"כולנו שווים.ות": "אני מרגישה שאני ילדה רגילה"
גליה בת ה-6 איבדה את כף ידה כשהייתה פעוטה, ואצלה בבית קוראים ליד הקטועה "היד המיוחדת". ואולי דווקא בגלל זה, גליה יודעת שהיא יכולה לעשות הכל, וזה גם מה שכולם סביבה מבינים אחרי דקות בודדות לצידה. פגשנו אותה ואת הוריה באירוע "כולנו שווים.ות" בחסות סנו ובשיתוף עיריית כפר סבא, המחבר בין ילדים עם ובלי מוגבלות, לשיחה פתוחה: "אנחנו אומרים לגליה מהרגע הראשון שהיא נולדה 'את יכולה לעשות הכל'- זה מנטרה אצלנו בבית"

את חן לי ורון, הוריהם של גליה ואלון, פגשנו באחר צהריים, בימים האחרונים של החופש הגדול, יחד עם גליה, ביתם בת ה-6 ואלון, בנם בן ה-4. המשפחה התל אביבית הגיעה אל הפארק העירוני בכפר סבא, לאירוע "כולנו שווים.ות" השנתי בחסות סנו – אירוע שמחבר ילדים וילדות עם ובלי מוגבלות תוך כדי השתתפות בחוויות של תחנות כייפיות ומלכלכות.
גליה נולדה עם שתי ידיים, ואחת מהן הייתה עם נמק. חצי שנה לאחר מכן היא איבדה את כף היד ואחרי כשנה של טיפולים אינטנסיביים, כף ידה נקטעה. "למה שגליה עברה קוראים קטיעה עצמונית, שהחלקים שנמקים פשוט עוזבים את הגוף. כל מה שקרה לגליה מהרגע הראשון עד עכשיו זה תעלומה. חידה. זה לא כתוב בספרות מקצועית ברפואה בשום מקום, לא מצאו לזה תקדים. פנו אלינו רופאים מכל העולם. עברנו הכל כאילו בפעם הראשונה, זה היה חדש לנו ולרופאים. גם אחר כך לא שמענו על עוד ילדים שיש להם דבר כזה" מספרת חן לי, אמה של גליה.
"היום אני כבר יודעת שהכל קטן עליה" אומרת חן לי בנחרצות. "זה לא ש'הכל בראש', אבל זה באמת ה'סטייט אופ מיינד', ובגלל שאנחנו מהיום הראשונים אומרים לה שהיא יכולה הכל היא באמת כזאת. אנחנו יודעים שמה שהיא תרצה היא תצליח. רון ואני אומרים לגליה מהרגע הראשון שהיא נולדה 'את יכולה לעשות הכל', זה מנטרה אצלנו בבית" היא אומרת.
במהלך אחר הצהריים גליה ואלון השתתפו בתחנות המלכלכות, עיטרו את פניהם בציורי פנים מיוחדים בצבעים זוהרים, ושיחקו בחימר ובצבעי גואש.
הסיפור של גליה הוא הסיפור של עשרות אלפי ילדים וילדות בישראל, והוא סיפור מעורר השראה במיוחד. התבוננות בגליה מרחיבה לבבות ובעיקר מלמדת, כי עצם היותה היא באמת ההוכחה שאפשר הכל. ומה בעיקר אפשר? להתלכלך כמובן! כי בסוף ההפנינג חן לי ורון, הוריה של גליה, וכל שאר המשפחות שהשתתפו באירוע "כולנו שווים.ות" קיבלו מארז סנו אוקסיג'ן שהעלים את הכתמים בקלות, כך שכל מה שנשאר מאחר הצהריים מלא הכיף של כולם יחד הוא רק זיכרונות שווים.