אני רואה את הנשים שכבר נואשו מלקבל מהבעל את המבט הזה, שאומר "את הכי יפה בעולם", ועברו לקבל אותו ברסיסים רסיסים מזרים בפייסבוק. אני רואה את הגברים שכמהים לראות בעיניים של האישה שלהם שהם נחשקים. אני רואה את הגברים שהאישה שלצידם היא כבר מזמן רק האמא של הילדים שלהם, והם משוטטים אחוזי רעב, מוכנים לקפוץ מכל צוק ולהישבר, רק כדי להרגיש משהו.

אני רואה את הנשים שלא זוכרות כבר אם אי פעם אהבו לנשק את הגבר שלהן, או איך מרגישים פרפרים בבטן. אני רואה דרך ה"יקירי" וה"אהובתי" את הפחד מלהישאר לבד, את הלב שכבר מזמן במקום אחר, או בשום מקום. אני שומעת את הבכי של הנחבטים והנבגדים על בסיס קבוע, גם אם הם כבר אטמו אזניהם לסבל של עצמם. אני רואה את הפחד של הבוגדים. אני רוצה לחבק את כולם.

מפעם לפעם אני רואה אושר אמיתי, כמו נקודות של אור.

 
 
 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Gal Barkan‎‏ (@‏‎gal_barkan_love_mentor‎‏)‎‏

לפני שנים רבות הבנתי שכל מה שהאכילו אותנו על אהבה זה שילוב של פנטזיות בדיוניות ופולניה ממורמרת, ושום דבר מזה לא נחקר באמת. איכשהו, את הדבר שהכי חשוב לכל אדם חי (אחרי חמצן ומים), החליטו שאפשר לעשות על טייס אוטומטי, ושהאסמכתאות יהיו סרטים של הוליווד ושירי פופ. אז התחלתי את המסע לחקור אהבה ומערכות יחסים, מתוך רצון למצוא תשובות טובות יותר, פשוטות יותר, שמתאימות לכל אחד ואחת, לכל מערכת יחסים. לא ידעתי אז שאגלה בדיוק מה שחיפשתי, ושהתשובה הזו תהיה טובה ואופטימית יותר מכל מה שידעתי. הוליווד פראיירית לידי.

בואו נתחיל ממה שכולנו, או לפחות רובנו, ידענו על אהבה. כשהייתי קטנה, לימדו אותי שאם אני רוצה זוגיות טובה, אני צריכה לחפש מישהו שהוא חבר טוב שלי, ושיש בינינו משיכה מינית, ועם השילוב הזה להתחתן. אחרי החתונה, תוך שמונה חודשים עד ארבע שנים ההתאהבות תחלוף (כי התאהבות היא חומרים כימיים במוח ותו לא), ותוחלף באהבה בוגרת וחברות. הבעיה הייתה שמה שאומרים לכולנו שחייב לקרות בהמשך הוא – הרגל, שגרה, וככה עד המוות, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב מחליפים כמה פעמים עם המון דרמה. במקרה העוד פחות טוב את לבד.

 
 
 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Gal Barkan‎‏ (@‏‎gal_barkan_love_mentor‎‏)‎‏

מילא אם זה היה עובד…

אבל כשבגרתי קצת, והסתכלתי מסביבי, הבנתי שהסטטיסטיקה לא בעדנו. מספיק להסתכל על שיעור הגירושין, על כמות האנשים שחיים באומללות ולא מתגרשים… ואפשר להבין שמה שלימדו אותנו פשוט לא עובד. ואני רציתי להישאר מאוהבת לנצח! אמרו לי ״אי אפשר״, ואני אמרתי ״אתם לא מחליטים עליי!!״

אז למה בכל זאת אנשים מפסיקים להיות מאוהבים?

החיים קורים לכולנו... עבודה, ילדים, לסגור את החודש... ואנחנו מורידים את העיניים מזה, כי אמרו לנו שזה ממילא עוד רגע נגמר מעצמו, וככה זה אמור להיות, וככה זה אצל כולם. נבואה שמגשימה את עצמה. הגרועה בתולדות האנושות. יש כאלה שחושבים שלריב, לעשות דרמות, יחזיק להם את האש. זו טעות! יש כאלה שחושבים שלהיות טיפה בלתי מושג, להפחיד את בן או בת הזוג כל הזמן, זה מה שיחזיק להם את האש. זו טעות! ויש כאלה שנשארים מאוהבים. אני נשארתי מאוהבת.

אז התחלתי לחשוב: למה יש מקרים שבהם זה מצליח? מה מאפשר את הדבר הזה?

ישבתי עם דף ועט וחזרתי להתחלה, לבסיס, ובמשך שנים פיתחתי וחקרתי את התיאוריה החדשה שלי: ״אהבה היא (לא) משחק ילדים״. לקח לי עשור, בערך, להעז להגיד שזה לא רק עובד, זה גם משהו שעוד לא אמרו קודם. לתיאוריה הזו נוסף עם השנים ארגז משמעותי של כלים כמו ״הזרקור״, ״ההדהוד״, ״המהפך״, ״המולטיפוקאל״, ועוד, שמספקים דרך פשוטה ומובנת להתחיל לעשות שינוי מיד, ואפשר גם לבד.

 

 
 
 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Gal Barkan‎‏ (@‏‎gal_barkan_love_mentor‎‏)‎‏

רוצים לנסות?

הכלי הכי פשוט וקל הוא ״נגיעה אחת רכה״. אנשים לא מבינים כמה מגע חשוב. לכל אחד, כמובן, יש את הדרך שלו או שלה, הכמות והמינון הנכונים. תבדקו אם אתם אורז או קקטוס, ומה בן או בת הזוג שלכם. אנשי הקקטוס זקוקים ל״השקיה״ של גילויי אהבה מעט מאד, לעיתים רחוקות. לעומתם, אורז מגדלים בשדות מוצפים, ואנשי האורז צריכים שיגידו להם ויראו להם כל הזמן. זה מזיק לתת לאורז מעט מים, וזה מזיק לתת לקקטוס הרבה מים.

תשאלו את עצמכם – מה בן או בת הזוג שלי? אבל יש משהו שמתאים לכולם. נגיעה אחת רכה. רק מה, צריך להתחייב לזה (עם עצמכם). זה לא יעבוד בפעם כן, פעם לא, פעם למה לא. תחליטו שאתם לא חולקים יותר חלל בלי נגיעה אחת רכה. לשנייה אחת להניח יד על הכתף, על כף היד. אם בן הזוג אוהב יותר מגע, אפשר איזה עיסוי קטן בשכמה, נשיקה. אבל אם לא, או שמצב העניינים כזה שזה לא מתאים – רק נגיעה אחת רכה. שניה אחת, לא יותר.

אין צורך אפילו לעדכן את הצד השני. באחריות. תעשו את זה שבוע, והצד השני יידבק לבד. שינויים יתחילו להתרחש, רק מהדבר הקטן הזה.

אני רואה אתכם, ואני רוצה להגיד לכם שמגיע לכם להיאהב! מגיע לכם שמישהו יסתכל עליכם במבט הזה, שאי אפשר לזייף אותו. מגיע לכם להרגיש הכי יפים, חכמים ונחשקים בעולם. מגיע לכם להרגיש פרפרים בבטן ונצנצים בעיניים. גם אם אתם נשואים כבר מאה שנים! אז אני מתעקשת לדבר אהבה בכל מקום שבו אני יכולה, ואם גרמתי רק לאדם אחד לחייך יותר בקלות – אני מאושרת.

גל ברקן היא מנטורית לזוגיות והורות ואחת המרצים שישתתפו בכנס "סודות האהבה – הכנס הגדול לתקשורת ואינטימיות זוגית" שיקיים "מועדון לזוג" ביום שישי 21.2 בתל אביב. למידע נוסף ולהרשמה יש להקליק כאן.