כשג', עובדת משרד החינוך, קיבלה את הרועה הגרמני שהולך להיות השותף של חייה, היא כרעה ברך, חיבקה אותו והחלה לחלק לו נשיקות בעודה מנסה למחות את דמעותיה. עין לא נותרה יבשה באולם הקטן במושב בית נחמיה שם התכנסו פורום מיכל סלה, בני משפחת סלה וראשי המשרד לביטחון פנים כדי לחנוך שתי תכניות דגל חדשות של הפורום והמשרד לביטחון פנים – כלבי מיכל סלה וסיירת מיכל.

לפניה עלתה לבמה ו', אמא לחמישה, הייטקיסטית, והיה נדמה שהיא מרחפת אל הבמה מהתרגשות. עוד בטרם קראו בשמה היא כבר הייתה שם, רק מחכה לרגע שבו ישתנו חייה.

בחיל ורעדה, אין דרך אחרת לתאר זאת, עמדו 4 נשים, מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים, בפני הרגע שעומד לשנות את חייהן. כל אחת מהן יכלה להיות השכנה שלנו, קולגה בעבודה או חברה מהפייסבוק וכל אחת מהן היא שורדת אלימות קשה – נשים שחיו בשבי אלימות מילולית, נפשית, כלכלית, לעיתים מינית או פיזית. כאלו שברגע שהחליטו לפרק את החבילה ספגו איומים שהדעת לא סובלת והוגדרו על ידי הרווחה ברמת האיום הכי גבוהה שיש. כאלו שצו הרחקה לא הרתיע בשום צורה את בני זוגן לשעבר והאופציה היחידה שנותרה להן הייתה לצאת עם ילדיהן למקלט או לברוח ממקום למקום, להסתתר מפני האיום התמידי על חייהן עד שהגיע פורום מיכל סלה עם רעיון חדשני שיצר עבורן מציאות חדשה.

"איך זה מרגיש להציל חיים?", אמרה בהתרגשות לילי בן עמי, מנכ"לית ומייסדת פורום מיכל סלה כשפנתה להודות לכל מי שתרמו ועמדו מאחורי הפרויקטים האלה. 82 נשים עומדות לזכות בחייהן בחזרה בזכות הפרויקט הזה, 246 ילדים שלא יקרעו מחייהם. כלבי ההגנה שיוצמדו לאימהות שלהם יספקו להם ביטחון, תמיכה רגשית ויציבות כמוהו לא ידעו.

מאחורי הפרויקט הזה עמדה הקריאה של בן עמי לכל שומעיה בשלוש השנים האחרונות – 'תביאו פתרונות, אנחנו ניישם אותם.' שני הפתרונות שהוצגו שם אתמול הוסבו מלוחמה בטרור. מאחורי הרעיון להכשיר כלבי הגנה לנשים עומדת שלי סליטרניק, בוגרת יחידת עוקץ ומאלפת כלבים ב'טבע הכלב'. "אם כלב כזה היה עם מיכל בסלון היא הייתה חיה?" שאלה אותה לילי בטרם יצאו לדרך. "כן," היא השיבה.

ב' בשיחה עם לילי בן עמי. צילום סתיו שניידר אשוח

לבמה עלתה ב', הייטקיסטית, שחיה עם כלב הגנה כבר שמונה חודשים כדי לספר איך השתנו חייה. בן הזוג לשעבר איים עליה איומים ישירים: "את תתבוססי בדם שלך", "את לא תזכי לגדל את הילדים", "אני אשבור לך את השיניים". צווי ההרחקה לא הואילו. העובד הסוציאלי שאמד את המסוכנות במצב אמר לה בגילוי לב- זה כרוני, יהיו טריגרים והם יצופו כל כמה חודשים. ההבנה שזה המצב לכל החיים גרמה לה להחליט שלמקלט היא לא עוברת. "זו סטירת לחי מאוד חזקה. קשה לעכל את זה. מישהו נותן גושפנקא לפחד מוות שלך." ב' מתארת חיים שלמים בפחד, של לפחד שהוא יגלה איפה הילדים לומדים או מה הם עושים. דריכות שיא שמובילה אותה לעבוד מהבית, לא לצאת מהבית אלא  בליווי ודחיקת רהיטים מדי ערב לדלת כדי לזכות בעוד כמה דקות אם הוא יגיע והוא הגיע. חרדה קיומית שהפכה מסוכנת יותר ויותר אחרי שהכריז 'את לא תדעי מאיפה זה יבוא אליך'.

ואז הגיע הטלפון מהפורום "זה היה כמו האור בקצה המנהרה. זה נשמע קיטשי אבל ככה זה מה שהרגשתי." עכשיו נעלם הפחד. "חמישים אחוז מהזמן אני בחוץ, אני הולכת עם אזניות בלי חשש, "אני עושה פילאטיס בכל בוקר, אני יוצאת. דברים כל כך פשוטים שאדם רגיל לא יחשוב שצריך אותם," היא מספרת בהתרגשות ודמעות בעיניה. "עכשיו אני נכנסת בביטחון מלא הביתה. אני מאושרת. אני מרגישה ביטחון. החיים שלי בפריחה, הקריירה שלי משגשגת, הילדים בחוגים. ומתנגן לי באזניות כל הזמן השיר unstoppable  וזה באמת מה שאני מרגישה. אף אחד לא יכול לפגוע בי, לעצור אותי." ב' מספרת שילדיה מאוהבים בכלב שלהם. "הסברתי להם שהוא כלב הגנה אבל הם אומרים שהוא כלב אהבה." בכל הזמן שב' מספרת את סיפורה, הכלב לא מש ממנה, דוחף שוב ושוב את ראשו כדי לקבל ליטוף, כדי להיות שם בשבילה.

הילה רונן דוד שמלווה את הנשים שכבר קיבלו כלבים וחוקרת את ההשפעה שלהם על מציאות חייהן קוראת לזה 'גיים צ'יינג'ר'. "כבר אחרי חודש או חודשיים רואים את השינוי באיכות השינה שלהן. לחלקן זה לא קרה שנים," לדבריה הכלבים נתנו לנשים תחושת שליטה והן מפסיקות להסתתר. "יש תאריך תפוגה לפחד. אין דבר שממחיש יותר את השינוי." הילדים עוברים אף הם שינוי בולט ומשמעותי.

צריך לומר. הנשים שהתקבלו לפרויקט עוברים מיונים לא פשוטים והכשרה משמעותית שמחייבת אותן להגיע לאימונים פעם בשבוע, בהמשך לאימוני כשירות פעם בחודש ואז בכל חודשים למשך כל חייהן. "הן הופכות כלבניות," מסבירה שלי סליטרניק הוגת הפרויקט. "הן מכשירות את השותף שלהן לחופש. מגיע להן חופש ותחושת ביטחון ואנחנו כאן לעזור"

הכלבים לא מאומנים להיות כלבי תקיפה אלא הגנה. ההדגמה שעורכים המאלפים מראה זאת. הם יודעים להיות שם לצידה ורק במקרה שתותקף, ירתקו את התוקף אל הקרקע. שלושה כלבים כאלו כבר עובדים עם נשים בשנה החולפת. אף אחד מהם לא עמד בסיטואציה של תקיפה עד היום. ארבעה כלבים נמסרו אמש והיתר, בעלות של 70 אלף שח כל אחד ימסרו אחרי אימון של 4 חודשים לנשים נוספות. העלות הכספית מתחלקת חצי חצי בין פורום מיכל סלה למשרד לביטחון פנים.

”המאבק הזה הוא בנפשנו, ועם כניסתי לתפקיד השר לביטחון הפנים הצבתי אותו בראש סדר העדיפויות שלי, והפעולות שעשינו בשנה וחצי האחרונות הן רבות ומשמעותיות," אמר השר עומר ברלב במהלך האירוע.

לילי בן עמי מנכ"לית ומייסדת פורום מיכל סלה עם השר לביטחון הפנים עומר ברלב. צילום סתיו שניידר אשוח

באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!

המיזם השני שהושק באותו שיתוף פעולה הוא סיירת מיכל– מעטפת ביטחון, רעיון של יוצאי שב"כ, שנועד לייצר הרתעה ונתפרת במיוחד לכל אישה מאוימת שנבחרת לפרויקט. 62 נשים אמורות לקבל את המענה הזה שהופך את ביתן למבצרן, שוב במקום לצאת למקלט או לברוח. הנשים הללו מקבלות מצלמה, לחץ מצוקה, סיורים סביב ביתן אפילו בכל שעה אם צריך, עשרה שיעורי קרב מגע ומכתב מעורך דין שנשלח עם שליח לבן הזוג המאיים ומסתבר שיש בו כדי להרתיע לפחות את חלקם.

ח', אמא לחמישה, אישה עצמאית וחזקה, עלתה לבמה לתאר את חייה לפני ואחרי. "היינו בשבי אמיתי. למדנו מה זה לפחד, להיות דרוכים כל הזמן, לשבת ברכב ולדעת לתזמן מתי לעלות הביתה, להחביא טלפונים, לדאוג כל הזמן לילדים, לתת רק תשובות 'נכונות', מלחמה פסיכולוגית נונסטופ, איומים על כל גווניהם, פחד לישון בלילה." הילדים הם אלו שהצילו אותה כשתיעדו את האלימות מה שהוביל למעצרו של אביהם אבל בישראל כמו בישראל, הוא נשלח למאסר של מספר חודשים בודדים בלבד, ושוחרר שחרור מוקדם. יממה לפני השחרור הודיעו לח' על השחרור הצפוי. "ללכת למקלט אומר שהוא יוצא ואת והילדים שלך מתחפרים." היא מסבירה. "כמעט שנה נתנו לי זמן להרים את הראש טיפה וזהו, זה נגמר." הפחד על חייה הוביל אותה לפנות לפורום שם קבעו שהיא עומדת בקריטריונים להתקבל לפרויקט. "סוף סוף נותנים לי כלים פרקטיים להגנה ולא דיבורים באוויר. זה ליווי אמיתי וליווי רגיש."

חשוב לשים לב, כל הנשים בשני המסלולים האלה הן נשים שלא חיות יותר עם בני הזוג האלימים. ההערכה היא שבישראל מאות אלפי נשים וילדים שחיים בשבי האלימות אבל לא מעזים לעזוב או לשנות את המצב. לאלו שכבר עשו את הצעד, חוק האיזוק האלקטרוני יכל לתת מענה פשוט ומיידי למאות רבות של נשים אם לא למעלה מזה אבל החקיקה תקועה בכנסת כבר שנים. בכנסת האחרונה עבר החוק בקריאה ראשונה אבל האופוזיציה סירבה לאפשר להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית.  

רגע לפני שירדה מהבמה עם הכלב שלה אמרה בדמעות ב' ללילי בן עמי- "תודה עליך ועל מה שאתם עושים. חבל שמתוך השבר נשלחת לשליחות הזו. אני מקווה שיהיו עוד שיתופי פעולה כדי לעזור לעוד נשים. יש המון נשים שעוברות את זה. זה שובר את כל הסטריאוטיפים, זה בכל המגזרים, צריך הרבה עירנות ועוד נשים כמוך שיובילו מיזמים מצילי חיים."

רגע המסירה. על הבמה הנשים, המאלפים והתורמים שאפשרו את המהלך הזה. צילום סתיו שניידר אשוח

**

אם את מזדהה עם הכתוב בכתבה זו, אנחנו מזמינות אותך לקבוצת הפייסבוק שהקמנו - "סיסטרס - מקום בטוח לספר", אותה הקמנו יחד עם נעמת. מרחב בטוח לנשים בו תוכלו לייעץ ולהתייעץ בכל מה שחשוב לך או מציק, מעכב או מקשה עליך. כל אחת מאיתנו היא גם זו שאולי יש לה את הפתרון או העצה החכמה שיכולים להציל אישה אחרת.