העולם החרדי עובר בשבועות האחרונים סערה. לא איזו רוח פרצים שמעיפה כמה צמרות ומעקמת מטריה או שתיים. סערה סערה. הוריקן.
זה התחיל בתחקיר החשוב של אהרון רבינוביץ ושירה אלק שהתפרסם בעיתון "הארץ" על עדויות של 3 נשים לפיהן הסופר והפובליציסט חיים ולדר ביצע בהן תקיפות מיניות בהיותן קטינות. התחקיר הביא ל-22 עדויות נוספות ולחשד בפגיעה מינית בנערות, נערים ונשים במשך שנים.

סופר ופובליציסט? זו דרך עדינה לתאר את האיש שמבחינת החברה החרדית, על שלל גווניה, נחשב לאחד הסלבס הכי גדולים שלה. לילדים החרדים אין הארי פוטר, אין פסטיגל, אין סופר נני – כמו שכתבה אישה חרדית באחד הפורומים, חיים ולדר היה, במילותיה, הג'יי קיי רולינגס שלהם, האליאנה תדהר והנועה קירל, הסופר נני והגיא לרר שלהם. איש שהגן על ילדים שסובלים מחרם, שהקים מרכז לילד ולמשפחה, הרים רשת קייטנות, וזכה בפרס ראש הממשלה "מגן הילד". הוא זה שהעביר לילדים מסרים על בטחון עצמי ועל פתיחות, על התנהגות מול חלשים, על שיתוף ועל רגישות לאחר. הוא היה אליל בחברה שאין בה אלילים, ואין כמעט בית שהספרים שלו לא היו חלק בלתי נפרד מהספרייה.

והאיש הזה, הכוכב הגדול, הנערץ והנאהב, נחשד לפתע בפגיעות מיניות. בעשרות נפגעות ונפגעים, לאורך שנים. בחברה שברירת המחדל שלה היא להשקיט, לטאטא מתחת לשטיח, לכבס את הכביסה בתוך הבית.

ברירת המחדל הזו לא הכזיבה גם הפעם - התעלמות מצד כלי התקשורת החרדיים (שבחלקם המשיך לכתוב), זעקות נגד לשון הרע, התגייסות גורפת של עשרות רבנים ומובילי דעה בחברה נגד התחקיר והטענות העולות בו, תמיכה עצומה באיש שרבים כל כך אהבו ונתלו בו, וסירבו להאמין שזו האמת. טענות על קונספירציה ועל ניסיון לפגוע בו מצד גורמים עוינים. כל מה שאנחנו מכירים גם אצלנו, בחברה החילונית, אבל ביתר שאת.

רק שהפעם, מהצד השני, עמדה קבוצה נחושה ונהדרת של נשים אמיצות וחזקות, של מחנכים, הורים ואנשים שנמאס להם ולא מוכנים יותר לתת למצב הזה להימשך. אחרי שנים שהנשים בחבורה נאבקות נגד ההשתקה של פגיעות מיניות, סופגות נאצות וזלזול ופגיעה, וצופות בעיניים כלות ועמוסות תסכול בהשתקות שמגינות על הפוגע ומרסקות את הנפגעות גם כשאלו העזו סוף סוף לתפוס אומץ ולדבר, הפעם היה ברור להן ולשותפיהם הגברים שהם עומדים בפני מלחמת עולם,
והן יכולות לה.

אביגיל היילברון, הילה חסן לפקוביץ', אפרת שוקרון, רחלי רושגולד, אסתי שושן, ורבות אחרות, נשים פעילות שאני לא מכירה את שמותיהן אבל יודעת שאתן שם – כל אחת מהן אור גדול ועצום ומתנה ליקום הזה על מה שהן עושות כבר שנים רבות, ועל המהפכה שהן מחוללות בשבועות האחרונים (בעזרת אינספור מתנדבים ומתנדבות), בחברה שעשתה לא מעט כדי להקיא אותן החוצה.

עצומה מול כלי התקשורת שגרמה להם להשעות את פעילותו תוך ימים, פוסטים וציוצים המביעים תמיכה בלתי מסוייגת במתלוננות ומעודדים עוד ועד אנשים לצאת מהמחשכים ולדבר, גיוס של עוד ועוד אנשים ונשים להרים קול ולא להתבייש, סרטונים המראים את הוצאת ספריו של ולדר מהבית, וכל זה מול גלים בלתי פוסקים של ניסיונות השתקה.

בשבוע שעבר יצא סרטון מטלטל כלפי כלי התקשורת החרדיים על כך שגם לאחר בחירתו המכוערת והמניפולטיבית של הפוגע ליטול את חייו – ניסיון נואל ועלוב להטיל את האשמה בחזרה על הקרבנות – הם בחרו להתייחס רק לעצם האובדן של האיש ותרומתו, מבלי לדבר, עדיין, על מעשיו האיומים ועל רצח הנפשות שביצע לאורך שנים.

יום לאחר מכן חולקו מאות אלפי פליירים – בשכונות, בתיבות הדואר, בבתי כנסת, בגני שעשועים, ברחובות ועל לוח המודעות – הקוראים לחברי הקהילה לא לשתוק, לא לחשוש, לא להתעלם, ולהתחיל לדבר, יחד עם מענה לשאלות הבוערות ביותר בעקבות הפרשה ולדרכי התמודדות נאותות.

מודעות #כולנו_מאמינים פוזרו בכל השכונות החרדיות בישראל וגם בבתי הכנסת. צילום מתנדבים. 

הפליירים חולקו על ידי א.נשים פרטיים בהתנדבות מלאה וללא אף ארגון רשמי - והם פונים לקהל הרחב בגיוס המונים שנועד לאפשר את המשך הפעילות וכן סיוע לנפגעות. לקמפיין התגייסו ותרמו לא מעט נציגים מהקהילה אשר עד לא מזמן עמדו לצידו של הפוגע.

ביקורת נוקבת יצאה נגד הרב הראשי לישראל, הרב לאו, על בחירתו להגיע לסוכת האבלים מחד אך להתעלם מהקרבנות שנפגעו מאידך ואף הוא מיהר לפרסם הודעת התנצלות: "חשוב לי להבהיר: גם בימים אלו לבי נתון לנפגעות ולנפגעים. אשר עוברים ימים קשים מאוד ועל כולנו לעמוד לצדם תמיד ובעת הזו במיוחד, אני רוחש אמון מלא לכל מי שנפגע או נפגעה. לדאבוני הרב פגיעות אלו קיימות ברבדים רבים בחברה וצעקת הנפגעים שנפשם נרצחת זועקת אלינו."

חברו הטוב של ולדר אשר ספד על קברו, עו"ד דובי ויינרוט, כתב פוסט ארוך בו הוא מכה על חטא ומגבה את הנפגעות.

המגזין החרדי "משפחה" הוציא מאמר מערכת על הפרשיה והסוגיות העולות בעקבותיו תוך הצהרת התחייבויות לעסוק בנושא מעתה על כל רבדיו.

הרב שמואל אליהו – שיש לי ביקורת גדולה כלפי יחסיו לכל מי שאינו יהודי, והתנגדותו לשילוב נשים ביחידות קרביות – עומד במקרה זה כלפיד בוער בראש המחנה עבור כל הנפגעות והנפגעים בפרשה הזו ובכלל, מגבה אותןם ללא חת וללא חשש, ומקרין דוגמה ומופת לגבי ההתנהגות הראויה והנדרשת מצד מנהיגי קהילה במקרים כאלו. והוא עושה זאת כבר שנים, יש לציין.

המתנדבות והמתנדבים שחילקו את הפליירים ותלו את המודעות, סיפרו בהתרגשות על התגובות החמות שקיבלו מאנשים רבים ברחוב. החברה החרדית מתחילה להתעורר.

בעקבות המחאה הזו כבר הוסרו מאתר החרדי הכי פופולרי בישראל  'כיכר השבת' מאות כתבות בהשתתפות ולדר.  

העולם כולו חווה שינוי מהותי בשנים האחרונות בכל הנוגע לאלימות מינית בפרט ואלימות כלפי נשים בכלל. דברים שבעבר עברו מתחת לרדאר, הושתקו או נופנפו כלאחר יד באמתלת "ככה זה" או תחת תפיסה חברתית שקיבלה בשאננות את "הבדלי המעמדות" בין המינים, היום תופסים כותרות, מטלטלים, משנים חוקים ונורמות חברתיות ומסירים, כל פעם קצת, אבן אחר אבן בחומה הבצורה והגבוהה הזו, שכמה נשים אמיצות מאוד החלו לדחוף לפני קצת יותר ממאה שנה ואנחנו עדיין עובדות ועובדים קשה מאוד כדי לפרק.

אבל העובדה שזה קורה גם בחברה החרדית, היא לא דבר מובן מאליו וראוי לתשומת לב מיוחדת. וכל זה בזכות אותן אמיצות שאני מסירה בפניהם את הכובע, ורואי שכולנו נכיר ונזכור היטב.

*נכתב לזכרה של שפרה הורוביץ ז"ל, אחת מקרבנותיו של ולדר אשר נטלה את חייה לאחר התאבדותו. יהי זכרך מהפיכה.

לתרומות לקמפיין #כולנו_מאמינים לחצו על הלינק הבא.

**

עדי אגסי שפיר פעילה בקבוצת "בונות אלטרנטיבה", בסיסטרהוד של מיכל ובפורום הנשים של מפלגת "תקווה חדשה".

 

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Onlife (@onlifeil)