שלום לאיש עם התלתלים (הדבר היחיד שאני שמחה שהורשת לי) שלגמרי במקרה קיבל את התואר אבא. אני כותבת לך כאן כי רק השד יודע איפה אתה מסתתר. ולא שאכפת לי או מעניין אותי איפה אתה, אבל השבוע נעשתה היסטוריה, או ליתר דיוק תיקון היסטורי בחוק מדינה. אז למקרה שלא שמעת את החדשות – אני מאמינה שהרשת כבר תגלגל אותן לתוך הפרצוף שלך.

לפני ימים ספורים בלבד אושר תיקון לחוק הכשרות המשפטית (שעשית ממנה קרקס בזמנו, אחרי שניסית לרצוח את אמא לנגד עיניי) והאפוטרופסות. אתה יודע מה זה אומר? שרוצחים כמוך לא יוכלו להחזיק בזכות להיות אפוטרופוס לילדיהם אם רצחו או ניסו לרצוח את בת הזוג. שלא כמוך, שמיררת לנו את החיים ויכלת להתחבא מאחורי החוק האידיוטי הזה, מעתה כל רוצח כמוך פשוט לא יהיה אפוטרופוס! זהו! האבסורד נגמר!

צילום אילוסטרציה: shutterstock

צילום אילוסטרציה: shutterstock

וכן, אתה רוצח. זה שלא הצלחת לרצוח את אמא והיא שרדה, זה עניין טכני בלבד. את הנפש שלי, של רעות בת השנה וחצי שראתה אותך משסף לאמא את הגרון, רצחת. בגללך עד היום אני לא מסוגלת לגעת בסכין. קורעת חלה בידיים, מורחת נוטלה עם כפית, אופה פיצה וחותכת אותה למשולשים עם שני מזלגות. בגללך גם יצאתי מצטיינת בקורס קרב מגע בצבא. אני זוכרת שבזמנו, המדריך של קרב המגע לקח אותי באחד הערבים לשיחה, הדלקתי לו נורה אדומה בכל אימון מחדש והוא רצה לוודא שהכל בסדר. סיפרתי לו מה ראיתי בגיל שנה וחצי ואיך זה חירב לי את הנפש. וזהו, כבתה הנורה. כשבגיל שנה וחצי אבא שלך מנסה לרצוח את אמא שלך, את גדלה בתחושה שהעולם הוא מקום מסוכן ורואים את זה עלייך כשאת לומדת הגנה עצמית.

ואתה יודע מה? שנים לא העזתי לומר את המילה אבא. שנאתי את המילה הזו מצד אחד, ומצד שני היא נשמעה לי כמו שפה זרה. מה זה אבא? אבל בתהליך הריפוי שהחל אצלי לפני שנים למדתי שכדי להירפא יש להכיר במציאות. זה לקח זמן והמון דמעות, כי מי רוצה להכיר במציאות שבה אבא שלה הוא רוצח? מי בכלל רוצה להכיר בך כאבא? אבל בסוף הצלחתי, ואני מכירה במציאות. יש לי אבא רוצח. ומלבד דם אין בינינו שום קשר, חצי נחמה. אני מכירה במציאות ולא מתביישת בה, משאירה לך ועל ראשך את כל הבושה, תתכבד בה. היא כולה רק שלך.

דצמבר 2020, בשביל עוד רוצחים כמוך החגיגה נגמרה. אתה התעללת בי בחסות החוק עד שהגעתי לגיל 18. מהיום, ידעו כל המטורללים כמוך- אם תעזו להרים יד על בת הזוג (במקום ללכת לטיפול כמו אנשים שפויים ובריאים) - לא תהיה לכם שום זכות אפוטרופסות על הדבר הטהור ביותר שקיים - ילדים!

רעות אופק. צילום: גיל דור

רעות אופק. צילום: גיל דור

וזו רק תחילת המהפכה וזה רק החוק הראשון שתוקן. הדרך ארוכה אבל האורות בחגיגה שלך ושל כמותך מתחילים לכבות. תתחילו לטאטא את הקונפטי. בסוף הדרך אתם תהיו בחושך מוחלט, אותו חושך מפחיד ומאיים שהטלתם שנים על נשים מוכות וילדים מוכים.

היום, כמייסדת מרכז אופק, המרכז הראשון מסוגו בארץ לשיקום לנשים מוכות וילדים מוכים, אני מבטיחה לך - לא תהיה עוד רעות קטנה ולא תהיה עוד אמא כמו שלי שהייתה אישה מוכה, שרדה ניסיון רצח ולא קיבלה שום סיוע מהמדינה/ רווחה/ עירייה! אין לך מושג איזו בת נינג'ה הבאת לעולם, כשהיא רוצה משהו- היא משיגה אותו. אין דבר אחד שחלמתי או רציתי ולא השגתי אותו. זהו, נגמר לך ולאחרים כמוך הסרט. ואם אתה צריך תרגום לשפת האם שלך - פשלמה!

***

השבוע אישרה מליאת הכנסת באופן סופי את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החוק אושר סופית בתמיכה של 34 חברי כנסת וללא מתנגדים. התיקון, צעד ראשון לתיקון עוול שנמשך שנים, קובע כי תישלל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח מי מבני המשפחה, ומהורה שאנס או ביצע מעשה סדום של קטין בתוך המשפחה. שלילה זמנית של האפוטרופסות תיכנס לתוקף כבר בשלב הגשת כתב האישום, ושלילה קבועה- בעת הרשעה. בהצעת החוק נכתב: "סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, מסדיר ומגדיר את התנאים לפיהם תישלל אפוטרופסות ההורים על הקטינים, החוק כיום מותיר את ההורה אשר הורשע ברצח ההורה הנוסף או ברצח אחד מהקטינים להמשיך לשמש כאפוטרופוס של הקטינים. התיקון המוצע לחוק נועד למנוע מצב מעוות שבו ההורה הרוצח נשאר אפוטרופוס על ילדיו, והם נותרים תלויים בו ונאלצים לעמוד איתו בקשר".