"החסם החברתי-תרבותי שמנע מנשים להיכנס לעמדות כוח – מתחיל להתנפץ"
כוחן של הנשים בולט במיוחד בתקופות של משבר ושינוי. על רקע פתיחת שנת 2025, מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי, משתפת על האתגרים של ניהול תעשייה בזמן משבר, על חזונה לשילוב נשים בתפקידי מפתח בעולם ההייטק והחדשנות ועל מדוע לדעתה המנהיגות הנשית בישראל עומדת להשתנות
מפת המנהיגות הנשית בישראל עברה שינויים דרמטיים בשנתיים האחרונות. מצד אחד, אנו עדים לצניחה בהתברגות נשים לראש הפירמידה בחברות הגדולות ובמגזר הציבורי. מצד שני, דווקא המשבר הקשה בתולדותינו האיץ צמיחה של מנהיגות נשית פורצת דרך, גם במעוזים שנחשבו עד לאחרונה גבריים מובהקים.
החסם החברתי-תרבותי העמוק שמנע מנשים להיכנס לעמדות כוח רבות מתחיל להתנפץ. בשנה האחרונה נחשפנו לשורה של פריצות דרך יוצאות דופן. בתחום הביטחוני, לראשונה, יש מפקדת לבסיס חיל האוויר עובדה, סא"ל ג'. היא הייתה האישה הראשונה שפיקדה על טייסת מבצעית, וכיום היא ממשיכה להוביל תהליכים פורצי דרך. גם בגיבוש לסיירת מטכ"ל נרשמה השנה התקדמות היסטורית – 20 חיילות החלו לראשונה את המסלול היוקרתי. בחיל ההנדסה הקרבית, רס"ל במיל' שרון פרי הפכה ללוחמת הראשונה שמפעילה דחפור די-9 בשטח אויב. ולראשונה, אישה, סא"ל ש', מונתה לראש ענף התקפה במרכז האש של פיקוד הצפון והובילה מבצעי תקיפה מורכבים ומוצלחים נגד חיזבאללה.
אך לצד הישגים אלו, הנתונים ממשיכים להצביע על מציאות מורכבת. מתוך 32 מנכ"לים במשרדי הממשלה, רק שניים הן נשים. במועצת החוץ והביטחון, שלוש נשים בלבד מתוך 16 חברים. בקבינט המדיני-ביטחוני יש אישה אחת בלבד מתוך 11 חברים. בצבא, שיעור הנשים בדרגת תא"ל עומד על 5% בלבד, עם שלוש קצינות מתוך 34 בפורום המטכ"לי. גם במערכת הדיפלומטית, ביצועיות בשירות החוץ מהוות רק 27% מהשליחים הישראלים.
בזירה העסקית, המצב מדאיג ביותר, והדבר משתקף בדירוג האחרון של "כלכליסט" למנהלים הטובים ביותר בישראל, בו נכללה רק אישה אחת. תוצאה זו אינה רק סימפטום של מצב הענף אלא עדות לפערים מבניים שעדיין קיימים בשוק העבודה. חסמים תרבותיים, חוסר תמיכה מוסדית, ופערים בהזדמנויות ממשיכים להקשות על נשים להגיע לראש הפירמידה. המאמץ שנדרש מהמדרגים לאתר נשים מעיד על כך שיש עוד עבודה רבה לפנינו, גם במקומות שבהם מצפים לשוויון מגדרי.
גם באיגוד ההייטק הישראלי אני רואה זאת מקרוב. בבחירות להנהלת האיגוד, פניתי באופן יזום לנשים כדי שייקחו חלק בתהליך, אך רבות מהן לא נענו. לעיתים קרובות, נשים לא "קופצות על העגלה" לא משום שהן אינן מוכשרות, אלא בגלל הרגלים חברתיים ותרבותיים שעדיין מרחיקים אותן מהזירה המרכזית.
דווקא ברגעי החושך, חשוב להציב זרקור על אותן נשים שהצליחו לטפס לראש הפירמידה. הן מייצגות את התקווה ואת האפשרות לשינוי אמיתי. כשהן יושבות במוקדי הכוח, האינטרסים של נשים והנרטיב הנשי מקבלים ביטוי. הקול המאזן שלהן נשמע, הפרספקטיבה מתרחבת, וההחלטות שמתקבלות הן מגוונות, חכמות ומכלילות יותר.
אבל שוויון מגדרי לא יכול להתקיים אם נשים אינן יושבות בשולחן מקבלי ההחלטות. ולא רק יושבות – אלא מובילות אותו. השינוי הזה אינו תלוי רק בגברים שמחזיקים כיום בעמדות המפתח. אמנם יש להם הזכות לבצע שינוי וליצור הזדמנויות, אך הכוח לשינוי נמצא גם אצלנו. נשים רבות מחזיקות בתפקידי מפתח בתחומי משאבי האנוש, ואנו אלו שבוחרות אם להתמודד על תפקידים משמעותיים ולהעז לפרוץ קדימה.
השינוי אינו רק צורך חברתי – הוא גם הכרח עסקי. מחקרים מראים שוב ושוב שגיוון מגדרי משפר ביצועים, מוביל לחדשנות ומייצר הצלחות משמעותיות יותר. בעולם ההייטק, החסרים הרבים בעובדים מעידים שנשים, שנמצאות כרגע בתת-ייצוג, יכולות לשפר משמעותית את המצב.
לסיכום, המנהיגות הנשית בישראל נמצאת בנקודת מפנה. מצד אחד, נרשמות פריצות דרך מרשימות בתחומים שבעבר היו נעולים בפניהן. מצד שני, הדרך לשוויון מגדרי בעמדות המפתח עדיין ארוכה. האחריות לשינוי מוטלת על כולנו – גברים ונשים כאחד. יחד, נוכל להבטיח שישראל תהיה מקום שבו לנשים יש את כל הכלים, התמיכה וההזדמנויות להוביל, לחלום ולהצליח.
הכותבת היא מאיה שוורץ, יזמת ומנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי
React to WordPress