"עם הגיל באים דברים טובים שאנחנו מחבקות, זה פלא ששמור לגיל מסוים. אבל הטרגדיה היא שיש הבדל משמעותי בין 40 ל-50, להתחלה של גיל המעבר" מספרת שירלי גליק, דוגמנית בעבר, ומומחית לפיתוח אינטיליגנציה אסתטית בהווה. "הטרגדיה היא שאנחנו סוף סוף מגיעות לגיל שאנחנו מכירות את עצמנו ויודעות איך הסייקל עובד, כל מיני שטיקים קטנים, מה מענג אותי ומה נכון לי ואז מגיע גיל המעבר, מערבב את הקלפים ואומר: משחק חדש!" היא אומרת בקריצה.

"התחלתי לדגמן באזור גיל 17-18, אבל באמת הייתי דוגמנית בגיל 22-23 ועבדתי בזה. קשישה בת 24" היא צוחקת. "אף פעם לא נשאבתי ממש עד הסוף. תמיד היו לי את החברות שלי מהבית, והייתי בזוגיות, ולא חייתי את הברנז'ה כל היום. בסוף העבודה הייתי חוזרת לחיים שלי ולחברים שלי, ולא באמת חייתי את זה עד הסוף" מספרת גליק.

"אני בטוחה שחלק מההתעסקות במראה שלי קשור לעובדה שהייתי דוגמנית, וחלק מזה זה הנוכחות ברשתות חברתיות. אישה שהיא עורכת דין נניח, היא לא חיה את ההתבגרות שלה בצורה שחיה אותה מישהי שפעילה ברשתות ועדיין מדי פעם מתעדת את עצמה" היא אומת ומסבירה "פתאום אני מרטשת לעצמי את הצוואר כי הוא נפל, יש פעולות שמראות לך שהדברים השתנו. אני החלטתי שאני פחות אוהבת וצריך לתקן." היא אומרת בביטחון.  

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Shirly glick alon (@shirlyglickalon)

גליק אומרת בגלוי שעם הגיל אין לה בעיה, והיא תמיד מספרת. "אני גאה להגיד שאני בת 50", אך מבחינת המראה בשנים האחרונות היא התחילה להרגיש שהיא רוצה לשנות. "אני הייתי הבחורה הצעירה שאמרה: 'אני בטבעי!'. זה היה בזוי בעיני לנסות להילחם בזמן, הערצתי את זקנות השבט ורציתי להיות כמותן" היא מספרת ומוסיפה, "וגדלתי להיות האישה שעושה הכל מהכל כי לא בא לי לראות את עצמי ככה, זה לא עושה לי טוב. הגיע הרגע שהתחלתי לראות את זה על הפנים שלי ועל הגוף שלי - ולא רציתי את זה."

"היה לי פחד מהטיפולים, ברור" מתוודה גליק ומסבירה: "היה משפט שאמרתי כמו מנטרה: 'אני לא רוצה להיראות אחרת, רק רוצה להיראות כאילו חזרתי מחופשה"'. לא להזיז לי מיקומים של איברים. ובמשך שנים עשיתי רק נקודות קטנות של בוטוקס, בקטנה. שכבה על שכבה. האף שלי לא של דוגמנית. הוא שלי, הוא אני, זה לא חיוך לפרסומת לקולגייט. אני לא משנה כלום בסימני ההיכר, רק שטקסטורת העור תהיה חלקה בלי כתמים וקמטים חריצים. לא לשנות את הניראות. זה קריטי לי."

"יש בגיל ובהתבגרות צדדים יפים כי הרבה נשים עושות חישוב מסלול מחדש, משנות עבודה וזוגיות, דואגות לעצמן, ובפן האישי יש בזה אובדן של מה שהכרת, ומשהו חדש שבא, שיש בו גם חלקים פחות טובים." אומרת גליק ומוסיפה: "מבחינת מראה, הגיל הזה מביא כל מיני נשים להסתכל במראה ולהתבונן פנימה. את כל אחת מאיתנו זה לוקח למקום אחר. אני מאד מאד בעד טיפולים. כל אחת שתחליט כמה ואיך ואם היא רוצה אבל לי זה מאד נכון. החוכמה היא להסתכל במראה ופנימה ולהיות קשובות ואותנטיות. לעשות את כל מה שצריך כדי לעשות לעצמך טוב, גם אם זה מתנגש בסט ערכים שגודלת וחונכת עליו או החלטת עליו- זה לא רלוונטי." לסיום מדגישה גליק: כשאת מחליטה  על המקום והאנשים שבחרת שיטפלו בך – מאד חשובה האמינות, הידע הרפואי המתקדם וגם השמת הגבולות – אני צריכה מטפל שגם יידע להגיד לי: 'את זה אני לא עושה לך' – זו מקצועיות בעייני."