כמו שנטע ברזילי לימדה את העולם השבוע, יופי יכול לבוא במגוון משקלים, צבעים וצורות. אמנם סביר להניח שעדיין רחוק היום בו ייעלמו מן העולם הדחיפה למידות ג'ינס קטנטנות, שתילי סילקון ענקיים וניפוחי שפתיים כואבים, אבל אין ספק שאנחנו מתקרבים לשם בצעדי ענק ומוכנים להפנים מסרים של גיוון – ממש כפי שנטע צעקה על בימת האירוויזיון.

לצד כל אלו, כדאי שנזכור שממש ברגעים אלו, בחלקים שונים בעולם, נשים עדיין נאלצות להתאים את עצמן למודלים שונים של יופי. חלקם נראים לנו מופרכים אבל הם לגיטימיים לגמרי משום שהם טבעיים, ולעומת זאת אחרים גורמים לנשים לעבור הרבה סבל וייסורים כדי שהן יחשבו למושכות ואי לכך ל"ראויות". הנה כמה מהם:

שיניים שבורות

בעוד שאצלנו בעולם המערבי אנשים משלמים הרבה כסף (וכאבים) כדי להשיג חיוך חושף שיניים ישרות ולבנות, ביפן יש כאלו שמשלמים הרבה כסף (וכאבים) כדי לשבור את השניים. המונח yaeba מתאר שיניים שבורות, כשהכוונה היא, למעשה, לניבים בולטים ומחודדים. בעיניהם חיוך שמגלה שיניים כאלו מעניק את המראה החמוד והילדותי שהם כל כך אוהבים.

צלקות אמנותיות

בגינאה שבערב אפריקה, וכן בארצות אחרות ביבשת, עדיין נוהגים לקשט את הגוף ואת הפנים בצלקות בצורות אמנותיות. בדרך כלל הגברים הם אלו שמעטרים את גופם, כאות של כבוד, וכשנשים "זוכות" שיחרטו עליהן, זה מעיד כי הן יפות באופן מיוחד.

השמנה מכוונת

במאוריטניה נשים שמנות נחשבות נשים טובות, ולכן יותר ויותר הורים בוחרים לשלוח את הילדות שלהן למחנות השמנה, שם מפטמים אותן ב-16,000 קלוריות ביום במטרה להעלות את הסיכויים שלהן למצוא שידוך טוב. עוד על התופעה אתם יכולים לקרוא כאן.

עדויות לניתוחים

אמנם עבורנו איראן זה בעיקר טילים וסכנה ברורה ומידית, אבל – ממש כמו פה – האיראנים עצמם חיים בבועה נעימה, שלא מתעסקת בשאלות קיומיות. כחלק מאותה אווירה אסקפיסטית, ניתוחי הפלסטיק למיניהם הפכו שם להכרח, במיוחד אלו שמסדרים אף סולד, קטן ומערבי. למעשה, עצם הניתוח הוא כבר כשלעצמו עניין נחשק, משום שהוא הפך להיות סמל סטטוס לא פחות ממכונית יקרה או תכשיט ענק, מה שגורם לאנשים להתהלך בגאווה עם פלסטרים ענקיים.

עור חיוור

שימרים, מייקאפים לרגליים, ספריי ומכונות שיזוף – כל אלו מוצרים מאוד מיותרים בסין, שכן עבור מיליארד התושבים ששם דווקא עור חיוור נחשב ליפה. הרצון לשמור על עור לבנבן עד שקוף מביא לנו מדי שנה את התמונות המשונות האלו, של אנשים שיוצאים לבלות בים עם מסכות מפחידות על הפנים.

מצח גבוה

בני הפולה הם קבוצה אתנית שמונה כ-25 מיליון נפשות שפזורות בעיקר במערב אפריקה. בעיניהם מצח גבוה הוא מושך, ולכן הרבה מהנשים בשבט בוחרות לגלח חלק משיער ראשן, כדי ליצור את ההשליה שגם המצח שלהן הוא אינסופי.

צוואר ארוך  

בבורמה יש אזור שנקרא "המדינה של נשות הג'ירף". כמובן שזה כינוי מאוד ציורי לעינוי שנשים צריכות לעבור שם כדי להשיג צוואר ארוך מהרגיל. מגיל צעיר הילדות נאלצות לענוד טבעות על צווארן, כדי להאריך אותו בצורה לא טבעית.

 

שפה מתוחה

בשבט המוריסיי שבאתיופיה הנשים נוהגים דווקא למתוח את השפה התחתונה שלהן. הן עושות זאת באמצעות דיסקית מיוחדת, וככל שהיא הולכת וגדלה – כך המעמד שלהן עולה ומי שמעוניין להינשא להן צריך לשלם להוריהן סכום כסף גדול יותר. מעניין למה הן זוכות בעבור העינוי הזה.

פנים בצורת לב

בדרום קוריאה ניתוח לשינוי צורת הפנים כבר נחשב למקובל כמעט כמו ניתוחי אף. מכיוון שהם מאמינים שפנים בצורת לב הם הם המפתח ליופי, נשים רבות הולכות על אופציית הניתוח, שבו שוברים להן את עצמות הלסת לשלושה חלקים, מסירים את עצם הסנטר ומחברים את שתי העצמות האחרות, כדי להשיג סנטר קטן אך מחודד.

גבה אחת

ולסיום, הנה משהו דווקא חיובי: בעוד שאצלנו נשים יכולות לשלם גם מאות שקלים על גבה משורטטת, בטג'יקיסטן דוגלים בגבה אחת פרועה ועבה. למעשה, לא מעט נשים שלא בורכו בגבות שעירות, בוחרות למלא את החלל בעזרת איפור. רק תחשבו על כל הכסף שהן חוסכות מביקורים אצל קוסמטיקאיות.