נטלי דדון שוב מוכיחה: לא רק שמנות סובלות משיימינג
התמונה שהעלתה לרשת נטלי דדון, ובעיקר התגובות שהיא קיבלה עליה, שוב ממחישות שבתקופה בה אנו חיים, אין דבר כזה "רזה טבעי", יש רק "מרעיבה את עצמה". ושיימינג זה שיימינג
לפני כמה ימים העלתה נטלי דדון תמונה לעמוד האינסטגרם מהחופשה שלה ושל בנה ריף באילת, וכמובן שהדבר הבולט ביותר לעין המהונדסת שלנו הוא המראה הרזה של האמא הצעירה. דדון, כנראה לאור ניסיונות העבר, החליטה להקדים תרופה למכת המגיבים, וכבר לצד התמונה כתבה: "דירבלאק עם התגובות אני אחרי 3 ג'חנון, במבה נוגט והפיצה בדרך. שחררו מאנשים רזים כאילו זה עלבון, אתם בעצמכם יוצרים תסביכים בנוער ובכלל באנשים. בהתעסקות הבלתי הגיונית הזאת, מניפת הגדלים ומבני הגוף, היא מדהימה בעיניי בעידן הנוכחי והגיע הזמן. אבל ראבק רזה, חטוב אלו לא מילים נרדפות לחולני, אנרוקסי או בולימי. בתור אחת שהייתה שם במקום הלא בריא הזה, אין דבר שאשקיע בו יותר מאשר הבריאות שלי. בטח שעבורי ובעיקר למען הילד שלי. חיו ותנו לחיות וצאו לי מהצלחת".
אלא שהפתיחה הזו לא ממש עזרה לה, ודדון מיד זכתה לשצף של תגובות מבקרות ואף אלימות. בין השאר כתבו לה: "ילדות בנות 12 לא יקשיבו למה שאת כותבת, הם ינסו לחקות אותך", "את נראית כמו אנורקסית", "כמו שאני רואה כלב כחוש ומרחמת עליו אותן תחושות עולות בי" ו"את יותר רזה מהילד".
אמנם אני לא דמות ציבורית כמו נטלי דדון, אבל את ההערות אני מכירה היטב. כמו כל בחורה רזה, גם אני שמעתי לאורך החיים שלי אינסוף משפטים בנוסח: "תאכלי משהו", "שוב סלט?", "רק קפה?", "מה קרה שהזמנת צ'יפס, את במחזור? כי זו פעם הראשונה שאני רואה אותך אוכלת", "תגידי, את בכלל אוכלת משהו, יא רבע עוף. זה לא בריא", "נו, תראי החיוורת הזאת, בטח צמה כל היום".
בחברה המעוותת שלנו, המקדשת אידיאלים בלתי אפשריים של יופי, למדנו להתייחס לכך בסלחנות. הרי מה זה לעומת ההעלבות שסופגות ילדות ונערות מלאות ושמנות? אם את רזה, הגעת ליעד. את בקונצנזוס ואין לך כל סיבה להלין. שלא תטענה כאן, במקרה הטוב זה מרגיז. במקרה הרע (במיוחד כשאת נערה) זה עושה נזק. תתפלאו, נזק בלתי מבוטל. והרי אסור היום סתם להתעצבן בלי מטרה. נשים נרצחות, נאנסות, אנשים נדקרים ברחובות. על זה את מתלוננת? כדאי שתשתקי, במיוחד אם את רזה. אה ותגידי תודה.
אם לומר את האמת, אין כאן איזו אג'נדה שמשנה סדרי עולם, אלא רק תהייה מדוע שיימינג לשמנות הוא אסור בתכלית האיסור בעוד שיימינג לרזות הוא מותר, וברוב המקרים הוא מגיע דווקא מקהל שסובל משיימינג איום ונורא ברשתות החברתיות בעצמו.
חישבו על כך: מצד אחד אנחנו צורכות תפריטי דיאטות מיוחדות מפה ועד להודעה חדשה, מקליטות תכניות על שאיבות שומן ובולעות בשקיקה כתבות על ניתוחי שרוול. ומנגד - אם את רזה ולא כאב לך בדרך, אסור לך להתלונן או לצורך העניין לשאוף לשמש כמודל נשי כלשהו (ואל תבלבלו עם רזון חולני). כך לפחות השתמע מדבריה של איימי שומר המקסימה אך המעצבנת, שבחרה לפני זמן מה להעלות על שיפוד באחת מתכניות סאטרדיי נייט לייב, את קלואי קרדשיאן במונולוג סטנד אפ שצחק על הדיאטה החריפה שעשתה. כמו כן, היא טרחה לזעוק שהיא אינה ראויה להיות מודל לנשים אחרות, רק בשל ישבנה שקטן בכמעט שלוש מידות. הקרדשיאנית כמובן שלא נותרה חייבת וצייצה בטוויטר שעצוב מאוד שנשים צריכות להקטין מישהי כדי להגדיל את עצמן. אין לי שום סנטימנטים למשפחת קרדשיאן. אך במקרה זה כאמור, הצדק עם קלואי. שומר צחקה על הדיאטה של קלואי והקהל יחד איתה. עכשיו תתארו לעצמכן מה היה קורה אילו קלואי היתה אומרת משהו על משקלה של שומר?
זה אמנם לא פוליטיקלי קורקט בימינו להתעצבן על סקיני שיימינג, כי זה לא טרנדי. כולם מדברים ובצדק רב על בעיות של דימוי גוף אצל נערות, אידיאל יופי מעוות ואני מסכימה עם זה לחלוטין. המלחמה שעושות נשים מלאות ברשת, שחלקן הן גם חברותיי הטובות, היא מעוררת השראה לכל הדעות. אלא שמספיק לפעמים להיכנס לנבכי הטוקבקים באותן קבוצות, כדי להיווכח שלצד זעקה אמיתית ומוצדקת לכל הדעות, צצה לה מידי פעם שנאת רזות איומה, כאילו היו מחבלות תאוות רצח בעת מלחמה. משום מה זה מצליח לעבור מתחת לרדאר הביקורתי בלי שום תגובה, אבל חישבו מה היה קורה לו אישה רזה היתה כותבת טוקבק רעיל כנגד אישה שמנה בנוגע למשקלה - במקרה כזה הרשת היתה גועשת.
השיימינג לאותה משמיצה היה משול לסקילה באבנים בכיכר העיר. אז מדוע זה לא קורה להיפך?
מה יש אצל רזות, שגורם להן להראות כל כך חסינות לכאורה? בואו נפתח את זה אחת ולתמיד: אין אישה בעולם, שמנה או רזה לצורך העניין, שלא סבלה מהפרעת אכילה כלשהיא במהלך חייה. גם אני סבלתי מאוד, על אף שמעולם לא היתה לי בעיית משקל כלשהי. מעולם לא. גנטיקה. יופי לי. אבל הסבל לצערי לא פסח עם שנים של הפרעות אכילה שהרסו את גופי על פארש (כאמור, ללא בעיית משקל כלשהי). אידיאל יופי בלתי אפשרי פוגע גם בנו, ה"רזות טבעי". לכן, כשאני נתקלת בתופעות של שיימינג על נשים רזות (ובמיוחד נערות רזות) אני פשוט רותחת מזעם. רצה הגורל ובין שלל הצרות שיש לכל אחת מאתנו, בורכנו בגן שאינו דורש תחזוקה קולינרית מיוחדת. זה עלול לעצבן נשים שנאבקות כל חייהן במשקל אני יודעת, אבל יש צרות אחרות בחיים גם אם את רזה. אבל לכי תספרי את זה לאנשים שיוצאים מנקודת הנחה שאם את אוכלת סלט במסעדה ולא פחמימה (קורה, לפעמים לא מתחשק) ואת רזה, את עושה את זה מטעמי דיאטה.
אני, למשל, חולת צליאק, מה שמונע ממני לאכול כמעט ברוב המסעדות בהן אני מבקרת. חוסר המודעות של בתי האוכל לעניין, גורם לי בדרך כלל לטמון את יגוני בצלחת סלט. לו הייתי מקבלת עשר אגורות על כל הערה שנזרקה לעבר צלחת הסלט שלי ולצידה המילה "אנורקסית", הייתי היום עשירה מאוד. ומי שבפעם הבאה תעיר לי על כמויות המזון שאני אוכלת, מוזמנת לקחת ממני את הצליאק הארור לעצמה.
אבל עזבו אותי. גל גדות היא דוגמה מקומית נהדרת לסקיני שיימינג שפשט ברשת כאש בשדה קוצים. כל פשעה של האישה המדהימה הזו, היה לצאת מבית החולים לאחר לידת בנותיה עם ג'ינס סקיני. גוועלד! תועבה! איך היא העיזה? עם גנטיקה מושלמת להופיע כך בציבור ולגרום לתסכול אצל שלושת רבעי אוכלוסייה שלא בורכה בגנים מושלמים? מהדורות חדשות נפתחו בידיעה והקפיצו רופאים ודיאטנים שאמרו עד כמה זה לא בריא לאישה מניקה. כנ"ל הדוגמנית רותם סלע, אמא לשלושה, שכל פשעה היה שנותרה באותן מידות טרום ההיריון, במהלכו וכן כמה שעות אחריו. או ליאל דניר שהצטלמה לקמפיין הלבשה תחתונה מספר שבועות אחרי הלידה, וספגה קללות קשות (זו אינה הגזמה) מנשים מתוסכלות שלא יכלו לשאת את העובדה שדניר (ששוחה איתי בצוותא בבריכה), פשוט בורכה בגנטיקה נהדרת. אף אחת מהשלוש לא צמה, או "משתמשת בקוקאין" כפי שהטוקבקיסטים אוהבים ללהג. איך אני יודעת? אימא שלי יצאה מבית החולים בשנת 1977 עם סקיני ג'ינס ואיתי בעריסה, כנ"ל סבתא שילדה חמישה ילדים ונותרה במידה 36 עד יום מותה. אף אחת "סקינית" שכזו לא צריכה להסתתר או להתנצל על כך.
בתקופה בה אנו חיים אין דבר כזה "רזה טבעי", יש רק "מרעיבה את עצמה". ושיימינג זה שיימינג. כשהייתי ילדה קטנה קראו לי "שלד מת" ולא היו לי חברים. בגיל 15 אפילו לא היתה לי חזייה וקראו לי בן וקרש. עדיין לא היו לי כמעט חברים. מניחה שנפגעתי באותה מידה כמו אותה ילדה שמנה, שכולם קראו לה "דבה". זכרו שאם אנחנו נעשה שיימינג, גם הילדות שלנו ימשיכו את מסורת השנוא עלייך-עשי לחברייך. אין בעולם מטרה שהיא נעלה יותר מאחרת, מכיוון שכל אחת סוחבת את שק הצרות שלה על הגב. רק חבל שאף אחד מאיתנו אף פעם לא טורח לחשוב פעמיים לפני שהוא מניח את הידיים על המקלדת. כן, גם את.
React to WordPress
