"עבדתי שנתיים עם קבלן בניקיון בבית ספר. כל הזמן ידעתי שהקבלן מנצל אותי ולא משלם לי את מה שמגיע לי. לצערי הרב תופעת ניצול עובדות הניקיון על ידי הקבלנים היא נפוצה. מדובר בתופעה מכוערת וחמורה ביותר" מספרת יוסור עמאש חברת קואופרטיב הניקיון.

בכיתה  ו' עזבה יוסור את בית ספר כדי לצאת לעבוד. בגיל 17 התחילה לעבוד דרך קבלן. "עבדתי 12 שעות ובסוף הייתי מקבלת 2000 שקלים. פעם היו משלמים לי 700 שקלים לחודש. כשהתחלתי לעבוד כעצמאית בניקיון בתים הרגשתי שמעמדי משתפר".

עמאש לקחה את מציאות חייה בשתי ידיים והיום היא חברה בקואופרטיב ומשמשת בו כמדריכה ומפקחת. "עברתי קורס בשפה העברית והכשירו אותי לתפקיד. אני מבקרת במקומות העבודה ומפקחת על תנאי העבודה של העובדות".

ענף הניקיון הקבלני שמונה 90 אלף עובדות  הנו אחד מענפי התעסוקה המנצלים ביותר בישראל. זכויות העובדות מופרות באופן יומיומי ותופעות כמו אי תשלום שכר מינימום, אי תשלום עבור ימי מחלה וימי חופשה ופגיעה בהפרשות לפנסיה ודמי הבראה הפכה למציאות חייהן של עשרות אלפי נשים בישראל. היעדר הנתונים והגדרה מוסכמת לגבי תופעת ההעסקה הקבלנית מקשה על המאבק בתופעה, שתפסה תאוצה מאז הפרטת השירותים החברתיים – שם מכובס להעברת פעולות ממשלתיות מסוימות לאחריות גופים פרטיים ואחריות המגזר השלישי.

בתוך מציאות זו נכנס "קואופרטיב הניקיון" שמעביר את הכוח מהידיים של המעסיקים אל העובדות עצמן. הקואופרטיב הוא מיזם עסקי-חברתי שהוקם בשנת 2017 ומתמחה באספקת שירותי ניקיון למוסדות, עסקים וארגונים. המיזם מציע מודל ייחודי ופורץ דרך במובנים פמיניסטיים, כלכליים וחברתיים. העובדות הן בעלות העסק ואחראיות על ההחלטות הארגוניות ולא מנוהלות על ידי גורם חיצוני.

עשרות העובדות מג'סר א-זרקא עוברות הכשרות לתפקידי ניהול ואדמיניסטרציה, לוקחות חלק בהחלטות הקואופרטיב ובעצם מעצבות את היום יום שלהן. כשהשחיקה מהניקיון תגיע- והיא תגיע, הן יוכלו לשאת ולנהל בעצמן את העסק.

המיזם הזה הוקם על ידי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר והיום מנוהל על ידי עו"ד אוריה כספי שהייתה ממובילות מאבק הסטודנטים באוניברסיטת חיפה למען עובדות הניקיון: "עובדות הניקיון עצמן הן בעלות החברה ועוברות הכשרות כדי שיוכלו לנהל אותה בעתיד ולהחליף אותי".

מקום העבודה הוא מסגרת שמציפה את הצורך של היחיד בתחושת ערך ונראות, עובדות הניקיון לא זוכות לחוויה כזו. בתוך מסגרת שלא רואה את השחיקה הפיזית והמנטלית, שלא מעוניינת לשלם את הזכויות הבסיסיות שהמדינה קבעה לכל אזרח. נטל היום יום, ההישרדות הכלכלית, הממשק עם המערכות הסובבות אותן בלי הכלים לפעול בתוכן וכן, השאיפה להצלחה אישית, כל אלו הופכים את ההתמודדות היום יומית של העובדות לבלתי אפשרית ורק באמצעות הקואופרטיב יש לראשונה ניסיון להתמודד עם הצרכים הללו. המודל שלו מהפכני והיסטורי ובנוי כך שיוכל להיות בהמשך מוכר ומתוקצב על ידי משרד הרווחה אבל כרגע זו יוזמה פרטית, והמימון מסובך מעין כמוהו.

לאחר שעמד על סף איזון כלכלי הגיע משבר הקורונה. והפר לחלוטין את היכולת של הקואופרטיב לעמוד על רגליו. בתקופה זו למרות שנפח העבודה ירד והתמיכות צנחו, הקואופרטיב לא הוציא עובדות לחל"ת כדי לשמור עבורן על אי של יציבות. לכן הן יצאו  החודש בקמפיין גיוס המונים לטובת המשך עצמאי של הקואופרטיב. העצמאות הכלכלית של העסק חשובה דווקא כדי לקיים את מציאות שונה ממה שהורגלו אליה. התרומות משמשות להכשרות לימודיות של קריאה וכתיבה, רכישת מחשב למי שאינה יכולה לרכוש בעצמה או הסעות שהחליפו את התחבורה הציבורית שאינה פועלת כסדרה. "צמצום היקף העבודה של מקומות עבודה רבים הובילה לירידה גדולה בהכנסות. בגלל שהמשכנו לעבוד לא מגיע לנו פיצוי או מענק" מספרת עו"ד אוריה כספי שמלווה את הקואופרטיב.

אם אתם מחפשים כתובת לתרומת ה750 שקלים מענק שקיבלנו מהמדינה, הקואופרטיב זקוק לו כמו אוויר לנשימה.

**

הכותבת היא סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי ודוברת עמותת עו"סים שינוי

***

לא מעט נשים חשות כלואות בביתן היום יותר מתמיד. לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת