שאומרים לי מה את בוכה ...בא לי לבכות ומה את מתלוננת יש לך פנים יפות נו אז אני צריכה להתנצל על זה ? לא.. נכון! אני רוצה להרגיש בריאה לא רק פנימית גם נפשית הפיג'מות התכלת המכוערות האלו מטריפות אותי כבר המקלחות והשירותים המשותפים לקום בחמש וחצי בבוקר לקול האחיות קוראות לי איזבלה קומי... דיי!!.. שבוע וחצי אני פה והגעגועים הביתה לילדים לחיבוק שלהם לריח שלהם למיטה למקלחת שלי ... נשברתי והחלטתי לכתוב הכתיבה משחררת קצת .אני מנסה לשמור על איפוק ואופטימיות אבל גם לפיות ורודות מותר לבכות ולהישבר... אז נקז אחד מהגוף יצא מחכה שהנקז השני יצא וישחררו גם אותי. בינתיים הוא לא מתנקז למדד שצריך רצוף יומיים. עוד ביקור רופאים עוד החלפת משמרת אין ספק שבחרתי נכון בבית חולים והצוות אבל אין ספק שאני נשברת פה ...בלילה חלמתי על איזבל הישנה התגעגעתי נורא עליה אני עדיין לא התרגלתי לאיזבל הכרותת שד חסרת הפיטמה. הנה כתבתי את זה וכולכם קוראים ויודעים עכשיו כן אין שם כלום חוץ משקית ומותחן שמנפכים שמכאיב שנכון לעכשיו כואב לי רצח. אז האחות החמודה שאמרה לי בבוקר זה בסדר את לא יוצאת עכשיו לסטטוס פנויים פנויות והסתכלתי עליה ואמרתי לה חמודה אני מסודרת 21 שנה אבל מה הקשר הגבר הזה מכיר אישה אחרת הגבר הזה קיבל עכשיו משהו שהוא לא ביקש ולא מכיר ואני מביטה באחות הזו ואומרת לה אני אישה צעירה בדיוק כמוך תסתכלי עלי ראיתי את האי נוחות שלה והרפתי עזבתי אותה בשאלות...אף אחד לא ישפוט אותי ולא יבין כי אתם לא במקום שלי. אני במקום הכי נמוך מבחינתי ומשם אני יעלה ...איך אין לי מושג אבל אני יעשה הכל כדי שזה יקרה. אז כן לא תמיד הכל ורוד אבל תודה לאל שגם לא שחור. קרדיט לצלמת האהובה אלי @dana_ofir_photographer ##צינורלילה #פאולהוליאון #סטטוסיםמצייצים #חאלאסרטן

A post shared by bell bell (@pinkerbells85) on

התחלתי לחקור ברחבי הרשת. נכנסתי לקבוצות רבות שעוסקות בנשיות והעצמה מינית ופרסמתי פוסטים כדי להתייעץ עם נשים אחרות. התגובות היו מאכזבות - רוב הנשים ענו לי "רק בריאות" או "תתמקדי בטיפול, מי חושבת על סקס בזמן טיפולים". התגובות המפרגנות שבאמת היו רלוונטיות היו בודדות. נכנסתי לדיכאון עם עצמי וניסיתי לחשוב אם באמת בא לי על חיים כאלה ואם זה שווה את זה. קפצו לי לראש כל כך הרבה שאלות ותהיות, אבל החלטתי שאני לא מוכנה לוותר, לא על עצמי ולא על האישה שאני. סירבתי להרפות מהנושא, וככל שהרהרתי בו הבנתי שהכל בראש. יש מחקרים שלמים שמדברים על מחשבה יוצרת מציאות וגם כאן בדיוק זה המקרה. הבנתי שלפני הכל אני צריכה לשנות גישה ולשחרר, ולהבין שלא הכל תלוי בי.

אחרי שניסיתי להיזכר בתחושות שעשו לי טוב, הגעתי למסקנה שאווירה מתאימה תמיד עוזרת. אני לא מדברת רק על אווירה בזמן סקס עם הפרטנר, אני מדברת על לגלות את עצמך מחדש. עבורי זה היה למצוא בגדים חדשים שיטשטשו את הפגמים שקיבלתי מהניתוחים, לקבל את הקרחת, את החוסר בגבות והריסים ופשוט לגרום לזה לעבוד ולהרגיש נשית. כי גם עם שד כרות אפשר להיות נשית יפה וסקסית.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by bell bell (@pinkerbells85) on

אני לא אשקר, זה לא קל ויש ימים שאני נופלת. לקבל מצב חדש ומשקל גוף חדש, זה לא עניין של זמן, זה עניין של תחושה והרגשה. הפתרון שאני מצאתי לעצמי זה ליצור רגעים של קירבה ושל תשוקה. אני זוכרת שבכל פעם שהייתי חוזרת מטיפול כימו הייתי כבויה. לקח לי בערך 3-4 ימים ואז החשק היה חוזר. לפעמים הגוף היה בוגד בי אבל עדיין לא וויתרתי על תחושת הריחוף והעונג, והעוצמה והתשוקה. ובכלל, למה לי לוותר על משהו שבעצם הציל אותי? הגילוי המוקדם שלי לסרטן השד התחיל בזמן מישוש אחרי סקס, כן ממש ככה.

כשאישה מודעת למיניות שלה ופתוחה לתשוקות היא בטוחה בעצמה יותר, והיא יפה וסקסית יותר. אם את חולה וגם בך עולות תחושות דומות דעי כי את לא לבד, אפשר לחיות אחרת ויש חיים גם בזמן המחלה.

**איזבל שטיימן סוקולסקי היא בעלת הבלוג פינקרבל שמספר על ההתמודדות והמסע שהיא עברה מאז שחלתה בסרטן השד. לעמוד הפייסבוק פינקרבל לחצי

איזבל תצעד בתצוגת האופנה 'שלמות לא מושלמות' של און לייף ובשיתוף מכבי שירותי בריאות שתתקיים ב 27.10 בטוקהאוס בתל אביב משעה 18:30 ואילך. לינק להרשמה