מדובר בנושא נפיץ. והרי אם נחפש ממש טוב ניתן למצוא מתכנתות, מהנדסות ואפילו מנהלות חברות הייטק שהצליחו לרבע את המעגל ולהתברג בתעשייה שהיא היום גברית ברובה, ולמעשה – אני עצמי אחת מהן. יחד עם זאת, עם מספרים קשה להתווכח, ולפי הנתונים של רשות החדשנות הישראלית בשנים האחרונות מספר הנשים המשתלבות בתעשיית ההייטק הישראלית התייצב על כשליש מסך כל העובדים. הדבר אומר שבסבירות גדולה נצליח למצוא מנהלות ועובדות בהייטק, אך אלו לרוב תהיינה מוקפות בקולגות, לקוחות, משקיעים, ואנשי מקצוע גברים.

הנתונים הללו הופכים לבעייתיים במיוחד כאשר מעיינים במאמרו של בריאן אוזי, פרופסור בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת נורת'ווסטרן. במאמרו שהתפרסם ב- Harvard business review מציג פרופ' אוזי מחקר שערך עם עמיתים, אשר מצא שסביבת העבודה החברתית שצריכות לתחזק נשים מובילות על מנת להצליח בקריירה, לא מספיק שתהיה גדולה ושהאישה תהפוך למרכזית בתוכה. הצלחתן של נשים במגזר העסקי, תלויה גם בסוג מסוים של מעגל קשרים פנימי, כאשר המעגלים הפנימיים הטובים ביותר לנשים, נמצאו אלו שבהם נשים מקושרות זו לזו.

מדוע זה בכלל משנה אם מי שסיפר לך על עבודה בארגון, או הציגה אותך בפני משקיעים פוטנציאליים היא אישה או גבר? מאחר ונשים אשר ניגשות לתפקידי ניהול מתמודדות לעתים קרובות עם מכשולים תרבותיים ופוליטיים וסטיגמות שגברים בדרך כלל לא נדרשים אליהם, ובאתגרים הללו הנחיה ממעגל פנימי של קשרים נשיים קרובים עוזרת.

קהילה שטווה את הקשרים , את היכולת הזו, של לייצר קשר שהוא לא על בסיס עסקי בלבד, אלא בינאישי, תביא לקדמת הבמה את היכולות הייחודיות של נשים בניהול.

מחקרים מצאו שנשים מתקשות יותר להתקדם בקריירה ולעמדות בכירות במגזר העסקי, ולהצליח בו, אם הן לא מקיימות קשרים ויחסים חברתיים מורכבים עם מעגל של יותר מ- 3 נשים, ביחסים שעולים על היכרות מינימלית. כך שלמעשה, אם את רוצה לדעת כמה תצליחי להתקדם בהייטק, כדאי שתחשבי, לצד שנות הניסיון שצברת וההשכלה האקדמאית שלך- גם את מספר החברות הקרובות שלך בתחום. 

מחקר נוסף שפורסם לא מכבר על ידי איגוד נשים ביזמות וכלל מדגם של 154 חברות פעילות באיגוד מצביע גם הוא על אותה המגמה: היכולת החברתית של נשים משפיעה באופן חיובי ומשמעותי על סיכויי הצלחתן בתחומי ההייטק.

הבעיה העיקרית היא שמאחר ואין הרבה נשים בתחום ההייטק: קשה הרבה יותר לייצר חברויות וקשרי עבודה קרובים עם נשים אחרות במעמד דומה.

 

הנתונים הללו גרמו לי לחשוב על מבחן בקדל (Bechdel test) המאייר האמריקאי שהציע לבחון את מעמדן של נשים בסרטי קולנוע לא לפי השאלה הברורה מאליה – האם משולבת בסרט אישה, אלא בשאלות מתוחכמות יותר: האם קיימת סצנה בה ישנן לפחות שתי שנשים שמשוחחות בניהן על נושא שאיננו גבר? התשובה לשאלה הזאת, מסתבר מעלה רק קומץ סרטים שעומדים בקריטריון.

האם נוכל לקיים את מבחן בקדל גם על תעשיית ההייטק? לבחון חברות לא לפי השאלה הברורה מאליה: האם משולבות בהנהלת החברה אישה, אלא לשאול את עצמנו שאלה מתוחכמת יותר: האם בחברה יש יותר מאישה אחת בעמדות בכירות, והאם אנחנו – הנשים בחברה, הצלחנו לייצר עימה קשר משמעותי?

התרומה המשמעותית שנותנות הנשים דוגמת חשיבה מערכתית, ירידה לפרטים, חשיבה ממוקדת ומכילה ועוד, בתוספת קהילה של נשים מקושרות, מחוברות, ומפרגנות ותומכות היא מקפצה משמעותית אם נדע להשתמש בה בתבונה.

הכותבת היא עו"ד רעות גולדמן משנה למנכ"ל קבוצת Geomatrix. לשעבר חברת ועדת "הלסינקי בבי"ח בלינסון, וחברת דירקטוריון בעמותת נאמני בי"ח שניידר לילדים