פוסיקטהם ייסגרו. כולם. סבלנות. אני אומרת לך שהם ייסגרו"

לא יודעת מאיפה הייתה לי התעוזה להגיד את זה חודש אחרי חודש, מפגש אחרי מפגש, כשהחברה האמיצה שלי, שיצאה אחרי שנים ממועדוני החשפנות ולא הסכימה שננוח אחרי המאבק המוצלח בפוסיקט - הייתה מזכירה לי שיש עוד שישה מועדונים שחייבים להיסגר. ואתמול, אחרי שבטפטופים נסגרו השלושה האחרים לצמיתות, הגיעה לסופה הסאגה עם הגשת צווי הסגירה לעוד שלושה מועדונים.

בדצמבר 2016 הגיש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות את העתירה הראשונה לסגירת הפוסיקט, והתחיל לסמן כיוון רשמי למאבק נגד רישוי בתי הבושת שקוראים לעצמם מועדוני חשפנות ועוד מקבלים רישיון עסק למרות שניצול הקשה שמתרחש בתוכם מדי לילה. כשזכיתי בעצמי, חצי שנה אחר כך להצטרף למאבק, התחרפנתי מהסיפור של המועדונים. בעיקר מזה של הפוסיקט, כי לא הצלחתי להבין איך מקום כזה, שהמשטרה, הפרקליטות והעירייה אומרים כולם שנוצלו וממשיכות להיות מנוצלות בו נשים לזנות - לא מקבל צו סגירה. שאף אחד לא הולך ושם מנעול על הדלת.

ככל שלמדנו עוד את הנושא הבנו כמה הוא אקוטי, ושבאמת מה שהתגלה בפוסיקט הוא נחלתם של כל המועדונים בעיר. כשהתיק הפלילי של בעלי הפוסיקט נסגר ועדיין לאחריו השופט בכר הכריע בפסיקה מנומקת שהמשטרה פעלה כדין כשהחליטה לשלול להם את הרישיון - כבר ממש לא הבנו איך הם עוד פועלים. ותכלס, זה גרם לנו לא להרפות.

מועדון חשפנות. צילום: shutterstock

אילוסטרציה. צילום: shutterstock

הקואליציה למאבק בזנות, היו"ר המשותף שלנו עו"ד אורי קידר, ועוד מלא נשים אמיצות, חברות כנסת כמו עליזה לביא, מיכל רוזין, תמר זנדברג ושולי מועלם, לצד השר גלעד ארדן, בליווי של חברות מועצת העיר תל אביב, בהובלת עו"ד גבי לסקי, גרמו למדינה להחליף תקליט. מפרקליט המדינה שאימץ את התפיסה שלאפ דאנס הוא זנות, ועד למשטרה שהתגייסה ביחד עם פרקליטות המחוז למשימה.

כשהייתי אומרת לחברה שלי שהם ייסגרו אמרתי לה גם כל הזמן שצריך במאבקים כאלה המון סבלנות. הרגשתי וראיתי איך אנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה, אבל גם ראיתי איך אלו ממש בייבי סטפס, ותכלס, חשבתי שייקחו עוד כמה שנים. אבל אתמול זה קרה. אין יותר מועדונים.

אמנם יש עוד מועדון שנפתח ונסגר בצפון, אבל חוץ ממנו - הלילה - לא יפעלו בישראל בתי בושת שקוראים לעצמם מועדוני חשפנות. וזה מרגש אותי, למרות שגם אני, שכל-כך מושקעת בזה כרגע, לא עד הסוף קולטת את ההשלכה של הדבר הזה לטווח הארוך, אבל מבינה שהיא מופלאה.

ועוד מילה חשובה לסיום - סגירת כזו של המועדונים מובילה באופן מידי לשמיטת הקרקע מתחת הרגליים של נשים רבות שהתרגלו שזו מציאות חייהן. ארגוני השיקום שפועלים בישראל עושים עבודה מצוינת, מציעים הזדמנויות כמו מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי והכשרה תעסוקתית למקצועות מגוונים. אני מאמינה שמה שמוצע כבר היום יכול להטיב איתן ולתת להן הזדמנות לחיים טובים בעשרות מונים. אבל אני גם חייבת לחזור ולקרא למדינה להזדרז, תקציבי השיקום לשירותים שמציעה המדינה שתקועים יחד עם כל תקציבי הרווחה בישראל חייבים, פשוט חייבים לעבור בהקדם.