קלמן ליבסקינד, עיתונאי מעריב וכאן רשת ב' מינה את עצמו למומחה לענייני רצח נשים. תחת הכותרת מספרי מוות הוא הסביר בסוף השבוע שרצח נשים בישראל זו לא מכת מדינה. נמאס לו מהשרלטנות. נמאס לו מחוסר הרצינות. נמאס לו מההמצאות אז הוא הלך לבדוק מי הן אותן 12 נשים שנרצחו השנה וחזר עם מסקנה: "בישראל אין תופעה של רצח נשים על ידי בני זוגן. פשוט אין. יש מקרים בודדים כאלה, וכל מקרה כזה הוא איום ונורא, אבל המספרים אצלנו קטנים". הוא עוד גילה שבמגזר היהודי נרצחו 5 נשים בלבד ולטענתו את רצח הערביות צריך לשים בסל רציחות אחר. 'תרבותי' הוא קורא לזה. 

לא הייתי טורחת להתייחס למאמר המופרך שלו אלמלא אחד שבחר להדהד אותו בעצמו- גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, מי שאמור להיות אחראי לכך שאנשים ונשים ירגישו בטוחים בכל מקום בארץ וגם בביתן פנימה. האיש שלא צייץ מילה בחודש המדמם הזה, לא התראיין ולא פצה את פיו, ועכשיו הוא חושב שקלמן צודק- רצוי להפריד בין יהודיות לערביות כשבאים לספור כמה נשים נרצחו. 

אז צריך להזכיר לשני המכובדים האלה וכל אלו ששמחו לתת להם לייק בכל הרשתות החברתיות כמה דברים:

הראשון, שגם אישה יהודיה וגם אישה ערבייה נרצחות בסוף על אותו רקע- מישהו, לפעמים זה בן הזוג שלהן, לפעמים זה הבן שלהן, לפעמים זה האח שלהן, חושב שמשהו שהן עשו לא נראה לו. זה הלבוש שלהן, זה משהו שאמרו, זה משהו שאשכרה בחרו לעשות לבד בלעדיו והנורא מכל מבחינת כל האנשים הללו - כשהן בוחרות לקום וללכת. כשהן מודיעות שהן עם הסיפור הזה לא ממשיכות. ואותם גברים (שוב לא משנה בן זוג, בן, אח, דוד או שכן) שהיו משוכנעים שהם הם יצר הבריאה, והם אלו שקובעים בבית והם אלו שיחליטו מה יעשו ומה לא יעשו, כל אותם אלו, בוחרים בדרך אלימה. וזה כאמור בכלל לא משנה אם הן יהודיות או ערביות, עשירות או עניות, צעירות או מבוגרות. הסיבה - זהה. הן כולן נרצחו רצח מגדרי. וכן, אם תתעקשו לספור רק את אלו שנרצחו על ידי בני זוגן, אז המספרים יורדים. ביג דיל! אז הרצח נעלם? או האלימות? ורק נזכיר שנרצחים בטרור השנה, תודה לאל, היו במספרים דומים- זה אומר שאתה לא מטפל בזה? או משטרת ישראל? או כוחות הביטחון? או שתקציבים לא עוברים?

והאלימות זה מה שמוביל אותי לעניין השני והוא לא פחות חשוב - רצח זו תופעת הקצה. זה השלב הסופי והאחרון במערבולת של רגשות שאולי אפשר היה לעצור אותה קודם אבל זה השיא. ולספור כמה נרצחו מעקר את הדרישה שלנו הבסיסית: אנחנו דורשות שממשלת ישראל תתערב, תמנע את הרצח הבא בכך שתעביר את הכסף להתמודדות עם אלימות במשפחה. ואלימות במשפחה יש בעשרות אם לא מאות אלפי בתים בישראל. מה זה משנה השר לביטחון פנים היקר אם נרצחו 12 או נרצחו 24? משנה שכל אותן נשים שחוששות לחייהן יודעות שאין להן כתובת. שאם כמו מריה טל ז"ל יפנו למשטרה זה ייגמר בצו הרחקה בלבד שאיש אינו אוכף אותו, אזיק אלקטרוני כמו שראש הממשלה ואתה הבטחתם לא יוצמדו לרגלי הגברים האלימים ואיש לא ינטר את צעדיהם גם כשיבחרו לשוב הביתה ולהפליא בהן את מכותיהם אם לא לרצוח אותן כפי שקרה במקרה של מריה. 250 מיליון שקלים התחייבה הממשלה שאתה חלק ממנה להעביר לטובת הקמת עוד מקלטים לנשים מוכות, מסגרות טיפול פרטניות וקבוצתיות לגברים אלימים, חינוך, על הקמת מחלקי משפחה ב-16 תחנות משטרה, תכניות עובדים סוציאליים ומשטרה ועוד ועוד. רק סכום ראשוני הועבר, מרבית התכניות אפילו לא נפתחו. התכנית המבטיחה שקידמה  השרה גילה גמליאל לטובת התמודדות עם אלימות נגד נשים במגזר הערבי בכלל לא יצאה אל הפועל. דובר שם על הרחקת גברים מכים מחוץ לקהילה, החמרת ענישה, הקמת מועצת אנשי דת וקמפיין הסברה במסגדים, תכנית שיכלה לעבוד מצוין גם במגזר היהודי עם השינויים המתחייבים. אז אתה חוגג עכשיו על זה שהמספרים לא מדויקים? אזרחי ישראל הערבים והערביות הם ובכן אזרחי ישראל. אין שום דרך להדיר אותם מרשימת הנרצחים - לא הכללית וגם לא זו של הנשים ולא פחות מדכא מזה השר ארדן, אתה עדיין, גם בממשלת המעבר הנצחית הזו, אחראי על חייהם. 

***

מערכת און לייף החליטה שבאין כתובת ברורה לכל אותן עשרות אלפי נשים שנמצאות במערכות יחסים אלימות, נפרסם ונתמוך אנחנו בקו חירום מיוחד 24/7 לנשים שחוששות, שמתלבטות, שצריכות הכוונה וסיוע משפטי. פתחנו קמפיין גיוס למימון המונים בbeactive  זה הלינק לתמיכה . אנחנו יוצאות לדרך בשיתוף עמותת "לא לאלימות" שמכשירה במיוחד א.נשים לשבת, להקשיב ולסייע בקו החירום. תמכו בקמפיין כדי שנוכל להגיע לכל אישה שזקוקה לכך.