מוקה היא כלבת השירות של תמר (שם בדוי), היא מזהה את הרעד הקטן בגוף של תמר, ונצמדת אליה עם כל כובד משקלה. היא מונעת בכך את הרעד הבלתי נשלט שיגיע אח"כ, את הפרכוסים, ההתעלפות והנפילה שהביאו את תמר בעבר לזריקות ואשפוזים פסיכיאטרים. הטראומה של תמר היא תוצאה של טראומה מינית ארוכה מהילדות שהותירה את חותמה על חייה עד היום. עד שמוקה הגיעה, היא הייתה מתאשפזת במוסדות לנפגעי נפש בתדירות גבוהה ומטופלת בתרופות פסיכיאטריות קשות, עכשיו החיים שלה השתנו משמעותית. מוקה, כלבה מסוג לברדור, בת 3, הפכה לבת הלוויה שלה, לשומרת שלה, בעיקר לשומרת של השפיות שלה.

"כלבי השירות האלה הם לא כלבים. הם יצירת מופת, צריך לראות את זה בעיניים כדי להאמין," מספרת בהתרגשות אפרת ברוכי מתנדבת במרכז להכשרות כלבי שירות. "יש הרבה יותר נפגעות פוסט טראומה על רקע תקיפה מינית ממתמודדי פוסט טראומה מחוויות לחימה וההתמודדות שלהן מאוד מורכבת." וברוכי יודעת על מה היא מדברת - אחיה נפגע פוסט טראומה כתוצאה משירותו הצבאי וזה מה שהוביל אותה למרכז השירות. עד היום הוא לא קיבל כלב, אבל ברוכי הצטרפה לצוות המתנדבים של המקום. 25% מאלו שחוו חווית לחימה יתמודדו בחייהם עם פוסט טראומה. תשע מכל עשר נשים שחוו תקיפה מינית יתמודדו במהלך חייהן עם סממנים שונים של פוסט טראומה. המספרים מדברים בעד עצמם.

ולמרות זאת, ברוכי מספרת על הקושי של נשים לצאת למרחב הציבורי מלוות בכלב. "החברה שלנו לא יודעת להתמודד עם נפגעות פוסט טראומה. אישה שהולכת עם כלב נראית מוזר לעומת גבר שיעשה זה. חלק מהצגת הפגיעות שלנו, זה לצאת למרחב הציבורי ולהגיד 'כן, אני נפגעת תקיפה מינית' 

המרכז להכשרות כלבי שירות בכפר תקווה מתמחה בהכשרת כלבים לנפגעי פוסט טראומה. חלק מהליך ההכשרה נעשה עם חוסים בכפר, שהוא בית ומקום לאנשים מיוחדים ליד טבעון.

"כלבי השירות לא מוכרים כמו כלבי נחייה לעיוורים. נהגי אוטובוס עדיין לא מאפשרים לעלות אותם, בתי מלון לא מאפשרים להכניס אותם אבל צריך להבין שאנחנו מכינים את הכלבים האלה לשהות במרחב הציבורי בסטנדרטים בינלאומיים. זו מגמה שקיימת הרבה שנים בעולם. אנחנו הבאנו אותה לישראל לפני 4 שנים בסך הכל ואנחנו עוד לא רואים מספיק כלבי שירות במרחב הציבורי," היא מודה ומבהירה " לא כל אדם שכלב עוזר לו, יכול לשים עליו אפוד 'כלב שירות'. יש לכלבים האלה סטנדרט שירות שקיים בעולם ומאפשר להם לעלות לאוטובוס או טיסה או לשהות בכל מקום במרחב הציבורי. אסור לגשת לכלבי שירות, לא מלטפים אותם. הכלב בתפקיד, ודרוך כל הזמן לצרכים של המטופל או המטופלת שלו."

כאמור, תמר מתמודדת עם פוסט טראומה כתוצאה מתקיפה מינית. עד היום רק מספר קטן של נפגעי פוסט טראומה זכו לכלב שירות שמכניס שינוי גדול לחייהם אבל הם כאמור מעטים: בארבע השנים האחרונות הוכשרו 15 כלבים. ההכשרה לוקחת הרבה זמן, מאות שעות של הכשרה למשך יותר משנתיים. כלב השירות מותאם לצרכים הספציפיים של מה שהאדם צריך. לכן מחפשים גור עם טמפרמנט שמתאים למי שזקוק לו. "יש למשל כלב שצורף למישהו שרץ למרחקים ארוכים. מוקה היא כלבה שקטה. הכלב מאומץ משך שנה במשפחת אומנה ומוכשר להתנהל במרחב הציבורי ורק אז לוקחים אותם ומכשירים אותם להתמודד עם ההתקפים הספציפיים של אותו אדם. מצלמים את התקף החרדה ואז מישהו מחקה את מה שצולם כדי להכשיר את הכלב לפעול לפי צרכיו של האדם הזקוק לו: כדי להדליק את האור או להזעיק עזרה או ללקק אותם כדי להוציא אותם מההתקף. לא תמיד זה מצליח אבל אם כן, אז מפגישים אותו עם האדם לתקופה ארוכה כדי לדייק את החיבור ביניהם וממשיכים ללוות אותם כל זמן חייו של הכלב. וקרה כבר שזה לא עבד גם אחרי השנתיים של הכשרה. יש לנו את רותם (שם בדוי), נפגעת תקיפה מינית, שקיבלה עכשיו כלב חדש כי זה לא עבד בפעם הראשונה."

גיוס המונים לטובת הכשרת כלבי שירות לנשים נפגעות פוסט טראומה מינית בלינק הבא. כל סכום שייאסף ייתרם לטובת המטרה. 

כלבי השירות מעניקים עצמאות ומסייעים לבעליהם להשתלב שוב בחברה, בלימודים ובעבודה. הם מעניקים אהבה אינסופית, נאמנות ללא שיפוטיות והנוכחות שלהם מפחיתה משמעותית את תדירות התקפי החרדה. "כלבי השירות מעניקים לבעליהם תחושת מסוגלות והזדמנות לניהול חיי שגרה וגם המשפחות שלהם זוכות להזדמנות נוספת. פתאום הם לא חייבים לשמור עליהם כפי שנדרשו לפני כן," היא מספרת.  

לצד הפעילות של העמותה עם נפגעי פוסט טראומה על רקע לאומי, התקבלו גם מאות פניות של נשים המתמודדות עם מצבים נפשיים קשים בעקבות תקיפה מינית, המבקשות כלבים לליווי.

"הפער בין כמות הפניות שמתקבלות, הסיפורים הנוראיים, לבין היכולת של העמותה לתת מענה לכולם, הוא בלתי נתפס. לא יתכן שהנשים הללו, שחוו פגיעה כל כך עצומה, ימשיכו להסתובב ללא סיוע זה, ובלי אפשרות שיקום ממשית."

על אף שליווי של כלב שירות הוא טיפול רגיש וקשוב המוכר בעולם, בישראל  לא מכירים בטיפול הזה. לא ביטוח לאומי ולא באגף השיקום של משרד הביטחון ואין שום הסדרה או סבסוד של התחום. "המרכז להכשרות כלבי שירות פועל, להפיכת התחום למוכר ומסובסד על ידי המדינה וכל זמן שעובר ללא הסדרה, בא על חשבון סבלם של נפגעות ונפגעי הפוסט טראומה."

תסמונת פוסט טראומה, היא הפרעת חרדה שמתפתחת בעקבות אירוע טראומתי ומתבטאת בהתקפי חרדה קשים, לאחר חזרה (פלאשבק) של חווית האירוע הטראומטי מן העבר בין אם זה קרב בצבא, פיגוע טרור, תקיפה מינית או תאונת דרכים. המתמודדים עם ptsd חווים בין השאר, מחסור בשעות שינה, עצבנות, חוסר סבלנות קיצוני, צעקות, חשים ניתוק מהסביבה, קוצר נשימה, רעידות, זיעה קרה, ואפילו עילפון. התקפים אלו עלולים לפרוץ בכל מקום - בבית, בלימודים, בעבודה, בביקור אצל חברים, בנסיעה, בשינה, ולכן ישנה תלות גבוהה של המתמודדים, באנשים קרובים בכדי לשוב למציאות.

"בשביל אותם נשים וגברים, כל יום הוא אתגר, השגרה שלהם מתנהלת סביב הפחד מההתקף הבא, שיכול להופיע בכל מקום ובכל שעה. מספיק טריגר אחד קטן (ריח, רעש, מגע) כדי לעורר את הזיכרון המתעתע. הם נמנעים ללכת לעבודה, ממעטים לצאת מהבית ולשהות במקומות הומי אדם."

הכשרת כלב שירות כאמור הוא תהליך ארוך מאד ויקר ובני המשפחה מתקשים לשאת בעלות הגבוהה של ההכשרה. העמותה מתמודדת עם אתגר גדול בניסיון לעזור למתמודדי ה- ptsd ולבני משפחתם, למצוא מקורות מימון לעלות הכשרת הכלב עבורם. קמפיין גיוס המונים חדש בא לתמוך בדיוק בזה- גיוס מקורות תקציביים להכשרת כלבים עבור נפגעות תקיפה מינית.

בעקבות הקמפיין והטרגדיה של איציק סעידיאן, הגיעו 142 פניות של נפגעות תקיפה מינית ופוסט טראומטיים על רקע קרב שביקשו כלב. אין למרכז סיכוי לטפל בכל כך הרבה פניות בלי עזרה- ממשלתית ופרטית. וכאן אתם נכנסים ונכנסות לתמונה. לתרומות כנסו ללינק הבא