הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים = צמצום בזכויות הנשים
את העובדה שמעמדן וייצוגן של נשים הולך ונפגע תחת הממשלה עם הכי פחות שוויון מגדרי כולנו יודעות, אך ממש מתחת לאף שלנו מנסה הממשלה לקדם את החוק להרחבת סמכויות בתי דין רבניים – חוק שיפגע קודם כל בנשים. ואם לא נתעורר עכשיו, זה עלול להיות מאוחר מדי
הבוקר דנה וועדת חוקה בהצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים - הצעת חוק המביאה לשינוי מרחיק לכת במערכת המשפט הישראלית, אשר עלול לפגוע בראש ובראשונה בנשים, להחזיר את החברה הישראלית לאחור ולהעמיק את האפליה המגדרית. כאילו אין דברים יותר חשובים על סדר היום, כמו למשל החזרת החטופים, שיקום העוטף והצפון, או אפילו המשבר הכלכלי שבדרך אלינו. הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, היא הנושא הבוער שחייב לטפל בו.
ובכן, למי שעוד לא הבינו מה בעצם הצעת החוק הזו תאפשר – הנה אמל"וק: הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בעצם תאפשר להם לקבוע בסכסוכים משפטיים מן היומיום של כולנו. ומה הבעיה בזה? הראשונה שבהן היא שבבתי הדין הרבניים שופטים אך ורק גברים. השנייה היא העובדה שבבתי הדין הרבניים לנשים אין זכות להשמיע את הצד שלהן. מודאגות? גם אנחנו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים בסכסוכים אזרחיים מהווה המשך למגמה מדאיגה של נסיגה בשוויון המגדרי ובקידום זכויות נשים בישראל. נכון להיום, ייצוג הנשים בממשלה ובמשרות בכירות במשק הישראלי נמצא בשפל חסר תקדים. נתונים עדכניים מצביעים על כך שמתוך 60 מינויים לתפקידי מנכ"ל בשירות המדינה, רק 7 הן נשים – כ-11.6% בלבד. במשרדי הממשלה, מתוך 31 מנכ"לים, אין ולו מנכ"לית אחת, ואף תפקידים שהתפנו מנשים אוישו מיד על ידי גברים. נתונים אלה ממחישים את תת-הייצוג של נשים בעמדות בכירות במגזר הציבורי ומדגישים את הפערים המבניים הקיימים כלפי נשים בישראל, דבר המצביע על מגמה מדאיגה.
החקיקה הנוכחית היא חוליה נוספת בשרשרת פעולות וחקיקות שמרחיקות את ישראל מהשאיפה לשוויון מגדרי ומקידום זכויות נשים. הצעת החוק מאפשרת לבתי הדין הדתיים – הרבניים, השרעיים והדרוזיים – לשמש כבוררים בכל סכסוך אזרחי, לרבות דיני עבודה, תחום הייחודי לבתי הדין לעבודה, בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמה לכך בכתב. לכאורה מדובר בבחירה חופשית, אך בפועל, נשים רבות עשויות להרגיש לחוצות לפנות לבתי הדין הדתיים בעקבות לחצים חברתיים, השפעת המעגלים המשפחתיים הקרובים ונורמות מסורתיות. כך, למרות דרישת ההסכמה ההדדית, קיים חשש שמנגנון זה ינוצל כדי לעקוף את המערכת האזרחית ולהגביל את זכויותיהן של נשים במערכת מבוססת חוקי דת.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הפגיעה בנשים ברורה: בתי הדין הרבניים, בהם יושבים בדין רק דיינים גברים, נשענים על עקרונות מסורתיים שאינם מתיישבים עם ערכי השוויון המודרניים, במיוחד כשמדובר בזכויות נשים. לדוגמה, זכויותיהן של נשים בנושאים כמו ירושה ומשמורת נחותות לעומת המערכת האזרחית. במצבים כאלה, פנייה לבתי הדין הדתיים בנושאים אזרחיים עלולה להוביל לפסיקות המפלה לרעה נשים ומכאן להעצים את הפערים והאפליה.
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים מהווה גם פגיעה חמורה בעקרונות הבסיסיים של מערכת המשפט האזרחית בישראל, שמטרתה להבטיח הליך אחיד, הוגן ושוויוני, המגן על זכויות הפרט. כאשר החוק מקנה סמכויות נוספות לבתי דין דתיים במדינה המושתתת על ערכי דמוקרטיה ושוויון, הוא יוצר נתק בין המשפט הישראלי לבין המשפט האזרחי. משמעות הדבר היא לא רק פגיעה בנשים בקהילה הדתית, אלא גם יצירת מסלול משפטי חלופי שעלול לנתק נשים מקבוצות שונות מהגנה ראויה ואובייקטיבית של המערכת האזרחית.
מדדים עולמיים, כמו המדד לשוויון מגדרי של הפורום הכלכלי העולמי, מצביעים על כך שישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות בקידום נשים לעמדות בכירות. במדינה בה שוויון הזדמנויות לנשים עדיין לא הושג, חקיקה המרחיבה את סמכויות בתי הדין הדתיים מרחיקה את ישראל מחברה שוויונית ומובילה למציאות שבה נשים עלולות למצוא את עצמן מודרות ומופלות לרעה.
במקום לקדם חקיקה המבוססת על ערכי שוויון וזכויות אדם המתאימים לצרכים העכשוויים, ממשלת ישראל בוחרת להעצים את המערכת הדתית, אשר במקרים רבים אינה מגינה על זכויות נשים ומצמצמת את מרחב הפעולה שלהן. הצעת החוק הנוכחית מדגישה את מגמת הדרת הנשים מהליך קבלת החלטות ומחזקת את הפערים במקום לצמצם אותם.
הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים היא תמרור אזהרה לכל מי שמעוניין לראות את ישראל מתקדמת לכיוון חברה שוויונית וצודקת. מדובר בצעד לאחור במאבק לשוויון מגדרי, כאשר נשים עלולות למצוא עצמן נפגעות ממערכת שמרנית ומיושנת.
כותבות הטור הינן קרן לוי, נשיאת חברת הפינטק הציבורית פיוניר לשעבר, ועו"ד אורלי הראל, יזמת וזוכת פרס נשים מובילות טכנולוגיות של ארגון הסחר הארופאי. לוי והראל הן ממובילות פורום "הייטק למען ישראל"
React to WordPress