רוצים שינוי: כך מערכת החינוך יכולה, וצריכה להיראות
בצל הדיווחים על תוצאות מאכזבות במבחנים הבינ"ל, ד"ר רפאל פוירשטיין, נשיא ומנכ"ל מכון פוירשטיין, מסביר כיצד ניתן לשפר את ההישגים של מערכת החינוך, ובאופן ישיר- גם את איכות החיים העתידיים בישראל: "מחקרים מראים כי ישנו קשר ישיר בין איכות החינוך להישגים הכלכליים של מדינה. כשבוגרי מערכת החינוך אינם מצוידים בכישורי חשיבה ופתרון בעיות, הם מתקשים להשתלב בשוק העבודה המודרני"
ישראל מתמודדת פעם נוספת עם תוצאות מאכזבות במבחנים בינלאומיים, המבליטות את חולשתה של מערכת החינוך בתחום לימודי המתמטיקה. בשבועות האחרונים אנו עדים לפרסום נתונים מדאיגים של הישגי תלמידי כיתות ח' במדעים ומתמטיקה לפי מבחני הTIMS, ועוד נתונים מדאיגים באוריינות קריאה ומתמטיקה בקרב בוגרים יותר. תוצאות המבחנים הללו וגם מבחנים אחרים דומים מצביעים על כשל מהותי בגישה של מערכת החינוך הישראלית, גישה המובילה לדורות של תלמידים שלא מצליחים למצות את יכולותיהם, ומחייבת אותנו לשינוי יסודי בגישה החינוכית.
השיטות הנהוגות כיום אינן מתאימות למציאות המודרנית ולסטנדרטים של מדינות .OECD במקום להוסיף שעות לימוד במתמטיקה, עלינו להטמיע לימודי חשיבה בכל תחומי הלימוד, ולהעניק לתלמידים את הכלים להתמודד עם הבעיות העומדות בפניהם.
מלבד ההשלכות החינוכיות והאישיות, הבעיות בלימודי המתמטיקה גובות מחיר כבד מהמשק הישראלי. מחקרים מראים כי ישנו קשר ישיר בין איכות החינוך להישגים הכלכליים של מדינה. כשבוגרי מערכת החינוך אינם מצוידים בכישורי חשיבה ופתרון בעיות, הם מתקשים להשתלב בשוק העבודה המודרני, במיוחד בתחומים עתירי ידע כמו הייטק, הנדסה וכלכלה.
במציאות שבה החדשנות היא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית, אנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר מאחור השקעה בחינוך איכותי שמבוסס על פיתוח מיומנויות חשיבה תייצר לא רק תלמידים טובים יותר, אלא גם עובדים מוכשרים יותר.
בכתבות שהיו סביב תוצאות המבחנים הכריז שר החינוך כי הפתרון שלו הוא השמה של תוכנית מערכתית מקיפה, שתכלול הגדלת שעות הלימוד, והתאמת תוכנית הלימוד לסטנדרטים בינלאומיים ושילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים בהוראה, כולל מערכת דיגיטלית ללמידה מותאמת אישית ושילוב בינה מלאכותית. אלה שאנחנו במכון פוירשטיין רואים את הפתרון לבעיה זו קצת אחרת. השינוי צריך להיות פדגוגי, ועלינו לשלב בחינוך בבית הספר גם לימודי חשיבה : איך לגשת לבעיה, לאסוף נתונים, לזכור כללים ולהשתמש בהם במקום הנכון – ואת זה חשוב ללמד את הילדים לכל מקצועות הליבה.
כמו כן עלינו למד אותם מיומנויות בלימודים שאותם יוכלו ליישם הלאה בחיים, כמו התמודדות עם עומס, פתרון בעיות, זיהוי דפוסים, והתמצאות במרחב הן קריטיות להצלחה, אך אינן זוכות למענה מתאים בתוכניות הלימודים.
חשיבה ומיומנויות למידה לא רק שישפרו את תוצאות המבחנים, אלה גם יסייעו לאותם תלמידים להפוך לבוגרים חושבים, ולהוביל בתחרות בזירה הגלובלית. כאשר נוכל להעניק כלי לחשיבה ופתרון בעיות נוכל לסייע גם לשפר את יכולות אוריינות הקריאה בקרב ילדם ובוגרים שגם כאן ישראל נמצאת בירידה דרמטית. גם כאן לימודי החשיבה נחוצים כמובן: עלינו ללמד להסיק מסקנות, להשתמש ברמזים, או להתמודד עם עומס במשימות.
שיטת פוירשטיין להקניית מיומנויות חשיבה ולמידה המכונה 'העשרה אינסטרומנטלית' מתמקדת בהקניית שליטה של התלמיד על מיומנויות חשיבה רבות. המרכזיות שבהן הינן מיומנויות הקשורות בקלט של הנתונים, בעיבוד שלהם ובשלב הביצוע- הפלט. שיטת פוירשטיין טוענת שצריך ללמוד לחשוב כמו שלומדים מתמטיקה או אנגלית, זה פשוט חייב להיות מקצוע עמוק בתוך מקצועות הליבה. כדי לתת לכם טעימה הנה הצעה קטנה לדרך שבה תבדקו את שיעורי הבית או המבחנים של ילדיכם בכל תחום דעת שבו תבחרו. בחרו שאלה שבה הוא טעה.
- ראשית בחנו את הקלט. בקשו ממנו לחזור על השאלה במילים שלו. כאן אתם עשויים לגלות שהוא הבין את השאלה לא נכון, ושהוא נתן תשובה נכונה רק לשאלה הלא נכונה. כאן, עצרו ותווכו לו את הדרך בה יש לקרוא שאלה. ולוודא שוב שהבנו אותה נכון. ורק אז ענו עליה.
- במידה והילד שלכם קרא את השאלה היטב, בדקו את שלב העיבוד. האם הוא הבין את אשר עליו לעשות כדי לפתור את השאלה. הסבירו לו שהשאלה מגדירה את אשר עליו לעשות, אך השאלה לא מסבירה לו מה הבעיה, מה האתגר. רק כשיבין את האתגר המובלע בשאלה יוכל לתכנן את התשובה. לימדו איתו את השאלה וזהו מתוך השאלה את הבעיה. שאלה ובעיה הם לא אותו דבר.
- במידה והוא הבין את הבעיה. בדקו את שלב הפלט. בקשו ממנו לבדוק את התשובה השגויה שהוא נתן. שאלות אותו איפה הבעיה. למדו אותו לבקר ולבחון היטב את התשובה שנתן. האם היא מדויקת? האם היא עונה על השאלה? האם היא מליאה?
- הקנו לו את השפה 'קלט-עיבוד ופלט' ככל שהוא יפנים אותה, היא תהפוך לקול פנימי שמכוון את התנהלותו.
כותב הטור הינו הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, נשיא ומנכ"ל מכון פוירשטיין, מרכז חינוך, טיפול ומחקר בינלאומי.
React to WordPress
