אתמול קפצה מול עיניי הידיעה על ההשתתפות של מיקי מוכתר, מיכל הקטנה ואורטל עמר באירוע "צמה של עוצמה", בשיתוף עמותת "זכרון מנחם" ופנטן. באירוע, שנועד לעידוד תרומות שיער, תועדו המשתתפות נפרדות מהשיער מול המצלמות. אחר כך הן גם צולמו עם התספורת החדשה, כשהן אוחזות בצמה שנגזרה. אלא שכמה שעות מאוחר יותר, התברר שמדובר בשערה בכוס תה, ומכל השלוש רק עמר באמת עברה תחת ידיו של הספר. מיקי ומיכל, לעומתה, התחברו לדמותן הבימתית הילדותית ורק שיחקו בכאילו. מחלפותיהן הארוכות לא נפגעו. אפילו לא הקצוות.  

מיכל הקטנה ומיקי מוכתר מסרו ל"ישראל היום" את התגובה הבאה: "הנושא מאוד חשוב וקרוב לליבנו. ברגע שפנו אלינו מעמותת ״זכרון מנחם״ נתנו את הסכמתנו לתרום מהשיער שלנו. הגענו לאירוע ההשקה של הקמפיין במטרה להעלות את המודעות לנושא, אולם את גזירת השיער נבצע רק לאחר סיום סבב ההופעות של ההצגה 'מותק גיבורי החלומות', ביום שלישי הקרוב, 14 בינואר. אנו מזמינות את הציבור לבוא ולתרום שיער למען המטרה החשובה הזו".

ואחרי ההודעה הזו, באמת התעצבנתי. באמת ההצגה לא תוכל להימשך עם שיער קצר יותר?

צילום מתוך האינסטגרם

צילום מתוך האינסטגרם

כילדה עם תלתלים לא נוחים לסידור, הפתרון הפשוט והקל של אמא שלי היה לספר אותי קצר. במשך שנות הילדות הראשונות שלי כל מה שרציתי היה שיער ארוך, גולש וחלק -כי זה כל מה שהיה מסביבי. גיבורות כמו ירדנה ארזי, שרי צוריאל, יונה אליאן וקשת מ"קשת וענן" (כן, אני קשישה) עזרו לי להרגיש שהמרחק ביני לבין נסיכות אמתיות הוא כמה סנטימטרים טובים של שיערות, שככל הנראה לעולם לא אצליח להצמיח, ולכן אני לא נסיכה אמיתית, לא ליידי, לא טובה מספיק. מיותר לציין שתסביך השיער נמשך איתי עוד הרבה שנים טובות, וכלל אינספור ניסיונות להפוך את השיער שלי למשהו אחר - עד שהוא באמת נהפך למשהו אחר, הרבה יותר גרוע ממה שהוא באמת.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

חברים שלי, מרגישה צורך לשים את הדברים על דיוקם ולספר לכם ממקור ראשון את ההתרחשויות שליוו את סוגיית השיער ה"לא גזור". קיבלנו פנייה מעמותה מופלאה, לתרום שיער למען פיאות עבור נשים חולות סרטן. נרגשות הסכמנו מיד לשתף פעולה. ביום שני האחרון, בשיאו של הקמפיין לעידוד תרומות השיער הגענו מלוות בספר האהוב שלנו כדי להזדהות, לתמוך ולממש את המטרה לשמה הגענו. במעמד ההגעה התבשרנו שבשל מחויבות להפקת המופע שאנחנו מובילות אנחנו לא יכולות לגזור את השיער באופן משמעותי עד לסיום הפרויקט. באופן ספונטני החלטנו בכל זאת לממש את הצילום לשם הגברת המודעות כשאת התרומה האמיתית לשמה התכנסנו נממש בסיום המופעים. אנחנו שחדשות לבקרים מבקרות ומשמחות ילדים חולים בבתי חולים ומודעות מעל לכל למשמעות החשובה שבנושא לרגע לא תכננו להוליך שולל אף אחד. נהפוך הוא - זו מטרה חשובה, זו מצווה וזו זכות ואנחנו עומדות מאחורי ההבטחה. שתמיד נהיה בצד הנותן ונמשיך לשמח.

A post shared by Miki Mucthar Ori (@miki_mucthar) on

 

לפעמים אני תוהה מה היה עובר עליי אם היו בזמני עוד כוכבות ילדות עם שיער קצר מלבד אפי בן ישראל, האם כל הערך העצמי שלי היה משתנה? אבל עזבו אתכם ילדות עם שיער קצר, שבאמת אלו יהיו הצרות שלנו, הרי כל המטרה שלשמה התכנסו כוכבות הילדים הייתה למען ילדות ונשים חולות סרטן, ששיער קצר הוא בגדר חלום עבורן. רק לחשוב איזה מסר מיקי ומיכל היו מעבירות להן אם הן היו עולות לבמה עם שיער קצר (ומי ישמע "שיער קצר", הרי מדובר בתספורת קארה, לא בספיחס צה"לי).   

מיקי ומיכל היו יכולות להעביר להן, ובעצם לכל הילדות, את המסר שאנחנו לא חייבות שיער עד אחרי הכתפיים כדי להיות גיבורות. ובעצם, שלאורך של השיער אין שום קשר למי שאנחנו וליכולות שלנו. אף אחת פה היא לא באמת שמשון הגיבור, ולאף אחת לא ייעלם הכישרון אם השיער יתקצר בכמה סנטימטרים. הייתה להן הזדמנות להכריז בלי מילים שאפשר להיות הכל גם עם שיער קצר. הן היו יכולות לעשות מעשה טוב כפול. אבל במקום זה הן המשיכו את אותו קו מסורתי שנמשך כבר 40 שנה, או יותר נכון מאז ומתמיד: גיבורות הן בסופו של דבר נשים עם חצאיות מתנפנפות ושיער גולש וקול מתיילד – ולפחות ההצגה הזו חייבת להימשך גם ב-2020.