"כמה חלומות היו לה וכמה כישרון.
צחוק שאף אחד לא יכול היה לעמוד מולו.
חיים שלמים שעוד לא התחילו, הכל נגדע במחי יד אכזרית.
מאיה וישניאק היא לא פרט בסטטיסטיקה האיומה של נרצחות.                                                                                                                 היא ילדה מקסימה שלנו שגדלה כאן בתיכון, ולא תחיה את החיים שמגיעים לה" (עמוד הפייסבוק של תיכון אלון ברמת השרון)

מאיה ווישניאק (צילום באדיבות המשפחה)

מאיה ווישניאק (צילום באדיבות המשפחה)

המניעה של הרצח הבא מוטלת על כולנו .

על כל אחד ואחת מאיתנו .

בעידן שלפני הקורונה הנחיתי קבוצת נערות בתיכון במרכז הארץ . הקבוצה עסקה בזיהוי ומניעה של  אלימות בזוגיות ובמערכות יחסים .

הנערות כמו רוב הנערות היו שקועות בעולמן . הן הביאו לקבוצה את החברויות, את האהבות, הסכסוכים וההטרדות ברשת.

כשהתחלנו לדבר איתן על מה שקורה בחברה הישראלית הן הביטו בנו בעיניים תמהות ומשועממות

אונס קבוצתי? זה קורה רק למי שלא שומרת על עצמה .

רצח של אישה על ידי בן זוגה? זה קורה אצל אחרות, חלשות.  

נורות אדומות? דיברו איתנו. יהיה בסדר. אנחנו זוכרות.

אבל מה לכל זה ולי ?

יש לי חבר שאוהב אותי ואני יודעת לשמור על עצמי . לי זה לא יקרה.

שברנו את הראש איך אנחנו פותחות להן את העיניים, איך אנחנו מעמתות אותן שזה יקרה וזה קורה ושכל אחת מאיתנו יכולה להיות קורבן ולכל אחת מאיתנו יש יכולת ואחריות  לזהות ולמנוע את הרצח הבא.

החלטנו להביא לקבוצה את תמונות כל הנשים שנרצחו ב2019 וביקשנו מהן להקריא את סיפורי הנשים .

אני זוכרת שהעובדת הסוציאלית שהנחתה איתי את הקבוצה התלבטה האם זה לא קשה ומזעזע מדי אבל החלטנו שהן חייבות להזדעזע , הן חייבות להרגיש ולצאת מהבועה.

מיכל סלה ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

מיכל סלה ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

הנערה שהקריאה את הסיפור של מיכל סלה בכתה . איך זה יכול להיות? היא שאלה.

היא כל כך צעירה ויפה והיא הייתה עובדת סוציאלית, איך זה יכול להיות שהיא לא זיהתה?

אחרי המפגש הזה משהו השתנה בקבוצה .

הדיונים הפכו ערים יותר . הן התחילו לחשוב מה יקרה אם הן יזהו חברה שלהן שמנתקת קשר עם כל החברות שלה ברגע שיש לה חבר, הן נזכרו שבעצם  יש להן  חברה כזו ומה הן חושבות על זה שבן הזוג שלהן מגביל אותן באופן הלבוש  ומבקש מהן לא לדבר עם בנים אחרים.

היו נערות שחשבו שזה לגיטימי; שככה זה בקשר ואם הוא ממש מקנא אז הוא ממש אוהב . גם אני מקנאה לו מה הבעיה ? ככה זה באהבה . וכן הוא צודק שהוא לא מרשה לי ללכת עם סטרפלס למסיבה כי הוא יודע איך בנים חושבים. הן אמרו .

אחרות חשבו שזה לא לגיטימי .

הן יתלבשו איך שהן רוצות ואם זה לא מוצא חן בעיני החבר שלהן – אז הוא לא חבר.

הן התווכחו והן דיברו . הן לא ישכחו את זה . הן היו מעורבות רגשית . זה לא עבר לידן כמו עוד ידיעה ברשת , כמו הדבר הזה שמעניין רק מבוגרים ומה לי ולזה .

בתוכנית המניעה הזו השתתפו 15  נערות מתוך ביה"ס של 4000 מתבגרים ומתבגרות .

התקציב להמשך לא אושר. הממשלה לא התכנסה , לא אושר תקציב לשנת העבודה הבאה. גם התקציב למניעת אלימות נגד נשים לא באמת הועבר למרות שנקבע כבר בשנת 2017 במסגרת תכנית רב שנתית. לא מולאו תקנים לעו"סיות, לא הוקמו מרכזי יום והוסטלים, לא נפתחו תכניות לבניית קשר בין המשטרה והרווחה, לא נפתחו תכניות לגברים אלימים ועוד ועוד.

אפשר להתייאש ואפשר לבחור אחרת 

תוכנית המניעה שאני ניהלתי התקיימה במועצה מקומית שעובדות בה נשים שאיכפת להן , שהחליטו לא לעצום עיניים. נשים  שהבינו שמניעה של אלימות ורצח היא אפשרית והיא בידיים שלנו. שאת תמרורי האזהרה כל נערה ואישה צריכה להכיר. מורה אחת שהיא בעצמה אמא למתבגרות  שזיהתה את האלימות בתוך בית הספר ואמרה שחייבים לעשות משהו, מנהלת ביה"ס אחת שהבינה שזה חשוב , מנהלת של אגף לנוער וצעירים שאישרה את התקציב ועובדת סוציאלית שהובילה את כל התהליך.

נשים כמו כולנו , נשים שמשלבות ידיים , שפותחות את העיניים ומבינות שהמתבגרות והמתבגרים שלנו מייחלים למישהו שידבר איתם על מערכות יחסים . יפתח להם את העיניים וידבר איתם בגובה העיניים .

ואם אין תקציב אז משיגים תקציב. גורמים לדברים להתרחש ולזוז .

כמו אדוה במים. השינוי יגיע רק אם נבין שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים להשפיע אם רק נפסיק לעבור הלאה ונתחיל לעשות מעשה. זה בדמינו ובדם ילדינו .

**

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ועו"ס קלינית מוסמכת . מנהלת קבוצות יחסים לאמהות ובנות .

לאתר של הילה : www.hilafin.com

**

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? מתלבטת אם זה גם מצבך ואם מסוכן לך בבית? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת