הורמונים הם חומרים כימיים המיוצרים בבלוטות שונות בגוף, ומופרשים לרוב אל מחזור הדם, ודרכו מגיעים לאיברים השונים. דוגמא לבלוטות שמפרישות הורמונים הם הלבלב האנדוקריני שמפריש אינסולין והורמונים נוספים, בלוטת האדרנל (יותרת הכליה), בלוטת התריס (או המגן) ובלוטת יותרת המוח. גם השחלות והאשכים הם למעשה איבר שמפריש הורמוני מין לדם. כשקיים ייצור עודף או חסר של הורמון מסוים, נוצר שיבוש הורמונלי בגוף, שמשפיע על תפקוד מערכות הגוף והוא האחראי להתפתחות של מגוון מחלות הורמונליות (אנדוקריניות), לדוגמא סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס וגם תסמונת נדירה בשם קושינג.

הסימפטומים של מחלות הנגרמות מעודף או חסר של הורומנים יכולות לגרום למגוון תסמינים ביניהם שינויים בלחץ הדם, סוכרת, עלייה או ירידה במשקל, שיבוש מהלך השינה התקין, ירידה בחשק המיני, שינויים בפעילות מערכת העיכול, שׂיעור-יתר ודיכאון ולעיתים נדירות גם למצבים רפואיים חמורים יותר, כמו למשל תסמונת קושינג שהוזכרה קודם. לא תמיד האבחנה של המחלה האנדוקרינית פשוטה וברורה, ולכן נדרש שילוב של איסוף נתונים מהמטופל, בדיקה גופנית מדוקדקת ובהמשך בדיקות דם כולל תבחינים דינמים וכן בדיקות הדמיה מגוונות.

  • על כמה מהמחלות הנפוצות הנובעות משיבוש הורמונלי:

נשים סובלות יותר ממחלות אנדוקריניות. שינויים הורמונליים בגיל המעבר למשל, נובעים מירידה ברמת ההורמון אסטרוגן, משום שהשחלות מפסיקות לייצר אותם באופן הדרגתי. התוצאה היא ירידה בצפיפות עצם וכתוצאה מכך, סיכון מוגבר לשברים. תת פעילות של בלוטת התריס הינה מחלה שכיחה יחסית בנשים בעיקר בגיל הפוריות. מחלה הורמונלית שכיחה יחסית בקרב מתבגרות ונשים צעירות היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות. בתסמונת הזו יש שילוב של שיעור יתר, הפרעות במחזור, העלמות המחזור ועליה בהורמוני הגבר אצל האישה. לא אחת היא מלווה גם בהשמנת יתר ונטיה לסוכרת והיפרליפדימיה (רמה גבוהה של שומנים בדם).

  • מה הטיפול הרפואי המומלץ במקרה של מחלה על רקע הורמונלי?

תלוי כמובן במקור הבעיה, אבל מלבד מתן תרופות מותאמות, גם שינויים בסגנון החיים, תזונה נכונה ופעילות גופנית, מומלצים כחלק מהטיפול. מן המחקרים עולה כי חלק מהמחלות על רקע הורמונלי מחריפות, כשאנחנו מבלים זמן ניכר בישיבה, בין אם במשרד או מול המסך״.

  • מה לגבי מצבים רפואיים חמורים יותר?

״במקרה הזה, נדרש טיפול מורכב יותר. דוגמא למחלה אנדוקרינית חמורה יותר היא תסמונת קושינג. במקרה הזה, יש עודף בגוף בייצור ההורמון קורטיזול, המופרש מבלוטת יותרת הכליה (אדרנל). ההורמון הזה אחראי על שמירת לחץ הדם בגוף, פעילות המערכת החיסונית והמטאבוליזם. אמנם מדובר במחלה נדירה, שפוגעת רק ב-3 מקרים מתוך מיליון איש בשנה ובעיקר בנשים בגילאי 40-45 אך התסמינים שלה מאוד מתעתעים. במקרה של עודף קורטיזול בגוף, כל מכה קטנה גורמת לשטף דם ויש פיזור שונה של השומן בגוף, בעיקר השמנה בטנית והשמנה של העורף, מה שמכונה ׳גיבנת  בפאלו׳,  פנים  מעוגלות, מתיחות בצבע סגול על העור הבטןבנוסף, יש לקורטיזול השפעה על מצב הרוח, הוא עלול לגרום לדיכאון ובמקרים מסויימים אף לפסיכוזה. חלק מתסמיני המחלה כגון לחץ דם גבוה, עלייה במשקל וסוכרת אמנם שכיחים בקרב האוכלוסייה, אך השמנה בטנית, הצטברות שומן  בעורף, מתיחות סגולות של העור בדופן הבטן, ושטפי דם ייחודיים יותר לקושינג.

  • השמנה בטנית מהווה תמרור אזהרה גם בנוגע למחלות נוספות, וחלק מסימפטומים אחרים קיימים באוכלוסיה גם ללא קשר למחלות. איך יודעים שקיימת בעיה?  

נכון, כמו למשל התסמונת המטבולית, מחלת המאה ה-21, שהיא צבר של גורמי סיכון למחלות של כלי דם ושל הלב ועלולה להביא לסכרת ובהמשך אף למקרי תמותה. המאפיינים הבולטים שלה הם השמנה בטנית, אי סבילות לסוכר,  רמות גבוהות של טריגליצרידים, רמות נמוכות  של כולסטרול הטוב (HDL) בגוף ולחץ דם גבוה. ואכן חלק מהמקרים הללו קשים לאבחון. אבל כשיש אוסף של סימפטומים, או למשל דיווחים יוצאי דופן כמו למשל בחורה צעירה שהמחזור שלה הפסיק לפתע או אישה אתלטית שמדווחת על שברי מאמץ, רצוי לערוך בירור רפואי ולגלות את מקור הבעיה. לפעמים הכתובת נמצאת על הקיר. זו עוד סיבה מדוע חשוב מאוד לדייק בבחירת הרופא המומחה שיטפל, כי בדרך כלל מדובר באוסף של בדיקות שיש לעבור עד לאבחנה הסופית, אך בעיקר,  חשוב להיות קשובים לגוף, לסימפטומים ולמועד הופעתם.

כותבת הטור הינה מנהלת המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, במרכז הרפואי קפלן