והנה הגיעה התקופה הזו בשנה בה מכוני הכושר, מכוני השיזוף, מרכזי האסתטיקה והלייזר ומותגי הדיאטות למיניהן פונים לקהל היעד העיקרי שלהן – נשים – בקריאה חד משמעית "הכיני את גופך לקיץ".

מה זה בעצם אומר? איך מכינים גוף לעונה החמה של השנה? ובכן- פוצחים בדיאטה, מסירים שערות מיותרות, מנתחים איברי גוף "שלא עומדים בסטנדרט", יוצרים בטן שטוחה ויפה, ממיסים (או לפחות מנסים) את הצלוליטיס וכמובן- משתזפים קצת. ומדוע את חייבת לעשות את כל אלו? ובכן, כי סביר להניח שבקרוב תמצאי את עצמך בחוף הים ומה לובשות נשים בחוף הים? נכון! ביקיני!

ואת הרי לא יכולה לאפשר לעצמך ללבוש ביקיני עם גוף שאיננו "מושלם", כן? הרי אין מצב שתראי לעולם את הקפלים בבטן או חלילה את השערות ברגליים, נכון?

ובכן, יש כמה נשים שוויתרו.

יש נשים שוויתרו על המרדף חסר התוחלת אחרי איזשהו גוף אידיאלי, דילגו מעל תהומות השנאה העצמית והעדר הקבלה ולקחו החלטה- אני אוהבת את הגוף שלי, אני מקבלת אותו כפי שהוא והוא ראוי לביקיני גם אם הוא לא מזכיר את הגוף של הדוגמניות הדקיקות בשלטי החוצות.

הן כאן כדי להזכיר לנו שלא משנה הגודל, הצורה, הצבע או המרקם, הגוף שלנו תמיד מוכן לחוף הים, הגוף שלנו נולד מוכן. אנחנו לא צריכות לעשות שום דבר כדי לאפשר לו להתענג על קרני השמש בבגד ים מינימאלי. הזכות הזו לא שמורה לנשים מסוימות שעשו מאמץ "להכין את גופן". הזכות הזו שייכת לכל הנשים. וכן, הן לובשות ביקיני. עם עודפי המשקל, עם עודפי העור, עם הצלוליטיס, עם השערות, עם הצלקות, עם "הפגמים" החיצוניים שהגוף שלהן נושא עמו. הן לובשות ביקיני בגאווה, באומץ, בחדווה גלויה ובערימות של אהבה עצמית והן כל כך שלמות עם הבחירה עד כדי כך שהן לא הסתפקו להלך כך בחוף הים אלא אף העלו תמונה שלהן לרשתות החברתיות.

בקרוב אצלכן.

1#

2#

3#

4#

5#

6#

7#

8#

9#

10#

11#

12#

13#

14#

15#

16#

17#

18#

19#

20#

21#

22#