מנכ"לית ארגון חברות הניקיון: "ישראלים לא מעוניינים לעבוד בניקיון"
שניה לפני גיל 50 החליטה ורוניקה רוזנברג לעזוב קריירה בכירה בתפקיד ניהולי ולהתמנות למנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. עכשיו היא מסבירה על האתגר המורכב שעומד בפניה, על הפתרון למצוקת כוח האדם שטמון לדעתה, בהחלטת ממשלה ועל היחס לעובדי הניקיון בישראל: "אלה האנשים שמדליקים את האור ראשונים, והאחרונים לכבות אותו"

מה קורה כשביום בהיר אחד, אחרי עשור של עשייה, מחליטה עורכת דין בתפקיד ניהולי בכיר בחברה עירונית לעזוב הכול ולחשב מסלול מחדש? לא מעט אנשים עושים את המהלך הזה, שיכול להיות מטלטל עבור רבים. אך המהלך הזה לא היה מטלטל עבור ורוניקה רוזנברג, שרגע לפני שמלאו לה 50, עזבה את הקריירה המשגשגת שלה וחיפשה את האתגר המקצועי הבא. האתגר החדש הגיע בדמות מינוי לתפקיד מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל, שחגג לפני חודשיים עשור לפעילותו. בארגון, שהוא היציג והיחיד בענף הניקיון, מועסקים כ-260 אלף עובדים, והוא מאגד כ-400 חברות ניקיון. "כשהבנות שלי היו צעירות, היה לי חשוב להיות בבית ולהיות חלק משמעותי מחייהן. כעת הן גדלו והחלטתי לחפש כיוון אחר", מספרת ורוניקה בריאיון.
היא עלתה לארץ יחד עם הוריה מארגנטינה כשהייתה בת חמש בלבד. אביה, רופא שיניים במקצועו ואמה עורכת דין. "היה לי קל מאוד להסתגל, אבל להורים שעזבו קריירות מצליחות היה לא פשוט כלל וכלל", היא מספרת. "הורי היו צריכים להתחיל הכול מחדש. המאמץ שלהם הוא סמל עבורי". המעבר מניהול ברמות הבכירות ביותר לחיפוש עבודה לא היה קל. "היה תסכול, אני מודה, אבל עם זאת, האמונה וההצלחה בתפקידיי הקודמים הובילו אותי לחוש תחושת הצלחה יחד עם התמיכה מהבית".
באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!
האתגר שעומד בפתחה של ורוניקה מאז שמונתה לתפקיד מנכ"לית הארגון הוא לשפר את תנאיהם של עובדי הניקיון בישראל ומדובר באתגר לא פשוט- מצוקת כוח אדם בדמות מחסור של כ-40 אלף עובדים ושכר מחפיר. "בסופו של יום, אנחנו נתקלים בכל מקום בעובדי הניקיון – בבתי הספר, בבתי האבות, במשרדי הממשלה, בבתי החולים. בכל פינה. אלה האנשים שמדליקים את האור ראשונים והאחרונים לכבות אותו", אומרת רוזנברג.
האם יש פתרונות? בוודאי שכן. המדינה היא זו שצריכה לממש אותם, אך היא יורה לעצמה ברגל. הנחיות חדשות של משרד הפנים קובעות כי אין להעסיק עובדים זרים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות וב-17 ערים בישראל, בזמן שבענפים אחרים כמו בניין, מלונאות וסיעוד קיים היתר להעסיק עובדים זרים. הסיבה מאחורי הצורך הזה פשוטה – ישראלים לא מעוניינים לעבוד בניקיון, והמחסור רק הולך ומתעצם. רוזנברג התייחסה להסכם הקיבוצי שנחתם בנובמבר 2021 עם ההסתדרות הכללית בניסיון לפתור את הבעיה. ההסכם קובע כי עובד ניקיון במשרה מלאה ישתכר כ-36 שקל לשעה לפחות, או יקבל שכר גבוה ב-22% משכר המינימום. אלא שלדברי רוזנברג, יישום ההסכם היה מותנה בחתימת שרת הכלכלה היוצאת אורנה ברביבאי על צו ההרחבה, וכעת יעמוד לפתחו של שר או שרת הכלכלה הבאים.
"אין שום סיבה שלא ניישם העלאת שכר ענפי לעובדים שנוטלים חלק בעבודה פיזית קשה ובלתי מתגמלת, שגם סובלת מתדמית נמוכה בחברה הישראלית", אמרה ותיארה סיטואציה שבהחלט קשה לעכל אותה: "תתארו לכם שאנשים מכובדים שעובדים לצד שרים ובכירים אחרים במשק - לא מתייחסים לעובדי הניקיון כאל בני אדם שווי זכויות. האיסורים בחוק מבקשים בעצם לשלול את זכויותיהם של עובדי הניקיון. מי שמוציא מכרזים שמתמחרים עבודה קשה בשכר מינימלי, פשוט לא מחזיק באלמנט הרגשי הבסיסי ביותר- הצורך של העובדים והעובדות. והאחריות היא של מדינת ישראל בלבד".
עוד היא הוסיפה: "בעת האחרונה, ובין היתר גם במערכת הבחירות האחרונה, דובר על הנטל ההולך וגובר של יוקר המחיה. כל מוצר אפשרי מתייקר, קשה לשאת בעול החשבונות, אך השכר נותר קבוע ועומד. האם ייתכן שהעובדים יכולים להמשיך לעבוד בשכר מינימום נמוך בזמן שהמחיה הולכת ומתייקרת? זה פשוט לא הגיוני". רוזנברג רואה בתפקיד כמאתגר ובעל שליחות. "המטרה היא לחולל שינוי בענף ובדרך שבו הוא נתפס בחברה. העובדים והעובדות ראויים לשינוי ולשכר הולם. בינתיים, זה בא לידי ביטוי רק במילים. מדובר באנשים שדואגים לבריאות ואיכות חיינו. מדוע שלא נדאג להם כמו שדואגים לאחרים?"