44 מעלות אבל נערות שהגיעו לחטיבות הביניים והתיכונים גם ברעננה, גם בהוד השרון וגם במקומות אחרים, נרגשות אחרי שלא ראו את חבריהם לכיתה זמן רב, מצאו את עצמן בחוץ. הסיבה? שוב המכנסיים הקצרים שלהם הפריעו למנהלות או מנהלי בתי הספר שלהם. שנה שעברה, בלי קורונה על הראש ובלי מסיכות, בלי צורך לפתוח חלונות בחום הכבד הזה, התגייסו תלמידות והוריהם למחאה. ראשי רשויות התגייסו להביע גם הם את דעתם ועדיין הנה שוב חוזר הניגון. אנחנו קוראים לכם ראשי רשויות ומנהלים להתגייס גם הפעם ולאפשר לנערות ללבוש מכנסיים קצרים לבתי הספר. קבעו תקנון שייקבע בו שיש ללבוש מכנסיים ראויים אבל אחרי זה הפסיקו עם מסדרי הצניעות ותנו להן ללבוש מכנסיים קצרים. 

הנה דברים שכתבה לנו נעמה להבי, תלמידת כיתה ט':

אני מרגישה מחופצנת, כועסת, אבל בעיקר פגועה. אני ילדה כמעט בת 15, מאותרת כמחוננת, ועדיין לא מצליחה להבין למה במערכת שטוענת כי היא מחנכת לשוויון מגדרי, מיני, גזעי וכו' מתייחסים אליי כאל ישבן. כאל הסחת דעת לבנים. רק עצם הטיעון שזה יכול להסיח את דעתם של המורים, אני עדיין לא מדברת על התלמידים, גורמת לי לפחות, להרגיש שאני בסביבה לא מוגנת, ואם אחשוף יותר מידי עור יתקפו אותי. סביבה בה אני צריכה לפחד מכל אחד שיש לו איבר מין גברי. היא גורמת לי להרגיש מוטרדת מהמורים שלי.

בתור בת, אני חיה במציאות בה כל אחד יכול לתקוף אותי על בסיס מגדרי. לנצל אותי מינית. זה יכול להיות כל אחד. חבר, אבא של חברה או אפילו בן משפחה. כל פעם שאני רואה גבר לא מוכר ולפעמים גם כן אני ישר נדרכת, מוכנה לפעול בהתאם. כל שיחה שמורה מזמין אותך אליה אישית גורמת לך להרגיש חוסר נוחות. והתלמידים, אותם אתם מתיימרים 'לחנך', אתם באמת חושבים שהתחת שלי הוא שמונע מהם להיות תלמידים מצטיינים? אני מצטערת, אבל זה מבזה.

בימים האחרונים מתנהלים דיונים סביב הישבנים שלנו, במקום על העובדה שמזגנים לא פועלים, לא ברור אם יש ממשלה, אנחנו בפיגור בחומר, חייבים להחזיר את שוק העבודה ועוד מיליון ואחד נושאים. אולי הבעיה בי, אבל זה נראה לי מגוחך. ומאז תחילת אותם הדיונים, אני כבר לא מרגישה כמו תלמידת כיתה ט'. גם לא כמו נציגת מועצת תלמידים או תלמידה מצטיינת שנותנת את כל כולה לבית הספר. אני מרגישה כמו הסחת דעת. כמו משהו שצריך לכסות ולהסתיר. אז תודה על הדאגה, אבל התחת שלי הוא ברשותי."

הנה תזכורת בדיוק משנה שעברה, אין סיבה שנחזור על זה: 

מחאת שבוע קצר של און לייף שהתחילה ביום ראשון האחרון, הצליחה לסחוף אחריה רבים שהתגייסו למאבק נגד מוסדות חינוך שמונעים מילדות להגיע במכנסיים קצרים. החל מאימהות שהצטלמו במכנסיים קצרים לצד בנותיהן, נשים שהעלו פוסטים נגד המדיניות המפלה, ראשות וראשי ערים שהתגייסו לקמפיין שהובילו שדולת הנשים והפורום החילוני, והורים שפנו לבתי ספר ויצאו להפגין. כל אלו גרמו למסר לחלחל ונראה שהתוצאות מתחילות להיראות בשטח.

אתמול, לאחר הפגנת ההורים שהתקיימה בחיפה מול בית ספר 'אהוד', הודיעה סיגל אזולאי מנהלת בית הספר על ביטול הגבלות הלבוש שחלו על התלמידות מלבד מכנסונים קצרצרים, והבטיחה לקיים בתחילת שנת הלימודים הבאה דיון פתוח עם ההורים והצוות החינוכי לגבי קוד הלבוש. ימים ספורים קודם לכן תמר רבינר, מנהלת בית ספר הרצל בעיר, הוציאה מכתב שהתייחס לנושא והעבירה מסר מרגיע להורים. בחטיבת הביניים "עתידים" בהוד השרון החליט טל ברגר מנהל בית הספר על שינוי מדיניות הלבוש שהייתה נהוגה בחטיבה, והודיע לתלמידות שהן יכולות להגיע למוסד החינוכי עם מכנסיים קצרים. לאון לייף נמסר כי מנהלי בית ספר נוספים ברחבי הארץ מתכוונים לקיים דיונים בנושא.

במקביל לפעולות בשטח, נשים המשיכו להציף את הרשת בתמונות שלהן במכנסיים קצרים כדי שהנושא יישאר על סדר היום. ההתפתחויות האחרונות הוכיחו שאפשר לשנות את המצב הקיים ושמעורבות הורית נדרשת, אך למרות הבשורות המעודדות מוסדות לימוד רבים עדיין מתבצרים בעמדתם וממשיכים להעמיד מורות שימדדו את אורך המכנסיים לתלמידות בשערי בית הספר. 

קמפיין הרשת שבוע קצר אומנם מגיע לסיומו בסוף השבוע הקרוב, אבל לנו כחברה שמעודדת שוויון אסור "להוריד רגל מהגז" ומחובתנו להמשיך לפעול למען אותן ילדות ונערות צעירות. גם אנחנו באון לייף ממשיכות להילחם נגד האפליה בבתי הספר ונאבקות כדי להעלות את הנושא לסדר היום. אם גם אתם רוצים להתגייס למאבק ולהוביל שינוי, המשיכו להצטלם במכנסיים קצרים יחד עם הבת/הבן שלכם או לבד, והעלו את התמונה לרשת יחד עם הההאשטאג שלנו #שבועקצר #מחאתהמכנסיים #onlife. יחד נחולל את השינוי.