שלהב מאיו (31) ניצלה את חופשת הלידה שלה כדי להעמיד על הרגליים פרוייקט פמיניסטי יחיד במינו, שהולך וצובר תאוצה בפייסבוק, מעל ומעבר לציפיות הצנועות של היוצרת. לפני עשרה ימים היא פתחה את עמוד הפייסבוק היא-סטוריה, בו היא מציינת מדי יום אירוע היסטורי נשי, או אישה יוצאת דופן שמגיע לה מקום בספרי ההיסטוריה, אבל רובנו לא באמת מכירים. את העיצוב הגרפי של הממים היומיים עשתה קטי גורנדה שחברה בקבוצת פייסבוק שמאיו מנהלת, "שיח פמיניסטי". ביחד הן יצרו עיצוב ייחודי ותוכן פיקנטי, ערכי ומפתיע.

היסטוריה שאינה רק של גברים לבנים מערביים

"לא חשבתי שזה יצבור תאוצה כל כך מהר", אומרת מאיו. "זה כנראה משהו שהיה חסר לאנשים ונגע בעצב רגיש". הרעיון התבשל במוחה של מאיו כבר זמן מה, שרצתה להנציח נשים גדולות בהיסטוריה, והתגבש סופית כשנתקלה באזכורים של רוזלינד פרנקלין. "היא פחות או יותר גילתה את מבנה ה - DNA ולא זכתה להכרה או לקרדיט או לנובל", היא מספרת. "והתחלתי לחשוב כמה עוד נשים כאלו יש".

מסתבר שיש לא מעט."יש לי כמעט שנה שלמה של נשים, ואני מנסה שיהיה בה מגוון גדול", אומרת מאיו. השאיפה להציג היסטוריה אחרת, זאת שנמחקה, היסטוריה שאינה של גברים לבנים מערביים. "העיקרון הוא לא לעשות היררכיה", היא מסבירה. "אם זה סיפור על מישהי מעניינת מהעולם, ממקום שהוא לא אירופה או ארצות הברית - דווקא אותה אשתדל להכניס. כי אין הרבה דוגמאות כאלה שאנחנו מכירים. יש גם נשים טרנסיות בתכנון ואני חושבת שזה חשוב כי נשים באות בכל מיני צורות והרבה גוונים. ישנן נשים טרנסיות שבאמת עשו היא-סטוריה חשובה, גם עבור נשים לא טרנסיות".

ההחלטה הסופית התקבלה לפני כחודש, ובערך אז שלהב מאיו התחילה במלאכת איסוף החומר. "השקעתי זמן, כי זה נראה לי משהו ראוי. אני מאוד נהנית מהמחקר ומהגילוי, ומאוד רציתי שתהיה ההנצחה הזו, כי היא חסרה. לי באופן אישי זה היה חסר". היא אומרת.

למה כל כך חשוב לציין דווקא היסטוריה של נשים?

"אני חושבת שאין מספיק חשיפה לנשים חשובות שעיצבו את ההיסטוריה. אין מספיק דוגמאות מופת עבור ילדות, שידעו שיש לאן לשאוף ואל מי להדמות. צריך לשנות את הדרך שבה אנחנו זוכרים היסטוריה, לזכור גם את מי שעזרו, סייעו חינכו - לא רק לזכור מתי הוכרזו מלחמות. גם חיים שלמים שהוקדשו לטיפול באחרים וקידום זכויות הם היסטוריה.

"אישה שהקימה בית יתומים ראויה לציון לדעתי לא פחות  מגנרל. לגברים יש היסטוריה של הרס ומלחמה ולאישה לעיתים היה תפקיד של חפץ שהועבר מיד ליד כשלל, או כמי שטיפלו בפצועים - בתפקיד האימהי והטיפולי. אני רוצה לנכס את התפקידים האלו. להציג היסטוריה אלטרנטיבית של בניה, היסטוריה של צדק ושל שלום. לשנות את אופי השיח ההיסטורי".

האישה שציטוט שלה מופיע בכל דרכון אמריקאי

את המידע הזה צריך לחפש, אין ברירה, הלא חלק מהעניין היא העובדה שרוב הנשים האלה לא מוזכרות. "סרקתי אתרים שמנציחים נשים בכל מיני מדינות. אתרים של מדינות ספציפיות מנציחים את הנשים שלהם. יש גם אתרים שעוקבים אחרי פועלן של נשים מצליחות", מספרת מאיו. "בהעדר מקור מידע אחר - גם ויקיפדיה היא מקור".

יש סיפורים שנוגעים בך במיוחד?

"הסיפור האהוב עלי עד כה הוא סיפורה של אנה ג'יי קופר. היא נולדה בארצות הברית לעבדות, ובגיל 10 קיבלה מלגה מלאה לבית ספר חדש שנפתח לעבדים משוחררים. היא הייתה האישה השחורה הרביעית בארה"ב שקיבלה דוקטורט, והשקיעה את כל חייה בחינוך וכתיבה, ונשאה נאומים מעוררי השראה. כל דרכון אמריקאי מכיל ציטוט של אנה ג'יי קופר".

אם יש לכם אחד, הציצו בעמודים 26-27, תמצאו שם את המשפט "חופש אינו מטרה של גזע או סקטור, מפלגה או מעמד – זאת התכלית של המין האנושי, זכות מלידה של האנושות".

"אישה נוספת שהדהימה אותי היא ג'ילה בניאגוב, עיתונאית ופעילת זכויות אדם אירנית, שסיקרה את מצבן של נשים במדינות מוסלמיות, ואף הפגינה עבור זכויותיהן של נשים באירן. היא התנגדה למשטר ונכלאה ב- 2010 ונאסר עליה לעסוק בתקשורת למשך 30 שנה".

הפוסט הפופולרי והמופץ ביותר בהיא-סטוריה עד כה הוא על מצעד הנשים בפרטוריה דרום אפריקה. "אני חושבת שהוא נוגע באנשים כי הוא ממחיש את הכח שיש לנשים כשהן מתאחדות, את הכח שיש ל- 20 אלף נשים יחד כשהן יוצאות לרחובות". אומרת מאיו.

עד מתי תמשיכי? תתני לנו מם ליום לפחות לשנה?

"הלוואי".