את תופעת האלימות הגוברת כלפי נשים בצל הקורונה בכל העולם, כינה האו"ם "מגפת הצללים". אכן, זוהי פגיעה אנושה בבריאות הציבור, הורגת ופוצעת גוף ונפש. אבל בשונה מהקורונה, טובי המדענים והמעבדות לא מתחרים על מציאת החיסון, שירותי בטחון מהוללים לא נלחמים למצוא פיתרונות וממשלות לא מתגייסות למגרה.

יש משהו בלתי נתפס באטימות המדינה כלפי התופעה. האמת הפשוטה להחריד היא שמעבר למס שפתיים, נאומים בכנסת והודעות לעיתונות,  אין הפנמה בממשלה שצריך לשים סוף לדבר הזה ואפילו התקציבים שהובטחו לא הועברו למימון תוכנית הלאומית למניעת אלימות. במקום לחפש תפקידי שרים מומצאים היה אפשר למנות שר או שרה לעסוק רק בזה אבל זה כמובן לא קרה.

אין דרך יפה לומר את זה: בתקופת הקורונה נשים ונערות פשוט הופקרו לגורלן. ולא - אין שום הפתעה. כל מי שיודע משהו על התנהגות אנושית מכיר את הדפוס: מגפות, אסונות, מלחמות, משברים כלכליים חריפים או עיתות חרום אחרות היו מאז ומעולם התפאורה המושלמת לאונס, רצח, ביזוי והשפלה של נשים.

לזכרן: ארבעת הנרצחות האחרונות: מאיה ווישניאק ז"ל, מאסטוול אלאזה ז"ל, ניבין עמרני, וטטיאנה חייקין ז"ל

לזכרן: ארבעת הנרצחות האחרונות: מאיה ווישניאק ז"ל, מאסטוול אלאזה ז"ל, ניבין עמרני, וטטיאנה חייקין ז"ל

האם מישהו באמת הופתע מהעובדה שסגר שנכפה על קרבנות במחיצת התוקפים שלהן, כאשר ברקע אבטלה ולחץ, התבטא בגידול מטורף באלימות במשפחה?  האם מישהו לא שיער שתנאי הבידוד והריחוק הם גן עדן לפוגעים? הרי סימני האזהרה הגיעו מכל פינה בעולם. כבר בראשית המגפה נודע כי בסין אירועי האלימות המשפחה שלשו את עצמם, בהודו הכפילו, באוסטרליה, סנגפור ומדינות אחרות הם גדלו בעשרות אחוזים.

אז מה עשו בממשלה? לא רק שלא למדו ממצבי משבר בעבר או מהלקח של אחרים בהווה, אלא שגם כאשר פעלו, עשו זאת באופן שגוי ועקום: ועדת המומחים של המטה לבטחון לאומי כללה 29 גברים ושתי נשים, אין זכר למומחית מתחום מניעת האלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. בשונה מאיטליה שבה יזמו אפליקציה שתאפשר לקורבנות הקורונה לבקש עזרה מבלי שיצטרכו להתקשר, וקבעו שהפוגע יאלץ לעזוב את הבית או בבריטניה וצרפת שבה הפכו מלונות למקלטים זמניים לנשים- כאן פשוט לא נתנו על כך את הדעת. את המוסד שלחו להביא מנשמים ואת השב"כ לעקוב אחרי חולים. נשים סגורות בבתים עם גברים אלימים ? את מי זה מעניין?

ב"שנה רגילה" נרצחות כ- 20 נשים בישראל. מאות אלפי נשים סובלות מאלימות פיזית,  נפשית וכלכלית. אחת משלוש חווה אלימות מינית,אחת מחמש עוברת אונס, אחד מחמישה ילדים עוברים פגיעות מינית. המספרים מזעזעים והופכים את הבטן, אך הם שקופים ולא באמת מגייסים את קובעי המדיניות שלנו לפעולה אמיתית. מאז תחילת השנה הנוכחית שילמו בחייהן 11 נשים ותינוקת אחת חסרת ישע שנרצחו על ידי בני זוגן או בני משפחתן. צריך לחזור על המספר הזה שוב- 11 נשים ותינוקת נרצחו על ידי גבר שחשב שהוא זה שצריך להחליט עבורן ורצח אותן כשסרבו לעשות כדבריו. 

נוהגים לומר שאנחנו 'סטארט-אפ ניישין'. מוחות מבריקים יש, יצירתיות יש, כוחות חירום מלא החופן יש. איפה כל אלה? לאן הם נעלמים כשמדובר באלימות נגד נשים?

לא היה שום דבר מפתיע בעובדה שבצל הקורונה הייתה עליה דרסטית באלימות כלפי נשים . מה שמפתיע ומקומם הוא שוויון הנפש, קור הרוח והרפיון של של הממשלה שלנו למול התופעה הזו. הגיע הזמן שייערך כאן שינוי אמיתי, אנחנו לא נשתוק ולא נשקוט עד שהמציאות העגומה הזו תשתנה.

ביום שני הקרוב 1.6 ב1800 בערב יצא לדרך מצעד הנשים הראשון בישראל. נשים מכל רחבי הארץ ומכל הארגונים האזרחיים יהיו שם. גם כל ארגוני הגאים יעמדו שם, וכולנו נדרוש דבר אחד- שינוי סדרי עדיפויות ועכשיו. לא מחכים ולא מחכות לנרצחת הבאה.

***

לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת