המציגה אולי שחקנית אבל המציאות דומה לזה להחריד
הסדרה "עוזרת בית" המשודרת בנטפליקס היא לא סדרה בדיונית ואינה רחוקה מהמציאות – היא שמה זרקור של תופעה קשה ורווחת שמתחילה לקבל ביטוי ולצוף מתחת לפני השטח – אלימות כלכלית
אודה ולא אבוש, למרות שאני חיית בינג' ידועה, אני לא תמיד מתחברת להפקות של נטפליקס ולא פעם אני אפילו חולקת על איכותן אבל בואו נדבר רגע על "עוזרת בית" [רק אני שמתי לב או שיש קשר בין שם הסדרה MAID לשם של הבת- ?MADI]
הסדרה מאירה תופעה קשה הרווחת לצערנו בהרבה בתים והיא נשים החוות אלימות במשפחה – אלימות נפשית וכלכלית, אלימות כזו שאינה משאירה סימנים על הגוף אלא רק צלקות בנשמה, צלקות שאי אפשר להציג במשטרה ולחשוף אותן בבתי המשפט לענייני משפחה. נשים רבות שנושאות ממש עכשיו צלקות בלתי נראות, ויחד עם זאת כל כך כואבות, ולא מעלות בדעתן שהן נפגעות אלימות.
'עוזרת בית' עוסקת באישה שהופכת קרבן לאלימות כלכלית. אלימות כזו שהשכנים אינם שומעים אותה ואינם יכולים להיחלץ לעזרתה ואכן, גם אלכס גיבורת הסדרה, לא הייתה מודעת לכך שהיא קרבן לאלימות; היא לא הבינה על מה ולמה הייתה צריכה להתלונן במשטרה, שהרי שון לא פגע בה פיזית, לא הרים עליה יד ולא השאיר סימנים חיצוניים על גופה ומה בכלל היא תראה לשוטרים? אלכס רק ידעה והבינה, שמה שקורה בבית שלהם לא טוב ולא בסדר והחיים בצל הפחד מהתקפת הזעם הבאה שלו, שמביאה לניפוץ כלים וחבטה בקירות אינם יכולים להימשך.
אלימות כלכלית מאופיינת בעיקר בשליטה אובססיבית בקרבן האלימות, והתוצאה היא שלילת עצמאותו, רמיסת דימויו העצמי והפיכתו לכלי נזקק בידו של בן הזוג האלים. לעיתים היא מלווה גם באלימות מילולית ופיזית, לעיתים לא.
קרבן לאלימות כלכלית לא יודעת מהו מצב חשבונות הבנק ואינו מודעת למשכורתו של בן זוגה. היא שומעת לא פעם כי היא "הגורם למצוקה בה חיה המשפחה", ביטוי שפעמים רבות אינה משקף את המציאות, שכן לרוב בן הזוג הוא שמסתיר את הכנסותיו ואת חסכונותיו וגוזר על בני הבית משטר של טרור כלכלי.
זה המקום לציין, כי אלימות כלכלית היא חוצת שכבות סוציו-אקונומיות. בעולם וגם פה בישראל. לא פעם מגיעות למשרדי נשים ש"על הנייר" הן עשירות, נשים שנשואות לבעלי עסקים מצליחים ובעלי הון, אך אין להן אפשרות לשכור שירותיו של עו"ד, מאחר והבעל סגר את "הברז" והן מוצאות עצמן ללא פרוטה, נאלצות לקבל תמיכה כספית מבני משפחתן עד אשר יקבלו את שמגיע להן.
בקיץ 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה במטרה למגר את תופעת האלימות הכלכלית בין בני זוג ובין בני משפחה, שתכליתו להגן על הכבוד ועל האוטונומיה הכלכלית של אדם ועל מנת לקדם שוויון בין המינים. לצערנו, הצעת החוק נדחתה בקול גדול. נבחרי הציבור שסברו כי מדובר בחוק שיש לקבור אותו קבורת חמור, השמיעו טענות מביכות לפיהן החוק יגביר את המתח בתוך התא המשפחתי, יוביל לכך שבעל שסבור שאשתו ''בזבזה'' את כספי הבית יעשה בו שימוש ובכלל לדברי המתנגדים החוק יביא לפירוק משפחות.
המשמעות המצערת היא, שהחברה הישראלית אינה מכירה בקורבנות של אלימות כלכלית כקורבן אלימות. מצער לדעת, כי מצב בו אישה חיה תחת טרור כלכלי מתמשך בין ארבעת קירות ביתה, נתונה לחסדיו של בן זוגה הינו לגיטימי ומאפשר עצימת עיניים בשנת 2021.
לאינסטגרם של און לייף התחברת כבר? פה הלינק
ואם נחזור לסדרה - לכאורה, אלכס יכולה הייתה להישאר קרבן של הנסיבות, כפי שקרה לה בשלב בו חזרה הביתה אחרי הבריחה הראשונה, ונשארה כלואה בו בלי יכולת להתרחק או לתקשר עם העולם, לאחר ששון לקח לה את הטלפון, החזיר את המכונית שלה ולמעשה שלל את החופש שלה: ביטוי נוסף לאלימות.
יחד עם זאת, כשהגיעו מים עד נפש, אלכס קמה, עשתה מעשה בפעם השנייה ונסה על נפשה יחד עם מאדי הקטנה, כשרק בגדיהן לגופן. קרוב לוודאי, שכמונו מי שצפה בסדרה נע באי נוחות בכורסה הנוחה בסלון. כולנו עצרנו את הנשימה בדאגה כאשר מונה הכסף הראה כי גם הדולרים הבודדים אינם עוד. הלב התכווץ כשאלכס קנתה בדולרים הבודדים שברשותה חומרי ניקוי, כדי שתוכל לעבוד ולפרנס ובובה למאדי הקטנה, כדי שתשמח, ולא הכניסה לפיה פירור מזון משך יום שלם, כי לא יכלה להרשות לעצמה לקנות כריך.
אז כן, זוהי סדרה טובה. מטלטלת. אבל היא לא בדיונית. היא לא מסדרות האסקפיזם שנשארות ברשת וניתן לכבות אותה בתום הצפייה. גדולתה של הסדרה וחשיבותה בכך שהיא משקפת את חייהן של נשים רבות, שחיות בשקט ובפחד. נשים שכיבו את עצמן.
אני רואה אותן נכנסות בפחד אל המשרד שלי. אני רואה את כאבן, החשש והפחד מהלא נודע ואני רוצה להגיד לכן היום למרות כל אלו אזרו את הכוחות ועזבו. כמו אלכס.
אל תסכימו להלך על קצות האצבעות בבית שלכן.
תהוו דוגמה ומופת לילדים שלכן בכך שתעמדו על שלכן.
מגיע לכל אחת ואחת לחיות חיים טובים ורגועים, חיים של הגשמת חלומות והגשמה עצמית.
חיים של ביטחון ובטחון עצמי. מגיע לכל אחת ואחת לחיות חיים.
**
הכותבת היא עו"ד דלית יניב מסר, מומחית בדיני משפחה
View this post on Instagram
לאינסטגרם של און לייף התחברת כבר? פה הלינק
React to WordPress